במפגש של מפלגת 'תא חרדים יש עתיד' ואקטיביסטים חרדיים קרא עוד...
במפגש של מפלגת 'תא חרדים יש עתיד' ואקטיביסטים חרדיים, בנוכחות יו"ר 'יש עתיד' ויו"ר האופוזיציה יאיר לפיד, פנתה אסתי שושן: "דיברת בעבר על אומץ לב. אני רוצה שתסתכל על האנשים בחדר הזה… כל אדם כאן שילם מחיר אישי, רגשי וכלכלי כבד מאוד כדי להיות כאן היום, כדי לחסל את המכשולים ומנגנוני ההגנה, השנאה והחומות. אתה לא צריך להיות ספקן כלפי המיעוט הזה בכל דרך שהיא. תנו לאנשים האלה קול וזכות לייצוג – גם לנשים. לטווח ארוך, הפתרון כאן."
לפיד ענה: "זו הסיבה שהגעתי לפגישה היום. אני מבין את המחיר של כך שהסובבים אותך קוראים לו בוגד; זה משתק. אני מעריך שבאת מסיבה זו. לא הייתי בטוח שזה אפשרי. באתי לשמוע וללמוד. זה לא מקרי שראש המגזר החרדי במפלגה היא אשה חרדית. אנו מאמינים שהשינוי החברתי הזה הוא בלתי נמנע. זה יהיה קשה. וזה ידרוש מאמץ משותף".
26/01/2021 | יעל פינקלשטיין | נשים חרדיות עדיין לא יכולות קרא עוד...
| יעל פינקלשטיין |
נשים חרדיות עדיין לא יכולות להיבחר במפלגות שמתיימרות לייצג אותן ● גם במפלגות חילוניות המצב רחוק מלהיות שוויוני ● יוזמות לחקיקה שתשנה את המצב תקועות בגלל המשבר הפוליטי וגם כי לח"כים מש"ס ויהדות התורה אין אינטרס לפעול לשילוב נשים ברשימות
"אני מבקשת עזרה מהפוליטיקאים ומראשי המפלגות לשים את הנושא הזה על סדר היום בהסכמים קואליציוניים. יש פה מספיק מפלגות שהדבר חשוב להן. לאלימות הפוליטית כלפינו יש מחיר שמשלמות כל הנשים במדינת ישראל", כך קראה לחברי הוועדה לקידום מעמד האישה אסתי שושן – מנכ"לית תנועת "נבחרות" שפועלת לייצוג נשים ברשימות חרדיות.
הדיון נערך רגע אחרי פיזור הכנסת ה-23, בתחילתה של עוד מערכת בחירות, וביקש לבחון את החוקיות של רשימות שלא מאפשרות לנשים להתמודד במסגרתן. במציאות פוליטית מעורערת כמו שיש בישראל בשנתיים האחרונות, עם מערכות בחירות בזו אחר זו, יש דבר אחד בטוח: לפחות שתי סיעות בכנסת יהיו מורכבות גם בבחירות הקרובות אך ורק מגברים: יהדות התורה וש"ס.
מתוך הדיון אודות חוקיות רשימות ללא נשים בוועדה לקידום מעמד האישה ושוויון מגדרי, 6.1.2021
"יש מדיניות מכוונת וארוכת שנים שלא מאפשרת לנשים גישה למשאבים, לעיצוב המדיניות, למוקדי קבלת ההחלטות. המפלגות החרדיות לא משלבות נשים", אמרה שושן ל"שקוף" לאחר הדיון. "אין מנגנון בו אישה יכולה להתפקד למפלגה חרדית כלשהי כי המפלגות סגורות והנציגים נבחרים על ידי הרבנים. הנשים החרדיות לא מיוצגות ואף אחד לא יכול לשנות את המצב לטובתן. השערים סגורים".
הדרת נשים – נגד החוק?
