תנועת נבחרות החלה קרא עוד...
תנועת נבחרות החלה את דרכה כמו מחאות עממיות רבות של העת האחרונה. בפייסבוק. מסתבר שיש לא מעט חרדים ברשתות החברתיות ושם מתנהלים הדיונים בשאלות הכבדות העומדות לפתחה של החברה החרדית. אז איך הכל התחיל? ומי זו האישה המסתורית בלוגו של נבחרות?
אריאלה פישר, כיכר קרא עוד...
הפמיניזם החרדי הינו חלק מהתהליך הכללי של ההתפתחות והתהוות השינויים במגזר החרדי. על מנת להבין את המאבק הפמיניסטי, קודם כל יש צורך להבין את התסכול והכמיהה הרוחנית השזורים בהתמודדויות והניסיונות של היהדות בימינו, יחד עם גילוי האני הפנימי, ומציאות השתנות צרכי החברה, בכלכלה, בחינוך ומודעות עצמית שהולכת וגוברת.
עולמן העשיר של הנשים הוא חלק בלתי נפרד מאותו התהליך. התנועה הפמיניסטית שבתה בעיקרה את לבבם של רבים מחמת שהעניקה לנשים רבות שחשו במועקה קיומית, במה וקול שהיו בבחינת חלום בלבד במשך זמן רב, והפיחה בזאת, רוח חיים, תקווה ואחוות נשים חדורת אידאל.
אפשר אולי להגדיר את חוויית הנשים במסורת היהודית כדומה לכל קבוצת מיעוט אחרת. הריבוד של גברים ונשים בתרבות היהודית שיקפה היררכיה גברית-נשית שהייתה קיימת בחברות הכלליות לאורך ההיסטוריה, כאשר נקבע, שאישה עיקר קיומה היא פונקציונלית לבית, כרעיה, אימא, עקרת בית, נתמכת. כל תפקיד אחר אשר נראה כקונפליקט עם המודל הזה נשלל.
להגדיר את התופעה כדיכוי זה רחוק מן האמת. יאמר לזכות הגברים, שלמרות מעמדם, המודל שבו ניתנה כוח, הנהגה והחלטה גברית אקסקלוסיבית, נשים לא חוו תחת ידם התעללות ואלימות על חסרות ישע שהייתה קיימת בחברות אחרות. להפך, הגבר היהודי שהקפיד על רוח היהדות לאורך ההיסטוריה הוא דוגמה למופת לדאגה וכבוד אמיתי כלפי האישה.
אך עם כל זה, ישנו צורך, בפרט בדור האחרון עת חלה התעוררות בחברה בכלל ואצל הנשים בפרט, לבחון מחדש את מעמדן. שכן, ישנם עדיין גופים ואנשים המקבלים החלטות הלכתיות כשכבודן ושלומן של הנשים אינם נלקחים בחשבון.
התפקיד המסורתי הוא לא עוד רצונן היחיד של נשים בימינו, גם נשים במיינסטרים הקהילתי אומרות די לכניעה, מעוניינות להרחיב אופקים ולמממש את ייחודיותן וכישרונותיהן שהיו עד היום בזבוז מתנות הבורא לשווא. נשים רבות מתחילות לשאול שאלות בדבר אי השוויון, ביחסי חלוקה צודקת בוגרת ומוסרית של נטל האחריות, על כך שהקול הנשי אינו נלקח בחשבון בפסיקות הלכה נרחבות, גם בענייני נשים מובהקים.
אחת התובנות הגדולות של התנועה הנשית היא "שהאישי הוא פוליטי". כלומר, כל הבעיות שאישה סברה שהן מנת חלקה בלבד, אם זה אי קידום בקריירה, חוסר הזדמנות למימוש כשרונות, מוגבלות בחירה בכל תחומי החיים, למעשה אלו בעיות חברתיות שהן מנת חלקן של נשים רבות וככאלה זקוקות לפתרונות חברתיים. בפועל לשם כך נצרכת התאגדות, לקום כקבוצה ולעשות מעשה.
אותה התאגדות העניקה לנשים את הכח לשנות את העולם ולהביא אנרגייה נשית, בזו הדרך העולם השתנה לנשים. הכח והחזון הנשי חדר לכל תחום אפשרי, אם זאת תרומה לפוליטיקה, לתרבות, למשפחה, ליצירה, למדעים. בפעם הראשונה בהיסטוריה נשים החלו לקחת את המושכות לידיים ודואגות באמת לרווחתן, לזכויותיהן וחיזוק מעמדן בהצלחה גדולה.
