Layout A (with pagination)

דף הבית פעילות

ח"כ רחל עזריה: "לו היתה נציגה חרדית – זה לא היה קורה"

ח"כ רחל עזריה קרא עוד...

ח"כ רחל עזריה במפגש עם 'הנבחרת', מנהיגות נשים חרדיות בחודש מאי 2018: "כשהעברתי את חוק האוכל הבריא בצהרונים חברי הכנסת החרדים כולם התנגדו כי זה יפגע במנהלי המוסדות ובתקציביהם. אני בטוחה שאם הייתה שם נציגה חברת כנסת אשה חרדית זה לא היה קורה"

קרא עוד...
דף הבית מהתקשורת

יקי אדמקר: "נשים חרדיות שהולכות לפוליטיקה, אינן חרדיות"

הזדמנות להאזין לשני קרא עוד...

הזדמנות להאזין לשני שדרנים ברדיו "קול ברמה" הדנים בסוגיית שילוב נשים בפוליטיקה.
הכתב החרדי יקי אדמקר טוען בתוקף שנשים שהולכות לפוליטיקה אינן באמת חרדיות.
שבוע שעבר במסגרת סיור של "הנבחרת", קבוצת המנהיגות של "נבחרות" ותנועת ויצו, פגשנו את אדמקר באקראי בכנסת ונוצרה הזדמנות להעמידו על טעותו. כל אישה הביטה בו ושאלה "אז גם אני לא חרדית?" ואני? ואני?" אין ספק, חיזיון משעשע.
בנבחרת, פעילות חברתיות חרדיות מכל רחבי הארץ שבוער בהן רצון לשינוי והן מבינות שהכנסת והעיריות הם המקומות בהם ניתן לפעול לטובת הציבור.
אנו שמחות שהשדרן השני דודי שוומנפלד לא נפל לבור הצפוי של התלהמות והקטנה ודיבר בכבוד על התופעה.
המהפכה בדרך.
מוזמנות ומוזמנים להאזין.


לא נבחרות, לא בוחרות

קרא עוד...
דף הבית טורים ודעות

"הייתי אישה חרדית יחידה בוועדה שעסקה בפגיעה מינית"

הייתי אשה חרדית קרא עוד...

הייתי אשה חרדית יחידה בוועדה שעסקה ביחס התקשורת לנפגעות פגיעה מינית.

נאמרו הרבה דברים חשובים ומרגשים, ואין לי ספק שיחול שינוי מבורך כתוצאה מהדברים שנאמרו שם.
היו שם חברות כנסת מטעם מפלגות מקשת רחבה של הפוליטיקה – אך שום נציג ממפלגה חרדית. אף לא נציג אחד מעולם התקשורת החרדית –  והם הוזמנו.
בוודאי שהם הוזמנו.

הייתי שם גם כפעילה בתחום הפגיעות המיניות וכפעילה ב"נבחרות". דיברתי שם את כאב הנפגעות המשתייכות למגזר החרדי שדמן מותר, שפרטיהן דולפים ברגע.
עדויות כל כך אישיות שלהן הופכות לנחלת הכלל.

אין לי ספק שאם הייתה חברת כנסת חרדית – היא הייתה יושבת שם אמפתית ומכילה, עם לב שרק חפץ לעזור.
זה טרם קרה… אם כי בטוח שיקרה! יותר מהר ממה שנדמה.

ועד אז השדולה של נשים חרדיות בכנסת תעשה את זה בכל הכח.

כתבה: רחלי רושגולד

קרא עוד...
English media מהתקשורת

Two ultra-Orthodox feminists challenge Israel’s political landscape

Ruth Eglash קרא עוד...

 They are ultra-Orthodox feminists and liken their group to the suffragist movement.

Esty Shushan and Estee Rieder-Indursky have been fighting for the past five years for women’s rights within their strictly conservative ultra-Orthodox, or Haredi, community.

Now they are trying to draw worldwide attention.

“As Haredi women, we face many battles. It took me awhile to realize that fighting those battles starts up there,” said Shushan, sporting a stylish sheitel, Yiddish for the wig that married ultra-Orthodox women wear to cover their hair as a sign of modesty.

By “up there” she does not mean God, Rieder-Indursky explained, but rather the ultra-Orthodox decision-makers and leaders who do not allow women in the political sphere.

The two women lead a nonprofit organization called Nivcharot, or “the elected women.” Their goal is to pressure the Haredi leadership to give women a voice.

The fight sometimes gets ugly, they say.

During the last election, they lobbied against ultra-Orthodox parties, decrying their refusal to allow women to have a role. They handed out provocative fliers, asking women to refrain from voting until they were represented, and they clandestinely pasted posters on billboards in the most religious neighborhoods.