המתנגדים לשלוב נשים ברשימות החרדיות עשויים לטעון כי להרבה מהנשים החרדיות זה כלל לא משנה, וכי הן ממשיכות להצביע לרשימות החרדיות בכל מקרה. אם הן מעוניינות להשפיע – יגידו – עליהן להקים מפלגה משלהן, ולא לכפות את השילוב במפלגות הקיימות. ניסיון זה, אגב, הוליד בעבר מפלגה בשם "ובזכותן", שלא עברה את אחוז החסימה.
"צריך לזכור שבמערכת השיקולים של בוחרת יש עוד שיקולים. גם בקרב ציבורים מאוד ליברליים הסוגיה של ייצוג נשים נמצאת בתחתית סדר העדיפויות," מסבירה אסתי שושן. "אני יודעת שיש המון נשים שמעוניינות לעשות את הצעדים האלה והן מחכות שהשערים יפתחו. הן לא רוצות להתמודד במסגרת מפלגה חילונית. זה לא מתאים לכל אחת וזה מזמן התקפות ודה-לגיטימציה. אישה חרדית שרוצה לשרת את הקהל שלה צריכה לעשות את זה בתוך מפלגות הבית – בשביל זה הן קיימות".
לדברי ד"ר יופי תירוש, משפטנית מאוניברסיטת תל אביב, "יש פה מאבק שליטה. הסטטוס קוו מאפשר לגברים לשמר את כוחם בקהילה ובמשפחה. ההצגה של הדברים כאילו הן יכולות לרוץ, ואף אחד לא עוצר אותן מלהתמודד במפלגות אחרות או להקים מפלגה של עצמן, היא מאוד מיתממת. הן חלק מהקהילה שלהן, הן שייכות אליה והדבר הכי לגיטימי זה לרצות להשתתף במסגרת פוליטית קיימת שמייצגת אותן, את בני זוגן ואת הילדים שלהן בכנסת. יש גם מימד לא קטן של צביעות בכך שמצד אחד הקהילה החרדית עוצרת את האפשרויות של נשים לפתח קול, כוח ומעמד, ואז לומר – אז בזה, בריצה לפוליטיקה, תהיי עצמאית. נראה אותך".
לפי הגורמים המשפטיים שהשתתפו בדיון שנערך בוועדה למעמד האישה, לא ניתן לפסול רשימות שמדירות נשים על פי חוק. עם זאת, לדברי תירוש, ניתן לפרש את החוק אחרת. "בסעיף 4 ל"חוק יסוד: הכנסת", נכתב שהבחירות צריכות להיות שוות. הן לא שוות כשמונעים מאנשים להציג את עצמם לבחירות רק בגלל שהם נולדו למין מסוים. זאת לא דמוקרטיה אם חצי מהציבור לא כשיר להיבחר".
לדבריה, "הסירוב של המפלגות לצרף נשים יישאר בעינו עד שהמדינה לא תקבל החלטה ערכית, עקרונית, שאי אפשר ליהנות ממנעמי השלטון – ליהנות מתקציבי מימון מפלגות, לשבת בראשות ועדות ומשרדי ממשלה – בלי להשתתף בהליך הדמוקרטי לפי עקרונות דמוקרטים. גזענות היא לא עקרון דמוקרטי, גם כשהיא גזענות נגד נשים".
אי שוויון חילוני
בעיית הייצוג חמורה וקיצונית במיוחד במפלגות החרדיות, אבל גם ברשימות של שאר המפלגות אחוז הנשים נשאר נמוך באופן קבוע. בבחירות לכנסת ה-23, אחוז הנשים במקומות הריאליים (המקומות הראשונים ברשימה שיש סיכוי גבוה יחסית שיבחרו לכנסת), ברשימות שאינן חרדיות, נע בין 13% ל-38% – הרבה פחות מאחוז הנשים באוכלוסייה.
לכנסת ה-23 נבחרו שלושים חברות כנסת שהיוו 25% מהפרלמנט. בהמשך, בעקבות התפטרות של שרים מהכנסת במסגרת החוק הנורווגי, הצטרפו ארבע חברות כנסת נוספות וכיום מספר הנשים בכנסת עומד על 34.
