Latest Articles

לא נבחרות לא בוחרות-יש פמיניזם חרדי

יעל ברזילי, סלונה

על My stealthy freedom, נשים איראניות שמוחות בפומבי על חובת לבישת החיג׳אב כסמל לדיכוי נשי, דיווחתי כאן, מתוך סולידריות נשית.

באותו זמן, ממש קרוב לבית, מתנהל אירגון נשים לא פחות מהפכני ונועז. גם הוא יוצא חזיתית מול מוקדי הכח, גם הוא נלחם על זכות שנראית טרוויאלית, גם הוא מנוהל על ידי נשים שלוקחות על עצמן סיכונים לא פשוטים, הדורשות תיקון לסדר חברתי מדכא בחברה פטריאכלית.

בזכות ״לא נבחרות, לא בוחרות״ (ובקיצור ״לונילובו״), אלו הבחירות הראשונות שבהן לנשים חרדיות יש אלטרנטיבה. אף לפני שהוקמה מפלגת נשים חרדיות, נאספו כמה נשים אמיצות וקראו  בפומבי לייצוג נשים במפלגות החרדיות הקיימות, והחרמת מפלגות שמסרבות לייצוג כזה.

נשים יכלו לסרב להצביע גם בעבר, אך זו הפעם הראשונה שהן מתאגדות בפומבי, דורשות ומחזקות אחת את השניה.

התקשורת שלנו נוטה לדווח על ביטויים של הקצנה שמרנית, וקצת פחות על שינויים בחברה החרדית המודרנית, לכיוון הפתיחות כלפי החברה הכללית, ובפרט – פמניזם חרדי.

שוחחתי עם אסתי שושן, יזמית ״לא נבחרות לא בוחרות״:

אתן מציבות מטרה של ייצוג נשי במפלגות הקיימות. מה עמדתכן לגבי מפלגה נשית חרדית נפרדת?

אני מאחלת בכל לב הצלחה למפלגת הנשים החרדיות. אך כיוון שאני מכירה את הלכי הרוח במגזר, אני יודעת שהפוליטיקה היא רק אחד הסימפטומים לבעיה עמוקה של יחס מזלזל ומקטין לנשים. של עיוות מוחלט בתפיסה היהודית הקלאסית בה היתה חלוקה ברורה של גבר מפרנס ואישה מוקדשת לטיפול בבית. כיום הנשים החרדיות צריכות לתפקד באופן מלא בשתי הזירות הבלתי האפשריות הללו, מה שיוצר קושי ועומס רב.

ההקצנה שחלה בשנים האחרונות, מובילה למחיקת נשים מיצוג ציבורי: העלמת דמויי נשים מספרי הילדים, מעמודי הקומיקס, מהעיתונים. אם עד היום התרגלנו להעדרן של תמונות, כיום יורדים בהדרגה הציורים של הנשים, אפילו צלליות ושמות.

לטעמנו המצאות נשים במוקדי הכוח המפלגתיים יהיה צעד ראשון והכרחי לעצור את ההידרדרות וההקצנה.

לטעמי מפלגת נשים הינו רעיון שאינו פמניסטי, הוא מקבע את הפערים ואי השוויון. הוא מגדר את הנשים בתחום נפרד (שם את הנשים “בלול” כמו שקראו לעברינו החבר’ה ביהדות התורה(1)).

נשים צריכות להיות חלק מהמרחב התרבותי הציבורי שלהן ולא נישה נפרדת.

האם אתן נוטות להמנע מהצבעה, או בוחרות במפלגות אחרות?

המלצתי לפעילות ולחברות להתמקד במפלגות השלטון, מאחר ששום מפלגת נישה לא מייצגת אותנו במאה אחוז. בסופו של דבר צריך להחליט מי ינהל את המדינה ובמצב הקיים שכולנו הומלסיות פוליטיות, זו בחירה שנראית בעיני נכונה.

כמובן שיש גיוון רב בדעות. יש שבחרו לעשות כך, אחרות מצביעות למפלגות אחרות בהתאם לנטיית ליבן, ויש שנמנעות מבחירה כלל.

מה גישתך לגבי קריאה בקרב פמניסטיות מזרחיות להצביע לש״ס?

