Layout A (with pagination)

טורים ודעות פוסטים מרחבי הרשת

"פיטורי קיץ" שבשגרה.

בכתבה שפורסמה ב קרא עוד...

בכתבה שפורסמה ב YNET על מצב האבטלה בישראל, הנתונים על הנשים החרדיות הדאיגו מאד.

אפרת שוקרון, פעילה וחברה בנבחרות, כותבת:

כשביקשנו ייצוג הם הבטיחו לנו שהם כבר מייצגים אותנו!
כמה מפתיע לגלות הבוקר שהתופעה ההזויה הזו שנקראת 'פיטורי קיץ' (מכירים?) פוגעת בעיקר בנשים, ובנשים חרדיות בהיקפים הגדולים ביותר!
כן, נשים חרדיות הן הסובלות העיקריות, אבל להן? להן אין שום ייצוג!

אני בטח לא מפתיעה אף אחד כשאני אומרת שלרוב הנשים האלו אין פייסבוק ואין וואצאפ, (אינטרנט מסונן לצורך קבלת מיילים במקרה הטוב) ודי ברור להן ש'שלוחי דרבנן' עושים לטובת המגזר את כל מה שהם יכולים ויותר…
-הן באמת לא נחשפות לביקורת הפנימית שקיימת במגזר (בעיקר ברשת) והדרישה של פמיניסטיות חרדיות לייצוג במפלגות החרדיות לא מצליחה להגיע לאוזניהן. (ואם כן באופן מעוות ביותר עיין ערך הרב נויגרשל: נשים הסובלות מסיכזופרניה)

בכלל, כרגע התחושה היא שיש כאן מלחמת דת!
איך אמר דרעי? 'ישראל הולכת למשאל עם האם תהיה פה מדינה יהודית/חילונית'.

המסר הישיר שעובר כשנשים דורשות ייצוג הוא אנחנו כבר מייצגים אתכן, אבל כשפורטים לפרוטות ובודקים היכן היו נציגנו בסוגיות שחשובות לנו, היכן היו בוועדות רלוונטיות בנושאים שנוגעים ישירות לנשים חרדיות (בריאות, תעסוקה, אלימות וכו')? השדר שעובר הוא: 'תפסיקו לבלבל לנו את המוח עם זוטות, כל בר דעת מבין שהשבת, הגיוס והגיור חשובים יותר…'
והכי נאצל זה: 'העבודה בכנסת היא התעסקות ברפש, אנחנו באמת מונעים ממכן את כל הגועל הזה, תפסיקו לבקש מה שאתן לא מבינות שלא טוב לכן'.

האמת, זה נשמע כל כך גרוע שאני לא מאמינה לנתונים האלו, בטח בשירות התעסוקה סתם אנטישמיים ורוצים להוציא אותנו רע כמו תמיד.

לקריאת הכתבה, ניתן ללחוץ על התמונה.

קרא עוד...
טורים ודעות פוסטים מרחבי הרשת

דעה של אחת – שרה ינץ כותבת.

שרה ינץ, עובדת קרא עוד...

שרה ינץ, עובדת סוציאלית קלינית. מתמחה בטיפול בטראומה מינית ומורכבת וכותבת קבועה במגזין "נשים, דעתן!" כותבת בחודש אלול:

בחלק הזה​ של השנה- ​י​צא לי לחשוב לראשונה-
על האבולוציה שלנו,
מגיל הילדות ועד היום,
בכל הנוגע לחזרה בתשובה.

נזכרתי, איך בגילאים מוקדמים יותר​, בשלהי אב בואכה אלול​, פניתי למלאכת איסוף הראיות 'בכתב האישום' השנתי שלי​​,
איך תמיד הסקתי את הדרך בה עליי לצעוד אל השם, ביחס למה שהכתיבו לי מסגרות החינוך דאז.
נזכרתי בי, ​פועה בציפייה לכפרה, אם רק אסגור עוד כפתור, אמתח גרב נוזלת, ואתפלל ארוכות ארוכות, עד שתצא לאור – דמעה של סוררת. ​
האמונה שלי דאז, הכתיבה חוזה עם הבורא, שהיה קשור בעבותות, לחוזה שנדרש ממני בתקנון בית הספר.