בעוד כשבוע וחצי יסגרו הרשימות שמתמודדות לכנסת ה-24, ולא נראה שאנחנו בדרך לשוויון מגדרי. נכון לעכשיו, מספר הנשים ברשימות, כפי שפורסמו עד כה, לא מתקרב אפילו לחצי מהמקומות הריאליים. בנוסף, נכון לזמן כתיבת שורות אלו, יש רק שתי מפלגות שבראשן עומדות נשים: מפלגת הבית היהודי, שבראשותה עומדת חגית משה, ומפלגת העבודה שבראשה נבחרה לעמוד ח״כ מרב מיכאלי.
למי יש אינטרס, ולמי אין
בנוסף לדיון בוועדה למעמד האישה, ניסו חברות וחברי כנסת לקדם שינוי במצב הקיים באמצעות חקיקה שמתמרצת מפלגות לשלב נשים. הצעת חוק כזאת הוגשה בכנסת האחרונה על ידי ח"כים ממגוון סיעות – הליכוד, כחול לבן, ישראל ביתנו, יש עתיד, מרצ והרשימה המשותפת. על פי ההצעה מפלגות יקבלו תוספת של 15% למימון שהן מקבלות לקראת הבחירות לבחירות, אם יעמדו בתנאים הבאים: ברשימה יהיו לפחות שלוש נשים בכל עשירייה, 30% מתוך מספר המנדטים שקיבלה המפלגה בבחירות הקודמות יהיו נשים, ותשובץ אישה אחת לפחות באחד מחמשת המקומות הראשונים.
חוק דומה חל על הרשימות המתמודדות ברשויות המקומיות מאז 2014, ואכן בין הבחירות המקומיות שנערכו ב-2013 לאלה שהתקיימו ב-2018 עלה מספר הרשימות שלפחות שליש מחבריהן וחברותיהן הן נשים בשלושה אחוזים (וברשויות שאינן חרדיות – בשישה אחוזים). "זה הוביל את הרשימות להכניס את הנשים למקומות ריאליים. חקיקה משנה את המציאות", אומרת ד"ר מזל שאול, מנכ"לית עמותת כ"ן שפועלת לקידום נשים למוקדי קבלת ההחלטות. "התנאי להצלחה הוא שתהיה קואליציה חוצת מפלגות בנושאים המגדריים".
"המטרה היא להעלות את שיעור הנשים בפרלמנט בתפקידים ובמיקומים משמעותיים. הצעת החוק הזאת נוגעת בדיוק למטרה הזאת. בעיני היא הכיוון הנכון לתקן את המציאות", אמרה ל"שקוף" חברת הכנסת מיכל קוטלר וונש (כחול לבן), שחתומה על הצעת החוק. "המטרה היא להוביל לשוויון מגדרי מקסימלי – זה אמצעי זמני עד לקבלת שוויון".
לדבריה, הצלחה של הצעת חוק כזאת אפשרית – בממשלה מתפקדת. "אני חושבת שיש היתכנות להצעת החוק, אפילו היתכנות טובה, אבל היא אחת מתוך הרבה הצעות חוק טובות שלא התקדמו. אני רואה את זה כעוד סימפטום של ממשלה בלתי מתפקדת. מקווה שיחיו אותה בכנסת הבאה. זה חלק מהעצב הגדול על הכנסת הזאת".
אסתי שושן מ"נבחרות" לא בטוחה שהצעה כזאת תעבור. "יש לנו שישה עשר מחוקקים חרדים גברים, מספר לא מבוטל מחברי הכנסת, שיושבים בדרך כלל בקואליציה ויש להם כוח והשפעה. מבחינתם להצביע בעד ייצוג נשים זה אומר שמישהו מהם צריך לפנות את מקומו לאישה – אין להם אינטרס לעשות את זה".
מה קורה בעולם?