כמזרחית אומר שזה מאוד פוגע בנו. ציפיתי מפמיניסטיות מזרחיות להבין שזו ההזדמנות לתת כתף למאבק הראשון של נשים חרדיות באפלייתן ובהדרתן. פתחתי את המאבק הזה ב 2013 ואני מזדהה מאוד עם המאבק המזרחי לא פחות.

הן טועות טעות אחת קריטית. ש”ס במבנה הנוכחי שלה מייצגת אג’נדה חרדית ליטאית קלאסית. אין בינה לבין המזרחיות האותנטית דבר וחצי דבר. רק מי שגדל בציבור החרדי מבין את זה. אריה דרעי מוכר להם הרבה הבטחות, כי הוא פשוט יכול. הן לא יכולות לשאול אותו את השאלות הנוקבות האמיתיות.

מאותה סיבה הוא לא נפגש איתנו, כי הוא יודע שאין לו תשובות באמת.

 מה יחשב עבורכן הישג בבחירות הקרובות?

המפלגות החרדיות צריכות לקבל מכה בכנף כדי להבין שנגמר העידן של “שבו בלול”(1) של חלוקת שוקולד עם טיפים לניקיון בכנס בחירות של נשים. מכה שתבהיר להם שהם צריכים לתור אחר אסטרטגיות פעולה חדשות.

אבל ההישג האמיתי שלנו לא מתבטא בקלפי. אלא בדיונים הסוערים שעוררנו על שולחנות השבת, בקבוצות הנייעס (חדשות) החרדיות, בקבוצות, בפורומים, בתוך המגזר ומחוצה לו, קריאה שחצתה מגזרים ואף יבשות.

ודוקא מתוך ההתנגדויות החריפות, הבנו שפגענו בעצב חשוף. מתוך הקללות, וההשמצות השוביניסטיות הבנו שהצלחנו לשבור טאבו שתחתיו הסתתרו אינספור מעשי עוולה. זו ההצלחה שלנו – כי כל שינוי מתחיל במקום בו השתיקה נשברת.

פורסם: 15/03/2015

לקריאת הכתבה במקור

בהלכה, אין שום בעיה לשלב נשים ברשימה

מרדכי אדלר, בחדרי חרדים

מה בעצם הבסיס ההלכתי שאוסר מינוי נשים לתפקידי שררה, והאם שילוב נשים ברשימה חרדית לכנסת כלול בזה?

בשבועות האחרונים הרוחות בציבור החרדי סוערות בגלל נשים חרדיות (כן, הן חרדיות ולפחות אלו שהנני מכיר אישית!) הדורשות ייצוג בכנסת בליווי הסיסמא "לא נבחרות לא בוחרות". מנגד, התגובות מהציבור הרחב והממסד, ובמיוחד התגובה הבומבסטית של "המחנך" מוטקה בלוי ב'בחדרי חרדים' ולאחר מכן בערוצי תקשורת שונים – קשות. אין בכוונתי להביע עמדה אישית בנושא אלא לנסות להאיר את העניין מזווית אחרת שטרם קיבלה התייחסות.

האיסור למינוי אשה לתפקיד שררה נלמד על ידי הרמב"ם בהל' מלכים א,ה: "אין מעמידין אשה במלכות שנאמר '[שום תשים] עליך מלך' ולא מלכה. וכן כל משימות שבישראל אין ממנים בהם אלא איש".

וכבר העיר הר"מ פיינשטיין זצ"ל (אגר"מ יו"ד ב,מד): "לא ידוע לי בעניי מקור לדבריו; דבספרי לא הוזכר אלא מלך ולא מלכה, אבל דין כל משימות שלא יהיו נשים לא הוזכר שם". ולכאורה לפי זה היה ראוי לצמצם את האיסור שררה באשה דווקא לעניין מלוכה ולא לשאר ענייני שררה.

וכן ראוי לעיין במנחת חינוך (תצ"ז, ב) שמצמצם את האיסור דווקא בתחילת המינוי, אבל בירושה אפשר לומר שגם בת יורשת המלוכה והוא מסתמך על דברי הגאון בעל נודע ביהודה. ובכלי חמדה מהגאון ר' דן פלוצקי זצ"ל פר' שופטים חולק על זה וטוען שאין לאשה להיות מלכה אף בירושה כי נדרש שתלמד תורה לעם ישראל ואשה אינה נמצאת בגדר לימוד תורה, וכמו שאינה מחוייבת בתפילין מאותה סיבה.

