אסתי שושן, הארץ
את יודעת שלי, אסתי זה אחד השמות החרדים הנפוצים במגזר החרדי, אם תגידי אותו בקול במרכז בני ברק או מאה שערים, לפחות כמה ראשים יוסבו לכיוונך. אני לא מתיימרת לדבר בשמן של כל האסתי, הרבקי,הנחמי והפייגי, קשה לי למעשה לדעת מה כולן חושבות באמת על מצבן שלהן ועל מצב הנשים החרדיות בכלל, חלקן אולי לא מסכים איתי, חלקן האחר מפוחד מהסנקציות הקהילתיות ומעדיף להתכנס בשתיקה, אבל חלק לא קטן מהן שרק הולך וגדל, מתחיל להבין שמשהו בשיטה הזו שהדירה אותן בשיטתיות מכל מוקדי קבלת ההחלטות במדינת ישראל דורש תיקון דחוף.
פרסמת השבוע פוסט נרגש ובו סיפרת לנו לעם ישראל על שיתוף הפעולה שלך עם ש"ס בריצתך להסתדרות, הבעת התרגשות מכך שזו פעם ראשונה שש"ס או מפלגה חרדית כלשהי תומכת במועמדת אישה.
ראשית למען הצדק ההיסטורי קיימים כבר לא מעט מקרים של תמיכה חרדית במועמדות נשים חילוניות. קיימת רשת של שיתוף פעולה בין קודקודיות חשופות שיער לקודקודים עטויי כיפה כשאינטרסים שונים נפגשים.
בה בעת שאת אותו הכבוד אותו מקבלות נשים חילוניות, לא ש"ס ולא יהדות התורה חושבות להעניק לנשים שלהן. איך אומר דרעי: "יפה לא רוצה" אבל לא שואלים את כל השאר, לא מעמידים את זה כלל כאופציה ומנהלים מסע שיסוי כלפי מי שמנסה, או רק אפילו אומרת בקול כמוני, שיש בעיה במצב הקיים. שערי המפלגות החרדיות נעולים בפני נשים חרדיות על ידי תקנונים שמצהירים ללא בושה שרק גברים יכולים לעמוד בשורותיהם ואת לא פוצה פה, אין לך אמירה מוסרית פמיניסטית נגד המצב הבלתי אפשרי הזה בו אין לי ולשכמותי אף ייצוג לא בכנסת ולא בעיריה אפילו לא במנהל קהילתי עירוני. שלאישה חרדית, מזרחית או אשכנזיה אין מילה במוקדים בהם את מסתובבת ובהם אתם סוגרים דילים פוליטיים מעל לראשינו המכוסים, מול פרצופינו השקופים.
סיסמת הקמפיין שלנו בתנועת "נבחרות" היא "לא נבחרות, לא בוחרות" איננה פונה רק לנשים חרדיות, אלא הינה בקשה לסולידריות נשית מכל קצווי הקשת החברתית מתוך הבנה שהמצב הזה הוא פוגעני כלפי כל אישה בישראל וממש לא משנה מהיכן היא מגיעה. לא משתפים פעולה עם הדרת הנשים הזו מהמרחב הציבורי הייצוגי של מדינת ישראל.
מניחה שתנודי בראשך ותאמרי "כן, אתן בהחלט צודקות זה לא בסדר, אבל את צריכה שכל הקהילה תתמוך ברעיון, את צריכה לפעול בנחישות מבפנים ולשנות" כך ענית לי לא מזמן. אם הקהילה החרדית כולה היתה תומכת ברעיון, באמת שלא הייתי זקוקה לעזרה מבחוץ, אבל בינתיים הרוב פוחדות לדבר בקול, כי "נשים אלה יוצאות בלי כתובה" כך הצהיר מספר ארבעים ומשהו ביהדות התורה הרב מרדכי בלוי "צריך להוציא את ילדיהן מבית הספר" כך הוא מאיים והמעט שמרימות ראש ומדברות משלמות ביוקר.
ובכלל יש לא מעט דרכים בהם אני פועלת מבפנים, אך השתיקה הפוליטית חסרת האונים שלך ושל חברות כנסת נוספות ששברו את תקרת הזכוכית, הפקרת הזירה למאבק של נשים כמוני שמשלמות מחיר כבד על מה שהן אומרות ועושות בתחום וטפיחת השכם שבעת הרצון על תמיכה במועמדת חילונית מכאיבה כל כך וצורמת לנשים חרדיות בדמותי. כי כל עוד הדיל לא מדיר אותך, הוא מרגש והיסטורי, אם ידירו אותך בשל נשיותך, את תזעקי זעקה פמיניסטית גדולה ומרה. אך כשנשות הקהילה החרדית מודרות ממוקדי הכוח באופן סיסטמטי, את מעלימה עין ולא מביעה ולו מילת ביקורת אחת' או אפילו ייחול ותקווה שמשהו ישתנה.
אני אפילו לא כועסת, לא מאוכזבת, רק מבינה יותר מתמיד שאם אנחנו לא ניאבק למרות המחירים הקשים, זה פשוט ישאר כך ואת תמשיכי להתלחשש עם ליצמן, או דרעי והם יחייכו אלייך במתק, הם יתעלמו מראשך הגלוי ואת תתעלמי מהשוביניזם המובנה שלהם, כי ככה זה.
חזרתי בשבוע שעבר ממרוקו ממסע של פעילים חברתיים של תנועת 120 לפוליטיקה של טוב משותף, מרוקו מדינה איסלאמית דתית לכל הדעות ואפילו שם יש חוק המחייב שילוב של נשים בפוליטיקה, מה שפוליטיקאיות חזקות כמוך טרם עשו, טרם סללו את הדרך לאוכלוסיות המודרות האמיתיות במדינת ישראל. בכל מקרה מאחלת לך הצלחה וחותמת במילותיו של מרדכי היהודי לאסתר המלכה "מי יודע אם לא לעת כזאת הגעת למלכות".
תצלום: אוליביה פיטוסי, הארץ