נכון לחודש אוקטובר 2020, ישראל נמצאת במקום ה-66 בעולם במספר הנשים בפרלמנט, ובמקום ה-25 מתוך 33 מדינות ה-OECD. במדינות רבות בעולם, בניגוד לישראל, קיימים חוקים שמחייבים ייצוג לנשים ברשימות שמתמודדות לפרלמנט. כך למשל מחויבות המפלגות בבלגיה וקוסטה ריקה בייצוג שוויוני לגמרי – 50% נשים ברשימה, בצרפת ב-49% ובספרד ב-40%, באופן שיהיו לפחות שתי נשים בכל חמישיה ברשימה. בקרואטיה ניתן תמריץ למפלגות שמשבצות נשים ברשימות: המימון שניתן על כל כל חבר או חברת מפלגה, גבוה עבור מועמדות נשים ב-10%.
.
המכון הישראלי לדמוקרטיה המליץ לוועדה למעמד האישה, לאמץ חוק שמאפשר הגדלה של מימון המפלגות לכל רשימה שתעמוד בכללים של שיבוץ של לפחות שלוש נשים בכל עשירייה, וכן לפחות אישה אחת באחד משלושת המקומות הראשונים. עם זאת, נראה שבמצב הפוליטי הנוכחי חוק כזה לא עתיד לעבור בקרוב – בטח שלא לפני שהכנסת תחזור לעבודה שגרתית.
"בחלום שלי אנחנו לא צריכות לדבר על זה בכלל", אומרת ח"כ קוטלר וונש. "ב-2015 עיתונאית שאלה את ראש ממשלת קנדה הנבחר ג'סטין טרודו למה הקבינט שלו מורכב מ-50% נשים. הוא אמר לה: 'בגלל שאנחנו ב-2015'. המשמעות של שוויון מגדרי היא להבטיח שיש מגוון של דעות סביב השולחן – שיתקבלו החלטות אחרי שישמעו דעות מגוונות. האמצעי לזה הוא שיהיה ייצוג לחמישים אחוז מהציבור גם בכנסת".
אזמ"ע (איך זה משפיע עליך):
נבחרות נשים נוטות לקדם נושאים שחשובים לנשים, יותר מאשר נבחרים גברים. לכן, בלי מספיק נשים בכנסת, לא תהיה בהכרח מי שתצליח במאבק נגד אלימות מינית, על שירותי רפואה לנשים, על מניעת אלימות במשפחה ועל נושאים רבים נוספים.
לייצוג עצמו יש משמעות: ילדה שתראה הרבה נשים במוקדי קבלת ההחלטות, תוכל לדמיין את עצמה בתפקיד דומה, מה שעשוי להוביל לעליה במספר המועמדות לכנסת בעתיד.
המאבק לייצוג שוויוני הוא חלק ממאבק כולל לשוויון מגדרי ולמען חברה הוגנת וצודקת יותר, בה יש לכל אחד ואחת הזדמנות שווה להשפיע על המציאות
כנס "בוחרות להשפיע" כנס ראשון מסוגו, התקיים ערב קרא עוד...
כנס "בוחרות להשפיע"
כנס ראשון מסוגו, התקיים ערב הבחירות.
כנס שבו לראשונה, נשים חרדיות וגם גברים חרדים, נפגשו פנים מול פנים עם הנציגות והנציגים של הכנסת הבאה.
היה ערב מרגש שבו נשאלו שאלות קשות. שהנציגות והנציגים שהגיעו, הודו שהרגישו את הצמא לשמוע, את הרצון להשמיע ולהשפיע.
הכנס ביוזמת בנות "הנבחרת 2019" הפעילות והדוחפות.
הערב התקיים בהנחייתה של נעמה עידן, הבעלים של עיתון "יום ליום".
אם את או אתה מעוניינים להשתתף באירועים הבאים, מוזמנים ליצור קשר דרך הקישור בסוף העמוד.
ומה שאפרת גהסי כתבה:
כמה מילים שנכתבו ערב הכנס, מאת אפרת גהסי, חברת הנבחרת 2019
ערב טוב לכולם. תודה שבאתם.