אבל כל הנ"ל הוא לעניין שררה שבה עם ישראל ממנה אשה לשררה עליהם ולכן יש לומר שבמפלגות כמו הליכוד, המערך ובבית היהודי שיש התפקדות כללית ובוחרים את חברי הכנסת, יש איסור להצביע עבור אשה. לעומת זאת, ביהדות התורה ובש"ס שבהן גדולי ישראל ממנים את הנציגים, אין לייחס לתפקיד מעמד של שררה ולכאורה מותר.

בשולחן ערוך כל ההלכה הזו לא מובאת, ויש רק את ההלכה בסימן ז' הל' ד' "אשה פסולה לדון" וזה נלמד מהדין שהיא פסולה לעדות. וזהו. אין עוד עניין בשולחן ערוך על מינויי אשה ותאמינו לי שחיפשתי.

אבל מוטקה בלוי לוקח את הסעיף הנ"ל ואת הרמב"ם בפשטות ומוכן להילחם בחירוף נפש להעמיד את ההלכה על מקומה ללא כל פקפוק וסייג. ואני הקטן שואל, אם הוא כל כך להוט אחר סימן ז' בשולחן ערוך, מה עם סימן ב'? שם אוזכרה ההלכה אודות "שבעה טובי העיר שהמחום לבי"ד עליהם". שבעה טובי העיר הם נבחרי הציבור שנבחרים בבחירות פתוחות ודמוקרטיות וכוחם גדול ככח של גדול הדור ע"ש. ולמה לא שומעים את קולו של ר' מוטקה שהוא יחרים כל מועמד לח"כ שאינו נבחר בפריימריז ושאשתו תוכל לדרוש גט וכתובה?

פתאום בעניין של פריימריז נזכרים בכל מיני תירוצים שיש למנוע מחלוקת, שכולם מוותרים לדעת תורה, ש"עת לעשות לה' הפרו תורתיך" ועוד תירוצים שונים. ייתכן שכל התירוצים הללו הם נכונים וישרים. אבל למה תירוצים אלו אינם רלוונטיים בכל הנוגע לסימן ז' ולמינוי נשים?

אולי כדי למנוע מחלוקת כדאי לתת לאשה ייצוג? אולי משום עת לעשות ה'? אולי לגדולי ישראל שליט"א יש את הכח אילולא הבריונות של עסקנים המהלכים אימים עליהם כדי שלא יאבדו את השליטה על הציבור?

פורסם 23/12/14

לקריאת הטור במקור

צילום: מארק ניומן, לע"מ

 

 

בלי מועמדת חרדית, נחרים אתכם

עקיבא נוביק, ידיעות אחרונות

הן מפרנסות, מחנכות ופעילות פוליטית, ועכשיו החליטו לדרוש את הדבר האמיתי: קבוצה גדולה של חרדיות תובעות ממפלגות המגזר לכלול ברשימותיהן לכנסת נשים — לראשונה בהיסטוריה של ישראל.

המאבק הזה התחיל בדף פייסבוק. תחת הכותרת "לא נבחרות, לא בוחרות" קוראים כ־3,000 גולשים וגולשות ברשת החברתית לחרם נשים על המפלגות החרדיות במתכונתן הנוכחית. הבוקר תעלה המחאה הפמיניסטית־חרדית שלב: במכתב פומבי שתשלח לראשי ש"ס ויהדות התורה תציג קבוצת פעילות ציבור בולטות את דרישתה באופן רשמי.

"זה הזמן לצדק היסטורי, וזה בידיכם", תכריז הקבוצה במכתב. "אנו משוכנעות כי נציגות נשית תשכיל לייצג אותנו במסדרונות הכנסת באופן ראוי ונכון. ישנן נשים חרדיות רבות ומוכשרות שתשמחנה לעסוק בצורכי ציבור באמונה. הגיעה העת שנקבל את הכבוד המגיע לנו כמפרנסות עיקריות וכמחזיקות על גבנו את עולם התורה, בדמות ייצוג נשי ראוי ברשימות החרדיות. נכבד כל נציגה נשית ראויה שתיבחר על ידיכם ונרגיש כי היא שליחתנו, שליחת ציבור של 50 אחוזים מקהל הבוחרים שלכם".