In one of the posters, they criticized women for asking for political representation, realizing that by attacking their own message they would raise curiosity and the posters probably would not be torn down.

More recently, they petitioned Israel’s Supreme Court, arguing a party that discriminates against women should not be afforded legitimacy in the political system.

Ultra-Orthodox Jews make up about 10 percent of Israeli society. Two political parties, Shas and United Torah Judaism, represent the population, with 13 Haredi members in Israel’s 120-seat parliament and three government ministers. None are women.

The parties are run along strict lines set by their spiritual leaders, and their positions on many issues are dictated by the Torah. The Haredi electorate votes for one of the two parties according to instructions from religious leaders, who have made clear that women should not be involved in politics.

Before the creation of Israel, ultra-Orthodox women stayed home and raised children while the men worked.

In recent years, however, as the community has struggled with poverty and many men spend their days studying the Torah, women have been allowed, even encouraged, by spiritual leaders to work outside the home.

Nurit Stadler, a professor of sociology and anthropology at the Hebrew University of Jerusalem, said the participation of women in the labor market laid the foundation for the debate about women’s rights in the community.

“There is a problem when women take on a role like that. They change the way they dress, they go out of the house and face an atmosphere of pollution. It’s a provocation,” Stadler said. Women are exposed to new ideas and suddenly start seeing the world in a different light.

That is what happened to Shushan and Rieder-Indursky.

Before becoming political activists, they worked for Haredi newspapers. Shushan was a columnist, and Rieder-Indursky was a political reporter.

Both used male pseudonyms.

“My editor was happy I wanted to write. He said my writing was good but asked me not to use my name because ‘You know, the men will not accept the opinions of a woman,’ ” Shushan said.

Working from home, she had no problem keeping her identity secret and was grateful to be earning an income while still being able to air her views.

For Rieder-Indursky, it was trickier. As a political reporter, she had to interview people, among them former Israeli prime ministers Ariel Sharon and Ehud Olmert.

“Whenever I would get to an interview, people were always shocked to discover that I was actually a woman,” she said. “One surprised foreign diplomat even told me: ‘I expected many things but never did I expect to meet the Haredi Claudia Schiffer.’ ”

For Shushan, the novelty of working without credit or recognition for her ideas wore off quickly. In 2012, she quit the newspaper and turned to the only platform where she felt free to express herself: Facebook.

She set up numerous groups that reached thousands in her community and turned a taboo subject of women in politics into a focal point of the 2015 general election.

Rieder-Indursky reached a similar conclusion soon after: “It took me longer to see, but now all I see is Haredi women’s voices silenced in our community.”

The two Haredi parties did not respond to phone calls and text messages seeking comment.

Although Shushan and Rieder-Indursky have succeeded in bringing the issue to the fore, they face immense social pressure to stop. Because they are often labeled troublemakers or crazies, their families also pay a price, they said.

Shushan, a mother of four, was forced to obtain a court order to keep her daughter in an ultra-Orthodox school that viewed her mother’s activities as undesirable.

Rieder-Indursky said her son often returns from his yeshiva begging her to stop.

Israel Cohen, a journalist and commentator for the Haredi website Kikar Shabat, said the women are seen as extreme by the Haredi mainstream.

“There are already Haredi women who are close to the decision-makers. They operate quietly and within the Haredi mainstream without being elected,” he said. “These women are coming and demanding change and in that way, there will be pushback and nothing will change.”

But the women are determined. “In my opinion, this change will happen, the question is just when?” Rieder-Indursky said. “How do I know it will happen? Because it has happened all over the world. It’s just a matter of time.”

Read the original article

24/7/17

קרא עוד...
ניירות עמדה

קול קורא לעיתונאים ועיתונאיות

קול קורא ממטה המאבק קרא עוד...

קול קורא ממטה המאבק של נבחרות לאנשי ונשות תקשורת להציף את שאלת הדרת הנשים בראיונות עם פוליטיקאים חרדים. התפרסם במהלך קמפיין 2015 לפני הבחירות לכנסת ה-20.

אליכם עיתונאיות, עיתונאים ואנשי תקשורת

בשנים האחרונות ודאי התוודעתם לתנועת "נבחרות" ולקמפיין "לא נבחרות – לא בוחרות" שמטרתו לעורר את השיח הציבורי ואת דעת הקהל לעובדה שגם לנשים חרדיות מגיע ייצוג בכנסת ובמוקדי קבלת החלטות. עד היום, אין ולו אישה חרדית אחת בכנסת, או ברשויות המקומיות.

מאז יצאנו בקריאה קיבלנו שלל תגובות בעד ונגד, זכינו לאיזכורים אינספור במדיה הכללית ובעיקר במדיה החרדית האינטרנטית והחברתית.