בעוד פחות משבוע, נשים חרדיות מכל רחבי הארץ, תתעוררנה לעוד יום בחירות. רובן כבר יהיו עם ידיעה ברורה, ללא התלבטויות וספקות מה הפתק שהן יכניסו לקלפי. הן תדלגנה על נציגי המפלגות האחרות שבפתחי הקלפיות, שגם בדקה ה99 ינסו לשכנע אותן אחרת, הן יחלפו על פניהם מבלי לעצור. מבלי להתבלבל או להתלבט. הן תמיד ידעו ועדיין יודעות למי הן הולכות לתת את הקול.
הפתק יידחף בתנועה אוטומטית למעטפה,המעטפה תישמט ברישול לתיבת הקלפי.וזהו.
אפילו את שמות הנבחרים הן לא מכירות. אין שאלות.
הערב הזה, הפאנל הזה, הוקם על ידי משתתפות ארגון נבחרות. נשים חרדיות שדורשות קול וייצוג בשולחן של מקבלי ההחלטות.
זו קבוצה של נשים שמייצגת חלק שהולך וגדל בתוך החברה החרדית.
נשים שרוצות וחייבות לוודא שיהיה מי שידאג להן שם. שיהיה מי שיאיר זרקור על הקשיים של כל אישה חרדית במגזר.על אתגרים היחודיים רק לנו. בעיקר לנו.
אנחנו כבר לא קול מובטח וידוע מראש. אנחנו צמאות לדעת.אנחנו תוהות. אנחנו מתלבטות. אנחנו בודקות.
אנחנו מבינות שהקול שלנו יקר, ונפעיל שיקול דעת לפני שנבחר להשתמש בו.
יש לנו שאלות לנבחרי הציבור. מה הם יעשו בשבילנו? מה הם יבטיחו שיעשו כדי לשפר את מעמד הנשים החרדיות בארבע השנים הבאות, בתמורה לקולות שלנו?
הפעם הזאת,
במערכת הבחירות הזאת,
בערב הזה
אנחנו בוחרות להשפיע!
שתיקת התקשורת החרדית מעידה על ניוון מנהיגותי – אסתי קרא עוד...
שתיקת התקשורת החרדית מעידה על ניוון מנהיגותי – אסתי שושן, הארץ 22.5.19
נכון לכתיבת שורות אלה, הרב ברלנד עבריין מין מורשע שישב בכלא ואף הודה בחטאיו ובניצול נשים שהיו נתונות לסמכותו מתכוון להדליק מדורה בטקס המסורתי בהר מירון, טקס אליו מוזמנים רבני קהילות נכבדים.
שוב עבריין מין מקבל לגיטימציה, הכרה, כבוד. שוב זעקת קרבנותיו נרמסת, שוב עבריינים אחרים מרגישים נוח לפעול.
האם מהלך זה מייצג את עמדת הרוב החרדי? וודאי שלא. ברוב המקומות יש בוז ורתיעה למעשים אלה. איפה הכל מתאדה? בפוליטיקה החרדית ובתקשורת החרדית שהיא חלק בלתי נפרד ממנה, שנותנת יד, אם בשתיקה רועמת ואם בהשתקה אגרסיבית.
רק לאחרונה נתוודענו לכך שח"כ יעקב ליצמן, סגן שר הבריאות בתואר, שר הבריאות בפועל, השתמש במנגנוני הכוח שלו על מנת לסייע לעברייני מין שונים רובם מהמגזר החסידי חרדי, על מנת לתת להם הקלות שונות בתנאים. חודשים ספורים קודם חשף יאיר שרקי דיל פוליטי בין חסידי הרב ברלנד למפלגת יהדות התורה. בדיל הזה ברלנד יקבל תעודת כשרות ויחזור לקונצנזוס החרדי בתמורה לתמיכתו במפלגה בבחירות בירושלים.
וזה הסיפור. זה הכיעור.
עברייני מין יש בכל מקום. גם בציבור החרדי המודעות קיימת ומתעוררת למרות הטאבו הנוקשה בנושאים האלה ובעיסוק בהם. אך כשזה מגיע למעלה אל מוקדי הכוח המגזריים, סולם הערכים החרדי במהותו האמון על קדושה וצניעות מתעוות עד ללא הכר. עבריינים שחטאו גם בהיבט המוסרי ערכי והרסו חיים של נשים וילדים, וחטאו גם כלפי שמיים בעבירה שנמצאת בקטגוריה הדתית החמורה ביותר "יהרג ואל יעבור" נאמר על מעשים שכאלה, פתאום כשמדובר במישהו עם פוטנציאל אלקטורלי, עם מספיק כוח וכסף לקנות שתיקה, המעשים נמחלים.