בין החותמות על המכתב נמצאת שורת פוליטיקאיות בפוטנציה ששערי המפלגות החרדיות חסומים בפניהן. אחת הבולטות שבהן היא רחלי איבנבוים (29), חסידת גור מירושלים שהייתה מועמדת לאחרונה למועצת העיר מטעם הבית היהודי, אך פרשה לאחר שספגה נאצות ואיומים. "המקום שלנו בחברה החרדית הולך והופך מרכזי, ויש לנו ייצוג בהרבה תחומים — רק לא בפוליטיקה", אמרה אתמול. "יש שורת נושאים בוערים שלא מטופלים, כמו תעסוקה, שכר וגם חוסר מודעות לעניינים בריאותיים שגורם אצל נשים חרדיות לתמותה גבוהה מסרטן השד. אלו דברים שדורשים טיפול. זו לא חייבת להיות פעילה פמיניסטית — נשמח מאוד שהנציגה שלנו תהיה רבנית — העיקר שתהיה מוכשרת".

נוסח המכתב שנשלח לחברי הכנסת החרדים ופתח את קמפיין תשע"ה 2015

חותמת אחרת, מיכל צ'רנוביצקי (34) מאלעד, הריצה בעיר מפלגה חלוצית שכללה רק נשים, אך לא הצליחה להיבחר. "אני לא חושבת שהסיבה שאין פוליטיקאית חרדית היא הרבנים", אמרה אמש. "המנהיגים פשוט לא אוהבים לוותר על מוקדי כוח. אריה דרעי, למשל, מביא כל הזמן כדוגמה את אשתו יפה שאינה רוצה לרוץ לפוליטיקה. אז הנה, אנחנו אומרות שזה לא נכון. נשים חרדיות רוצות לרוץ, והגיע הזמן שזה יקרה. משה גפני אפילו צוטט בעבר אומר שאם אישה חרדית תבקש לרוץ הוא יפנה לה את מקומו. אז הנה גפני, פנה את מקומך".

הפעילה החברתית אסתי רידר־אינדורסקי (42) מרמת־גן מתחייבת לא להצביע הפעם למפלגות חרדיות נטולות נשים. "הצבעתי ליהדות התורה מאז שהייתי בת 18, וזו הפעם הראשונה שלא אלך להצביע", הצהירה. "אני לא מקבלת את האמירה שגדולי ישראל מתנגדים לכך אז אסור. גדולי ישראל קשובים לרחשי הציבור, ובעבר גם התנגדו ללימודים ולפאות נוכריות, ועם השנים הדברים הותרו. בסופו של דבר אין מניעה אמיתית לכך, ואין שום סיבה שבכנסת לא יהיה ייצוג למחצית מהציבור".

בעבר דווקא כיהנה בכנסת ח"כית חרדית, צביה גרינפלד, אך היא לא השתייכה למפלגות החרדיות, אלא למרצ. לקראת הבחירות הקרובות מחזרות כמה מפלגות אחרי עדינה בר־שלום, בתו של הרב עובדיה יוסף וכלת פרס ישראל, אך גם הפעם מדובר במפלגות שאינן חרדיות. אתמול סירבה בר־שלום לומר אם כבר החליטה לרוץ לכנסת הקרובה.

במגרש הפוליטי פועלות כמה נשים חרדיות, אבל לא בתפקיד ח"כיות. לח"כ מנחם מוזס מיהדות התורה יש עוזרת חרדית, ואפילו לנשיא ראובן ריבלין יש רל"שית חרדית — רבקה רביץ, כלתו של הח"כ המנוח אברהם רביץ. האם במארס יצטרפו אליהן חברות כנסת מהמגזר? ימים יגידו. בינתיים, בש"ס וביהדות התורה סירבו להתייחסו לידיעה.

פורסם ב"ידעות אחרונות" 5.12.14

קמפיין תקשורתי ועניין ציבורי, 2012-13

המחאה זוכה לחשיפה ולהתעניינות תקשורתית, כיוון שמדובר בפעם קרא עוד...

המחאה זוכה לחשיפה ולהתעניינות תקשורתית, כיוון שמדובר בפעם הראשונה בה נשמע קול ברור מכיוונן של נשים חרדיות ומחאה על השתקתן במרחבים הפוליטיים ציבוריים. החשיפה התקשורתית גורמת לנשים חרדיות נוספות לגלות התעניינות ביוזמה החדשה, אך עדיין קיים קושי רב להיחשף ולעמוד מול הדרישה בזהות מלאה.