גם בחברה הכללית, כמו החרדית, כמו כל קבוצה מינורית אחרת שמאתגרת את הציפיות והנורמות הקונבנציונליות ברצון אחר, נשים אלו היו ועדיין חשופות לאלימות מילולית ופיזית, מצד אנשים רבים. גם בחברה החרדית, הכפופים לקונסטרוקציה המוסרית של התורה של כבוד הזולת ברמות הכי גבוהות, ועדיין מרשה לעצמה לפגוע בלא רחם כל אישה הבאה לאתגר היררכיה מקובלת, נגד ההלכה והמוסר הבסיסיים.
אם החברה באמת ובתמים הייתה מכבדת נשים, היה נוצר מצב של פתיחות והבנה שיש לנשים צרכים, בין אם אלו צרכים שהיו קיימים מאז ומעולם ובין צרכים שהתפתחו בדור האחרון. לא די בכך שהבעל קונה לאשתו תכשיט, מה יותר כבוד ומשמח לאישה שהיא יכולה להשמיע ולהיות נשמעת ללא איום על עצם קיומה?
אין צורך לדאוג בדבר רוחניותן של אותן פמיניסטיות חרדיות. שהרי הן נשים חזקות שצמחו מליבת הקהילה, מאמינות בה' ובתורת ישראל אך מאמינות שניתן למצוא בתורה עוד רבדים של שלמות, סוגיות שלמות שלא נבחנו, ושלכל עניין ועניין, עם רצון אמיתי ופתיחות מחשבתית לצרכי האחר, אפשר למצוא פתרון יותר הומני והולם. ובזה תוסר הדאגה שאותן נשים משכילות, כישרוניות התרות אחר שורשיהן ומקומן ביהדות ילכו למחוזות זרים.
המגזר החרדי במקום לעודד אותן נשים, ולתת קשב ומענה לשאלותיהן, במקום להנחיל סמכות רבנית אמיצה שתבחן מחדש מה דעת ההלכה האותנטית והגולמית בנושא, ולחקור את שלל האפשרויות ולנצלן בתומן, בוחר מתוך פחד מאובדן ההגמוניה הגברית – להדחיק, לנגח ולחרף אותן, ולהגיד להן שהן לא בסדר.
גם חנה, בספר שמואל, הובנה שלא כהלכה ועלי הכהן חשבה לשיכורה. אך תפילתה נהפכה למודל האולטימטיבי לתפילת העמידה.
בכל אישה בישראל טמונה בחינת 'תורת אמך'. לא בכדי ניתן לנו קול, לא בכדי אנו פועלות כפי שקורה היום. ביטול בחינה זאת היא הפסד נוראי לתורת ישראל והכוונה האלוקית. אם רק נשכיל לנצל את במת ההלכה לצמיחה והפרייה, במקום ביטול והכנעה נוכל להביא להלכה ישרה יותר, נכונה יותר, אנושית יותר. הלכה שהיא אמת התורה ושתביא לתיקון עולם.
ירדן סקופ- הארץ
את העתירה הגישה עו"ד תמר בן פורת נגד רשם המפלגות והסתדרות אגודת ישראל, לקראת בחירות 2015. בנוסף, שופטי בג"ץ אישרו אתמול לעשרה ארגוני נשים להצטרף לעתירה, בהם איתך מעכי, מרכז רקמן באוניברסיטת בר אילן, עמותת קולך, ויצו, נעמת ושדולת הנשים.
במהלך הדיון ציינה ראש ההרכב, השופטת אסתר חיות, כי "הדרת נשים היא במהות של ערך השוויון בחברה". היא שאלה את עורך הדין המייצג את אגודת ישראל כמה נשים היו במפלגה מיום הקמתה, ומכיוון שהתשובה היתה אפס, ציינה השופטת כי המספר רק מוכיח שהשאלה שמעלה העתירה היא "מהותית וכבדת משקל". השופטת ענת ברון הדגישה כי יש לזכור ש"אגודת ישראל איננה מפלגה של חרדים אלא של חרדים וחרדיות". השופט עוזי פוגלמן, בהתייחסו לשאלה מדוע נשים חרדיות לא הגישו את העתירה, אמר כי בנסיבות הקיימות ברור שלאשה חרדית יהיה קשה לעמוד מול המפלגה ולהיחשף, ולכן העובדה שאין נשים חרדיות עותרות איננה פוסלת את הדיון בעתירה.