שלא יהיו לכם אי הבנות. עברייני מין ממעמדות נמוכים בקהילה החרדית לא זוכים למחילה, ויש לא מעט דרכים בהם הקהילות החרדיות יודעות לסגור איתם חשבון. איש לא יחשוב לעזור להם או להקל בעונשם. המצב משתנה כשמדובר באנשים מהמעמדות הנכונים עם הקשרים בצמרת ההנהגה הפוליטית עסקנית שיכולים לתת להם מענה.
הרב ברלנד הוא לא הסיפור. עברייני מין יש בכל מקום וזו כנראה רעה חולה שכל חברה נאלצת ותיאלץ להתמודד איתה. הסיפור הוא הניוון המנהיגותי, השחתת הכוח והשררה וקניית השתיקה של לבלרי התקשורת החרדית שיודעים היטב לצאת חוצץ נגד מה שמשתלם להם, ובכך מתעלמים אפילו נגד מהלכה מפורשת "במקום בו יש חילול שם שמיים, אין חולקין כבוד לרב".
ימי העומר הם ימים של אבל וחשבון נפש על עבירות שבין אדם לחברו, עבירות עליהם אין כפרה, עד שלא ירצה את חברו. בימים האלה זעקת קרבנות העבירה המושתקים, המנודים נשמעת ומהדהדת, נשים בעיקר, אך גם ילדים וגברים שמצאו עצמם מנוצלים ומותקפים על ידי בעלי כוח שהסביבה האדירה את כוחם יותר בשל שיקולים הרחוקים מכל ערך יהודי, מוסרי ואוניברסלי.
ללי שרלין – ממה עשויה הצלחה? ניסיתי לחשוב על מה אכתוב קרא עוד...
ללי שרלין – ממה עשויה הצלחה?
ניסיתי לחשוב על מה אכתוב. הביקור העוצמתי בכנסת, שהתחיל בסיור ברחבי המשכן, ושיאו היה במפגש עם חברות כנסת מדהימות, שהעבירו לנו, כל אחת בדרכה, את משנתן המאלפת, הותיר אותי עם הרבה נקודות למחשבה.
איך אפשר לסקר סיור כל כך מרגש ב-300 מילה?
אבל לבסוף, החלטתי לכתוב על מי שהותירה בי את הרושם העז ביותר. ח"כ סתיו שפיר, ממובילות המחאה החברתית ב-2011. מחאה עוצמתית שהוציאה עשרות אלפי אנשים לרחובות בדרישה לשינוי ולצדק חברתי.
"שואלים אותי איך הוצאתי כל כך הרבה אנשים לרחובות? איך עשיתי את זה?" ציטטה באוזנינו סתיו.
ציפיתי לאיזשהו הסבר על יכולת השפעה על אנשים או משהו דומה, אולם תשובתה היממה אותי לגמרי.
"ההצלחה שלנו", כך סתיו, "בנויה מעשרות 'כישלונות' שלפני.
כל אותן עשרות פעמים בהם אני וחברי יצאנו לרחובות לבד. אולי עם עוד כמה אזרחים בודדים.
באותו הזמן לא ידענו שיבוא יום ונצליח. באותה תקופה האשימו אותנו בנאיביות. "עוד קבוצה של אנשים שחושבת שתוכל לשנות פה משהו במדינה".
אולם לא ויתרנו.
גם אל מול כישלונות רבים ומאכזבים, יצאנו שוב ושוב, בנחישות ואמונה בצדקת הדרך, עד שלבסוף נחלנו הצלחה אדירה".
כי להצלחה אין קיצורי דרך.
הדרך להצלחה בעצם בנויה מאותם כישלונות כואבים. הם מהווים שלב הכרחי לכל רעיון ולכל מיזם פורץ דרך.