ברוב כסילותי- אימצתי את התקנון כאמת מידה ל'צדיקות' שלי​, כל מה שהמורה התורנית שלי עשתה-מותר, וכל מה שלא-אסור.
ככה. פשוט. ​

כשהגיע זמני לצאת אל העולם ולהיפרד מתכתיבים רוחניים שהיוו לי גבול, נאלצתי לראשונה להתעמת עם כל השדים כולם​,​
ולהתעקש על 'תקנות' חדשות-, ​אבני דרך בעבודה שלי את השם.
הופתעתי לגלות, שגם וכאשר לא היתה אף מורה שתנשוף לי בעורף, עדיין הגדרתי את 'מידת הצדיקות' שלי, בהתאם למה שנדרש ממני אי שם בספסל​י​ 'בית יעקב'.
אמת. חסרה לי אותה התמימות והיראה שנעדרת ממני היום ומאידך, אחריי שנים של תהליך ארוך עם עצמי, אני שמחה שאותו הפחד של הילדה שהייתי, לא מגדיר את ​טיב היחסים​ שלי עם הבורא.

אני מניחה​ שזה קשור​​​ לדרך בה ילדים חווים את העולם, בצבעים דיכוטומים ובהכללה של טוב ורע.
כבוגרים​ לעומת זאת​, אנו מקיימים מערכות יחסים מורכבות, המכילות לעיתים רבדים​,​ לכאורה מנוגדים (אהבה/שנאה כאב/אושר).
כבוגרים אנו מסוגלים להכיל ולקבל את עצמינו ואת הזולת, כטובים מהיסוד, אך לא מושלמים.
כבוגרים, אנו חוזרים בתשובה גם אם לא במודע, בקשר שלנו עם הבנזוג, עם הילדים, עם ההורים, עם הזולת, וכן, גם עם הבורא.
כי על אף שלא ראוי להשוות את בורא העולם לבשר ודם, בסופו של דבר, האמונה בבורא, תלויה בקשר והקשר הזה, כמו כל קשר אחר, תלוי בדרך בה אני מקבלת את עצמי.

אני רוצה להאמין, שהדרך בה אנו פוסקים את דיננו על הזולת, היא הדרך לפיה אנו נידונים, ולכן עיקר העבודה בעיניי, היא לא (רק) הסרגל בו אני מודדת ס"מ, אלא זה בו אני מודדת ומוקירה מידות. בעיקר מידות טובות.​

אני רוצה להאמין, שיש 'יותר' בנוכחות האלוקית שבי, יותר מאשר הגדרות אנושיות קטנות ומבוזבזות. ​
אני רוצה להאמין שאני לא 'חוטאת' רק מכיוון שיש טובים ממני, רוצה להאמין שאני אהובה, לא למרות מי שאני, אלא בזכות.

רוצה להאמין, ככה בפשטות, שלא משנה כמה תחפושות וגלגולים אאמץ ואשיל מעליי,
הנוכחות האלוקית- תישאר איתי תמיד.

שרה ינץ באינסטגרם
https://instagram.com/sarayanetz?igshid=13qffi0cyzfrn

קרא עוד...
מאת תאגיד השידור הישראלי - תמונה זו נמסרה באדיבות תאגיד השידור הישראלי.לחץ כאן בכדי לראות את כל התמונות שנתרמו על ידי תאגיד השידור הישראלי, CC BY-SA 4.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=71181583
טורים ודעות פוסטים מרחבי הרשת

סערת ההפרדה בעפולה. האם הפרדה זו הדרה?

כארגון שנמצא בשנים קרא עוד...

כארגון שנמצא בשנים האחרונות בחזית המאבק בהדרת נשים בתוך החברה החרדית, אנו בעמדה לא פשוטה מול ביטול האירוע בעפולה. ניסינו לתמצת את עמדתנו לתוהות ולתוהים.
ביטול אירוע זניח ונישתי מאוד בעפולה, עם זמר חסידי שמיועד לכתחילה לקהל מסויים החפץ לשמוע אותו, נשים וגברים, זה צעד שיכול להכניס את הקהילה החרדית למגננה שתגביה את חומות ההדרה נגד נשים.
גם אם יש צדק במאבק, הוא כעת נעשה מבחוץ, בלי שיתוף והתייעצות עם גורמים חרדים מתונים והוא מסב נזק יותר מתועלת, שכן הראשונות לשלם את המחיר זה הנשים החרדיות.
בנבחרות מאמינות שהשינויים צריכים לצמוח מתוך הקהילה, שלבג'צ יש חשיבות רבה בכוונון השיח ובהגנה על זכויות מיעוטים, אך מקוות שהאירוע הזה כמו רבים שקדמו לו, לא ישמש כקרדום לגריפת הון פוליטי, להעמקת השסע ולהגברת תופעות הקצנה והדרה.