הנסיון המיידי היה להוקיע אותנו, הנשים שעומדות בחזית הקריאה, לערער על מידת ההשתייכות שלנו למגזר תוך התעלמות מכוונת מהקריאה עצמה ומאלפי הנשים שעומדות מאחורינו וחוששות, בצדק, להחשף.

על כן אנו פונות אליכן נשות התקשורת והעיתונאיות, חרדיות וכאלה שאינן, אליכם העיתונאים שממלאים את התפקיד החשוב של הבאת קולות מושתקים, לא משנה אם הנכם חרדים או לא.

כשאתם מראיינים את אנשי הציבור שלנו, חברי הכנסת והעסקנים החרדים, אתגרו אותם בשאלות על הנושא.

המדיה החרדית המודפסת משתיקה את קולות המאבק הזה ובידכם לשנות.

אתגרו את אנשי הציבור שלנו  לפחות בשאלה אחת שתעסוק במאבקינו הצודק. שתמנע מהקול שלנו להשתתק.

זה הזמן להציב בפניהם את השאלות הקשות ולנסות לקבל תשובות.

זו הדרך שלכם לסייע לנו במאבק.

להלן צרור שאלות שתוכלו לשלוף בפאנלים, בראיונות ובכל הזדמנות בה תמצאו לנכון.

שאלות לדוגמה:

  • בעבר התקיים דיון הלכתי על כך שלנשים גם אסור לבחור, אך אל מול הפגיעה בכח האלקטורלי נמצא פתרון הלכתי, אולי גם במקרה זה, האיום בפגיעה במנדטים רק הוא זה שיביא לשינוי?
  • מניין למפלגות החרדיות שיש הרבה מאד נשים שאמנם פוחדות להביע את קולן בעקבות האיומים הפומביים אבל מאחורי הפרגוד לא יצביעו למפלגות חרדיות?
  • בעבר הח"כים החרדים אמרו: "נשים חרדיות לא רוצות להיות בפרונט", אבל הנה יש נשים חרדיות שאומרות שהן רוצות. זה הזמן לתת להן את האפשרות, לא?
  • למה חברי הכנסת לא נכנסים למועצת חכמי התורה ומועצת גדולי התורה, להציע את האפשרות הזאת לשילוב נשים?
  • שאלה לחברי הכנסת מש"ס: כיצד אתם שהרגשתם על בשרכם את ההרגשה של ההדרה, של חוסר הייצוג, עד שהקמתם מפלגה כדי להשמיע את הצרכים הייחודיים לכם בקולכם, לא יכולים להזדהות עם קריאה דומה כזו שמגיעה מ-50% מציבור הבוחרים שלכם?
  • תקדים “רדיו קול ברמה” – כיום הרדיו מעלה נשים לשידור בעקבות לחץ חיצוני והתערבות משפטית, למרות שנטען כי זה איסור הלכתי. האם חוק בנושא שילוב נשים בפוליטיקה יגרום לכם לשנות את דעתכם?
  • מדוע נשים חרדיות יכולות לעבוד בכל משרה בכירה רק לא כנציגות ציבור בכנסת?
  • ח"כ מוזס מעסיק רל”שית חרדית, האם העובדה שהינכם מסתייעים בשירותיהן של רל"שיות, יועצות פרלמנטריות ומזכירות לא מעידה שניתן לעבוד עם נשים, רק שיהיו דרגה מתחת?
  • ראינו את אשתו של ח"כ אלי ישי בביתו של הרב שטיינמן מתייעצת בנושאים פוליטיים, כיצד זה מתיישב עם התירוץ הנפוץ שאישה לא יכולה לבוא לבית גדולי הדור?
  • האם אתם מרגישים שעשיתם טעות בכך ששלחתם נשים לעבוד בחוץ וכעת הן דורשות גם ייצוג?
  • כולנו יודעים שיהודית יוסף, יפה דרעי, רבקה רביץ הן רק דוגמאות לנשים רבות עוצמה המעורבות ויוזמות מאחורי הקלעים במהלכים פוליטיים, האם יפריע לכם שיהיו בפרונט כחברות כנסת? אם כן, למה?
  • במקרה בו תוקפים את נשות הקמפיין בטענה שהן לא מספיק "חרדיות", האם תסכימו להציב אישה שעונה לכל הפרמטרים החרדים שלכם?
  • ליצמן שמצא פשרה בלהיות סגן שר כדי לא לסתור את עקרונותיו, גם במקרה זה אפשר למצוא פתרון יצירתי אם המפלגות החרדיות ירצו, למה לא רוצים?
קרא עוד...