משקופות לנוכחות
-
המאבק על זכות הבחירה בישראל
בימים בהם עוצבו מוסדותיה האזרחיים של מדינת ישראל, ניטש מאבק מר בשאלת זכות הבחירה לנשים בישראל, מדינת ישראל הוקמה עם מתן זכות בחירה לנשים, קבוצה אחת בישראל קיבלה את הזכות לבחור אך נשללה ממנה באופן פורמלי מוסדר בתקנוני המפלגות, הזכות להיבחר. נשים חרדיות. -
תחילת ימי המאבק לייצוג
על רקע ההקצנה בצניעות, שחיקת מעמדן וזכויותיהן של נשים חרדיות, האפליה העדתית במוסדות החינוך החרדים, פגיעות מיניות בקהילה, שלא זכו להתייחסות המנהיגות הפוליטית החרדית. בשלהי שנת 2012, כמה חודשים לפני הבחירות לכנסת ה-19, אסתי שושן, עיתונאית ופרסומאית חרדית פותחת בקמפיין תחת דף פייסבוק בשם "לא נבחרות, לא בוחרות"אחרי שתיקה של שנים ארוכות -
קמפיין תקשורתי ועניין ציבורי
המחאה זוכה לחשיפה ולהתעניינות תקשורתית, כיוון שמדובר בפעם הראשונה בה נשמע קול ברור מכיוונן של נשים חרדיות ומחאה על השתקתן במרחבים הפוליטיים ציבוריים. החשיפה התקשורתית גורמת לנשים חרדיות נוספות לגלות התעניינות ביוזמה החדשה, אך עדיין קיים קושי רב להיחשף ולעמוד מול הדרישה בזהות מלאה. -
קבוצת פעולה בנושא מעמדן של נשים חרדיות
קצת לאחר הבחירות לכנסת ה-19 קמה התארגנות שטח ראשונה של נשים חרדיות. הפרוייקט נקרא "מעורבות" והוא משמש כפלטפורמה לדיונים ולפעולות בנושאים שונים הקשורים למעמד האישה החרדית. את הפרוייקט ייסדו אסתי שושן ורחלי איבנבוים, הן מגייסות גרעין ראשוני של נשים פעילות ציבור. המפגשים והפעולות הראשונות נעשו בחשאיות גמורה.יוצאות לשטח -
גל של חרדיות המנסות להתמודד לרשויות המקומיות
לקראת סוף 2013 מתחיל גל ראשון של נסיונות להתמודדות בבחירות לרשויות המקומיות. נשים חרדיות ממקומות שונים בארץ מודיעות על ריצתן למועצות הערים. מלבד רשימת "עיר ואם" באלעד בראשות מיכל צ'רנוביצקי שרצה עד הסוף, כל המועמדות פורשות בעקבות איומים. -
ייזום דיונים בכנסת בנושאי בריאות, תעסוקה והשכלה
קבוצת הפעילות יוזמות דיונים בוועדה למעמד האישה. לראשונה מתנהלים בוועדה זו דיונים הנוגעים לרווחתן של נשים חרדיות. נחשפים נתונים לא פשוטים על מצב הבריאות, על רמות השכר בשוק התעסוקה ועל חסמי ההשכלה. חברי הכנסת החרדים שהוזמנו לדיונים, לא הגיעו. -
הקמת קבוצות דיון וירטואליות
כדי לעבות את השיח ולייצר פלטפורמות דיונים בטוחות, נפתחת קבוצה סגורה בפייסבוק לנשים חרדיות בשם "פמיניסטיות מתחת לפיאה". בקבוצה זו עולים נושאים שנחשבו עדיין בבחינת טאבו, כמו פגיעות מיניות, וזוגיות בעולם החרדי. נושאים שונים הנוגעים למעמד האישה בהלכה עולים בקבוצה זו, בשלב מסויים נפתחת קבוצה נוספת "פמיניזם חרדי" שמאפשרת גם לגברים חרדים לקחת חלק בדיונים. -
קמפיין מחאה שני
בשלהי 2014 הוקדמו הבחירות לכנסת ה-20. בקבוצות הדיונים עולה הצורך להעלות מחדש את קמפיין "לא נבחרות לא בוחרות". קבוצה של פעילות חרדיות נחשפות בפניהן ובשמן ושולחות לחברי הכנסת החרדים מכתב ובו בקשה להתחיל לפעול למען ייצוגן של נשים. בתקשורת החרדית הדיגיטלית וברשתות החברתיות מתעוררת סערה בעקבות הדרישה. -
מתנועה לארגון
לאחר הבחירות לכנסת ה-20 התנועה הספונטנית הופכת לארגון ולעמותה רשומה בשם: "נבחרות". בלוגו של התנועה מופיעה הגב' שרה שנירר ע"ה, מייסדת רשת החינוך החרדית "בית יעקב". אסטרטגיות הפעולה הן, תודעת זכויות בקרב נשים חרדיות, יצירת מנהיגות ואקטיביזם ופעולות פנים קהילתית יחד עם הפעלת מנועי לחץ בחקיקה ומשפט לשינוי המצב. -
פעילות תקשורתית וקהילתית להעלאת מודעות ולשינוי חברתי
הזרוע הראשונה של הפעילות ב"נבחרות" היא פעילות פנים קהילתית להעלאת מודעות לזכויות נשים ולהשפעת חוסר הייצוג בפוליטיקה על מצבן. נבחרות מקיימת כנסים, מפיצה מוצרים עם מסרים של מנהיגות נשית דתית ויוצרת תוכניות מנהיגות ליצירת שדרת מנהיגות צעירה של נשים חרדיות שתפעלנה למען נשים חרדיות ונשים בישראל בכלל. -
פעילות מול גורמי חוק ומשפט, לשינוי אקטיבי של המצב
נבחרות מאמינה כי קיימת אחריות על מוסדות המדינה לפעול למען שינוי המצב בו מפלגות משפיעות בישראל הן מועדון סגור לגברים בלבד. נבחרות פועלת וכותבת ניירות עמדה לבג"צ, לאו"ם, למשרדי ממשלה ולכנסת ,מקיימת שולחנות עגולים של אנשי אקדמיה ומשפט ונפגשת עם חברות כנסת בכדי לקדם את הנושא בחקיקה. -
קבוצת מנהיגות ראשונה יוצאת לדרך
בשיתוף פעולה עם נשות ויצו, השגרירות האמריקאית ומכון שחרית, נבחרות מקימה את קבוצת המנהיגות החרדית הראשונה להכשרה ציבורית, חברתית ופוליטית לנשים חרדיות.
ועוד ארוכה הדרך