פרופ' נטע זיו, שייצגה את ארגוני הנשים, אמרה במהלך הדיון כי "העתירה מהותה באפליה המחייבת התערבות. לא היינו מגיעות לבג"ץ מבלי שנדע שמאחורינו קבוצה של נשים חרדיות שתומכות בעתירה". עו"ד בן פורת הדגישה בפני בג"ץ כי מדובר במאבק של נשים בכלל, לא רק של נשים חרדיות. יש לציין כי במסגרת הדיון בעתירה הגישה למשרד המשפטים עמותת "נבחרות", המייצגת נשים חרדיות, נייר עמדה התומך בעתירה בנושא ומסביר מדוע לנשים חרדיות יש קושי להצטרף להליך משפטי מסוג זה.
בחוות דעת שהוגשה מטעם היועמ"ש בנוגע לעתירה לפני כחודשיים כתב עו"ד יונתן ברמן מהפרקליטות כי "קשה לחלוק על כך שהוראת התקנון פוגעת בשוויון. כלל הפוסל אנשים באופן גורף בשל השתייכותם הקבוצתית מעורר קושי. חמור הדבר במיוחד כשהכלל מופנה לקבוצת מיעוט. נשים בחברה החרדית היא קבוצת מיעוט שבתוך מיעוט. לא הוצג כל טעם ענייני או שוני רלוונטי שיש בו להסביר את ההבחנה הטבועה במינו של אדם, ומסביר מדוע אשה מנועה כליל מלהיות חברה במפלגה".
ואולם, בהמשך קובעת חוות הדעת כי אל לה למדינה להתערב ולפסול את הסעיף. לפי חוות הדעת, "אין בכך כמובן כדי להביע תמיכה או לתת גושפנקה לכלל המונע את חברותן של נשים במפלגת אגודת ישראל או במפלגה כלשהי, או כדי לומר כי מפלגות רשאיות לקבוע בתקנונן כל הוראה שיראו לנכון. עמדה זו מתבססת בעיקר על התפיסה בדבר הריסון הראוי להתערבות שיפוטית במרחב הפעילות המפלגתית, בשל האופי המיוחד של המרחב המפלגתי המחייב גמישות מרבית בקבלה של רעיונות ותפישות עולם, גם כאלה שאינם הולמים את עקרונות היסוד של השיטה, ואשר מאתגרים את תפישותיו של הציבור הכללי".
כמו כן, נכתב במסמך כי "מנקודת מבטם של חברי הקהילה אשר מזדהים עם הבסיס הערכי של אגודת ישראל, הפרדה זו נתפסת, ככל הנראה, כעניין מקובל שביסודו נימוק הלכתי. הנימוק ההלכתי, גם אם אינו מקובל על הכלל, וגם אם יהיו מי שיחלקו עליו לגופו, הוא חלק ממערכת מוכרת וידועה של ערכים תרבותיים שלפיה נוהגת קבוצה מסוימת בחברה הישראלית. ומנהג זה נוהג עשרות בשנים".
תצלום: עמוס בן גרשום, לע"מ
נייר עמדה שהגישה קרא עוד...
נבחרות היא עמותה רשומה, שמטרותיה הן קידום ייצוג דרישת שוויון והשמעת קול האשה החרדית, אשר הוקמה על ידי קבוצת נשים שבשתי מערכות הבחירות האחרונות לכנסת הובילו את קמפיין "לא נבחרות לא בוחרות". העמותה עוסקת בקידום ייצוג שוויוני לנשים בכנסת, ברשויות מוניציפאליות בגופים פנים חרדיים ציבוריים ממשלתיים ובכל מוקדי קבלת ההחלטות משם נעדרות נשים חרדיות. נבחרות פועלת בתוך המגזר החרדי באמצעות כנסים להעלאת מודעות ובאמצעות תוכניות להכשרת מנהיגות ונשות ציבור מקרב נשות המגזר החרדי. העמותה מאגדת נשים חרדיות ופועלת בראש ובראשונה בקרב הציבור החרדי, בשל עצם היותנו חרדיות, בשר מבשרה של הקהילה החרדית, ומתוך תפיסה שהקהילה החרדית תקבל טוב יותר תהליכים שצמחו מתוכה.