כל אותם אבני הנגף שנראים כמפריעים ומתסכלים, שמכעיסים ועלולים לכאורה לגרום לייאוש ולנסיגה לאחור, אדרבה, הם אלו שמהווים את היסוד ההכרחי בדרך להצלחה המובטחת.
ואי אפשר בלי הזוית המגדרית.
בכנסת הנוכחית מספר הנשים פחת ללא היכר. נכון, אפשר לבכות על כך ולהתעצבן.
ואפשר גם אחרת. להבין, שלכל שינוי משמעותי יש גם שלבים הנראים כנסיגה וככישלון. נשים היו ותמיד יהיו חלק בלתי נפרד מן העשייה, הפעילות והיצירה. הן כאן כדי להישאר, חיות ובועטות.
ואבני הנגף שבדרך? הם רק נראים כאלה.
כי בעצם, אלו הן האבנים המהוות את היסודות ההכרחיים לבניית ההצלחה האדירה, שללא ספק עוד תגיע.
הכותבת היא ללי שרלין, חברת הנבחרת 2019 ואשת תקשורת
הפיאות והשביסים כבשו את הכנסת. קבוצת #הנבחרת עתודת מנהיגות קרא עוד...
הפיאות והשביסים כבשו את הכנסת.
קבוצת #הנבחרת עתודת מנהיגות חרדיות מבית נבחרות וויצו, ביקרה היום בכנסת ישראל, יחד איתן ביקרו בכנסת קבוצות מנהיגות של ויצו, נשים דרוזיות מדליית אל כרמל וקבוצת מנהיגות מת'א גבעתיים.
שמענו את ח"כ סתיו שפיר מהעבודה, שסיפרה על המחאה החברתית ועל הרגע שהבינה שהיא חייבת להכנס לפוליטיקה כדי לפעול לשינוי ועל פעילותה הפרלמנטרית להגברת שקיפות בתקציב המדינה.
ח"כ עידית סילמן מהבית היהודי הגיעה למסור דברי ברכה והצהירה על מחוייבותה לנושאים חברתיים ולטוב משותף.
ח"כ קטי שטרית מהליכוד ישבה עם נשות הקבוצות ושמעה מהן על הנושאים שכל אחת מקדמת, סיפרה על מאבקה ארוך השנים להגיע לכנסת, היא ריגשה אותנו מאוד בסיפורה האישי ובאמונתה בצדקת הדרך.
ומה שהכי ריגש אותנו, שבמהלך הסיור, מדריכת הסיורים כחלק מהמידע השגרתי על הכנסת ואופיה, סיפרה על המאבק של הנשים החרדיות בהדרתן מהפוליטיקה, ועל לא נבחרות לא בוחרות.
ביממה האחרונה פורסם בדה מרקר כי נתניהו הציע ליהדות התורה את קרא עוד...
ביממה האחרונה פורסם בדה מרקר כי נתניהו הציע ליהדות התורה את המשרד לשוויון חברתי.
וכאן הבת שואלת, ברצינות?
מפלגת יהדות התורה לא משלבת נשים ברשימתה, בבג"צ לפני כמה חודשים בו חוייבה סיעת אגודת ישראל לשנות סעיפים מדירי נשים מהתקנון שבה, היא עשתה זאת והצהירה 'לא נשנה את המצב, נשים בחוץ'.
אורי מקלב, ח'כ רב עשיה מיהדות התורה הצהיר לפני הבחירות שנשים אין מקומן בפוליטיקה, כמו שלא נותנים להן לעבוד בפינוי אשפה…
מפלגת יהדות התורה היד המאכילה של מוסדות חינוך הפועלים לפי מכסות למזרחים, מוסדות שמאכילים מרורים משפחות וילדות של ילדים למשפחות חד הוריות, וכל מי שלא בגוון המדוייק.
ראיון רדיו בנושא, רדיו לב המדינה בתוכנית פה זה לא אירופה. עם אסתי שושן, מייסדת ומנכל נבחרות.
