נשים חרדיות קרא עוד...
נשים חרדיות מרוויחות פחות מגברים וממקבילותיהן – וזה נכון לגבי מעסיקים חילונים כמו גם חרדים
אסתי שושן 05/03/2019
השבוע פרסמה נציבות שוויון הזדמנויות במשרד העבודה והרווחה את מדד הגיוון לשנת 2018. מהנתונים עולה כי נשים חרדיות שעובדות בתכנות הן קבוצת המיעוט הגדולה ביותר מבין בוגרי מדעי המחשב בענף, אולם שכרן הוא הנמוך ביותר, כאשר ממוצע השכר שלהן מגיע ל-68% משכר הגברים החרדים בענף ו-50% בלבד משכרם של הגברים המתכנתים בשוק ההייטק. אותו נתון המעיד על אפליה קשה על בסיס מגדרי ודתי הוא דוגמה אחת מיני רבות העולות מן הדו"ח המפורט, כאשר מדובר בפערים גבוהים מאוד בכלל המקצועות שנבדקו.
הנתונים בדו"ח הם חמורים ביותר ומלמדים על אפליה מובנית וקשה שקיימת בשוק התעסוקה בפרט ובחברה הישראלית בכללה. צריך לזכור כי חרדית שעובדת בהייטק זו אישה שהחליטה לוותר על העיסוק המסורתי במקצועות ההוראה או בעבודות קהילתיות שונות. לרוב מדובר בבחורה שפרצה את המוסכמות החברתיות וחמקה מנתיב ההסללה הרוטיני הלא מתגמל בעליל, שכולל רכישת השכלה במסלולים יקרים ומפוקפקים בסמינרים חרדים.
צעירה חרדית, שסיימה סמינר, צריכה להחליט אם היא נשארת באזור הנוחות שלה או שהיא יוצאת ללמוד "בחוץ" על כל המשמעויות הטמונות בכך. בתת-מגזרים מסוימים יש הוקעה חברתית לנשים שבחרו מסלולים שכאלה, שיש לה מחיר של פגיעה בשידוך, או אי-קבלה למוסדות לימוד.
לאחר התהליך הארוך והמחירים שהייטקיסטית חרדית משלמת בדרך, היא נפגשת עם מציאות אפלייתית עגומה שבה שכרה מגיע לכדי מחצית משכרם של חבריה למקום העבודה ללא קשר לכישוריה המקצועיים או להכשרתה האקדמית, שבמקרים רבים עשויה להיות גבוהה ויוקרתית יותר ביחס לחבריה. ראוי לזכור כי במקרים רבים אותן נשים מתפקדות כמפרנסות היחידות בבית.
נכון שהנתונים מורכבים וישנו גם רקע תרבותי ספציפי שמאפשר אותם. בחלק מסויים של המקרים מדובר בבחירה של אישה לעבוד במשרה חלקית כדי להצליח לתפקד כאם, שכן עדיין עול הבית וגידול הילדים מוטל על נשים, כמו גם העדר השכלה מספקת שגורמת לפערים. ובכל זאת הפער הגדול צורם וכואב.
חממות ההייטק החרדיות אינן האשמות היחידות. בעולם קפיטליסטי, למצוא כוח עבודה זול ולהשתמש בו עד תום, כמעט לא נחשב לסוגיה מוסרית, אלא לעניין כלכלי טהור שאסור שתיגע בו רגולציה.
אבל העושק האמיתי מתרחש הרחק מהעיניים הבוחנות של חוקרים, בחצר האחורית החרדית בה פורחות עמותות פרטיות העוסקות ברווחה, חינוך, צדקה, הזנה ומשמשות כר פורה לתעסוקה של נשים ולניצולן, כל זאת בפערים בלתי נתפסים בין השכר והתנאים של שכבת השמנת העליונה שלרוב גם מטיפה ומחנכת לצניעות ולהסתפקות.
אני פוגשת נשים חרדיות שמעידות על תופעות קשות בהרבה דווקא במגזר החרדי עצמו, כאשר מעסיקים חרדים שנושאים לכאורה את דגל התורה ושמירת המצוות, מגיעים לדרגות ניצול מחפירות, שכן הם מודעים היטב לעובדה שאותן נשים המשמשות כמפרנסות היחידות במשפחה יישארו בלית ברירה וייאחזו בכל מחיר במשרתן. נתקלתי במקרים קשים של עובדות חרדיות שמעבר לשכרן הנמוך אף סובלות מהלנות שכר במשך חודשים רבים.
הציבור החרדי גדל והתרחב והוא זקוק לפתרונות של תעסוקה והשכלה. הנציגות החרדית הקיימת לא מודעת, לא מחוברת ועסוקה בעיקר בהאשמת גורמים חיצונים בתופעה במקום לערוך בדק בית מקיף ולתקן את הקלקולים. ברוב המקרים היא היד המאכילה של אצולת מנהלי המוסדות והעמותות האחרים לעושק המתמשך.
הכותבת היא מייסדת ומנכ"לית תנועת "נבחרות" – נשים חרדיות לייצוג שוויון וקול
הקישור לכתבה המלאה כאן