לקריאה נוספת…

קבוצת פעולה בנושא מעמדן של נשים חרדיות, 2013

קצת לאחר הבחירות לכנסת ה-19 קמה התארגנות שטח ראשונה של נשים קרא עוד...

קצת לאחר הבחירות לכנסת ה-19 קמה התארגנות שטח ראשונה של נשים חרדיות. הפרוייקט נקרא "מעורבות" והוא משמש כפלטפורמה לדיונים ולפעולות בנושאים שונים הקשורים למעמד האישה החרדית. את הפרוייקט ייסדו אסתי שושן ורחלי איבנבוים, הן מגייסות גרעין ראשוני של נשים פעילות ציבור. המפגשים והפעולות הראשונות נעשו בחשאיות גמורה.

לקריאה נוספת…

גל של חרדיות המנסות להתמודד לרשויות המקומיות, 2013

לקראת סוף 2013 מתחיל גל ראשון של נסיונות להתמודדות בבחירות קרא עוד...

לקראת סוף 2013 מתחיל גל ראשון של נסיונות להתמודדות בבחירות לרשויות המקומיות. נשים חרדיות ממקומות שונים בארץ מודיעות על ריצתן למועצות הערים. מלבד רשימת "עיר ואם" באלעד בראשות מיכל צ'רנוביצקי שרצה עד הסוף, כל המועמדות פורשות בעקבות איומים.

לקריאה נוספת…

ייזום דיונים בכנסת בנושאי בריאות, תעסוקה והשכלה, 2014

קבוצת הפעילות יוזמות דיונים בוועדה למעמד האישה. לראשונה קרא עוד...

קבוצת הפעילות יוזמות דיונים בוועדה למעמד האישה. לראשונה מתנהלים בוועדה זו דיונים הנוגעים לרווחתן של נשים חרדיות. נחשפים נתונים לא פשוטים על מצב הבריאות, על רמות השכר בשוק התעסוקה ועל חסמי ההשכלה. חברי הכנסת החרדים שהוזמנו לדיונים, לא הגיעו.

לקריאה נוספת…

הקמת קבוצות דיון וירטואליות , 2014

כדי לעבות את השיח ולייצר פלטפורמות דיונים בטוחות, נפתחת קרא עוד...

כדי לעבות את השיח ולייצר פלטפורמות דיונים בטוחות, נפתחת קבוצה סגורה בפייסבוק לנשים חרדיות בשם "פמיניסטיות מתחת לפיאה". בקבוצה זו עולים נושאים שנחשבו עדיין בבחינת טאבו, כמו פגיעות מיניות, וזוגיות בעולם החרדי. נושאים שונים הנוגעים למעמד האישה בהלכה עולים בקבוצה זו, בשלב מסויים נפתחת קבוצה נוספת "פמיניזם חרדי" שמאפשרת גם לגברים חרדים לקחת חלק בדיונים.

לקבוצת הפייסבוק "פמיניזם חרדי"

קמפיין מחאה שני בהובלת קבוצת נשים

בשלהי 2014 הוקדמו הבחירות לכנסת ה-20. בקבוצות הדיונים עולה קרא עוד...

בשלהי 2014 הוקדמו הבחירות לכנסת ה-20. בקבוצות הדיונים עולה הצורך להעלות מחדש את קמפיין "לא נבחרות לא בוחרות". קבוצה של פעילות חרדיות נחשפת בפנים ובשם ושולחת לחברי הכנסת החרדים מכתב ובו בקשה להתחיל לפעול למען ייצוגן של נשים. נשות הקמפיין: אסתי שושן, אסתי רידר אינדורסקי, טלי פרקש, מיכל צ'רנוביצקי ורחלי איבנבוים יוצרות לנושא הד תקשורתי וציבורי. חברי הכנסת החרדים נדרשים לתשובות ומתקשים לתת סיבות לאפליה. בתקשורת החרדית הדיגיטלית וברשתות החברתיות מתעוררת סערה בעקבות הדרישה. את הקמפיין ליווה העיתונאי בן שני וצוות של התוכנית "עובדה" והתוכנית שודרה לקראת הבחירות.

לסרט התיעודי של בן שני בתוכנית "עובדה"