עד כאן עמדתנו בנושא.

קיבלנו תגובות רבות חלקן כועסות, על עמדה זו.
אנו סוברות שיש כאן נושא שצריך התייחסות אחרת מהטעמים הבאים.

* אי אפשר ואסור לשים את כל תופעות ההפרדה, הדרה בסל אחד ולהלחם בהם בלי הכרה.

*הרחבת* המגמות הנפרדות באקדמיה היא תופעה מדאיגה ושונה מהותית מאירוע זמר מקומי, מהסיבה הפשוטה שזו זליגה מיותרת למרחבים מעורבים, אפליית מרצות, וקביעת קוד הקצנה חדש ששוב ישאיר את החרדים בגטו תעסוקתי ולא יאפשר אינטגרציה אמיתית.

*כך גם רחובות נפרדים ואוטובוסי מהדרין שהינם תופעות הקצנה חדשות במרחב הציבורי וגם אין באמת אפשרות לאישה ברחוב או באוטובוס לבחור אחרת, אלו תופעות פסולות שיש להילחם בהן.

*במקרה הזה מדובר באירוע נפרד של זמר שעד לא מזמן הופיע רק מול גברים, הוא שייך לחסידות מחמירה ועם כל הביקורת עליו הוא איש פרטי. נשים מגיעות להופעתו מרצונן, משלמות כרטיס ומשתתפות, אין ספק שהאופן בו הן משתתפות נגוע בהדרה מקוממת, אבל שום אישה חילונית לא מגיעה מרצונה לאירוע כזה וגם לא שמעה עד לאחרונה על זמר שנקרא מוטי שטיינמץ.

*את המלחמה הזו לא נעשה על גב של אוכלוסיה מוחלשת בעפולה, על גב של ילד או ילדה, אישה או גבר שזה עבורם האירוע היחיד בקיץ בו הם יכולים ליהנות ולשמוח בדרכם.

*צריך לזכור איפה מתקיימת הדרה ואפליה מקוממת ושיטתית. בכנסת ישראל, פניה של הדמוקרטיה הישראלית, כך גם ברשויות המקומיות, במועצות הדתיות. הנציגים החרדים לא עובדים בהפרדה בכנסת. ומשתפים פעולה ועובדים היטב עם נשים מכל המגזרים, רק לא עם נשים חרדיות.

בתמונה. מוטי שטיינמץ, שמאוד הפתיע אותנו שהסכים להופיע בפני נשים בהפרדה. זו התקדמות גדולה עבור זמר שנהג לשיר רק לגברים.

קרא עוד...
דף הבית כללי

חולצה בעיצוב חדש במחיר מבצע לזמן מוגבל

רוצה לרכוש את חולצת קרא עוד...

רוצה לרכוש את חולצת הקלאפטע?
רחלי מורגנשטרן המהממת, הפרזנטורית שלנו הזהירה קשות "בלי פוטושופ והצרת היקפים". רחלי היא אקטיביסטית חרדית, ומלבד זה שהיא האישה החרדית אולי היחידה שרצה בבחירות המוניציפליות האחרונות למועצת עיר עד סוף המרוץ, היא גם אקטיביסטית חסרת מנוח וחשוב לה להעביר מסר לכל הנשים באשר הן להיות שמחות ומאושרות בכל מידה ובכל סגנון.
אז החנות הוירטואלית פתוחה להזמנות,
תוכלו לראות דוגמאות נוספות מדליקות,

ההכנסות קודש לתנועת נבחרות ולפעילות שלנו בהכשרת מנהיגות, במאבק בהדרה, בהשמעת קולן ובהנכחתן של נשים חרדיות.
אז זו ההזדמנות להצטרף לקלאפטעס שדואגות שיהיה פה עולם נחמד יותר.
לגבי שרוול ארוך למבקשות ובצדק, יש במלאי ויש צורך לסמן זאת בהזמנה.

בסופו של דבר אנחנו ארגון חברתי והחנות שלנו היא חלום ישן שעכשיו מתגשם, יחד עם הבקשות שלכן שיעלו מן השטח.

לחצו על התמונה לרכישה.

.

קרא עוד...