Layout A (with pagination)

שירת אישה
Uncategorized דף הבית

שירת אישה

"לעיתים קרא עוד...

"לעיתים במסתרים, במחשכים,
בחדרי הלב היא מצויה.
ופעמים כמו לבה רותחת היא פורצת ועולה.
שירת אישה."

בשנים האחרונות אנו עדים להתגברות התופעה של כתיבת שירה ע"י נשים.יש בה כישוף עדין וקנטרני במילה הכתובה.
משהו המאפשר גילוי והסתרה, במעין משחק תופסת פתלתל של אור וצל, של יגון ונחמה של תשוקה מול מועקה.

השירה, מזכירה לי בעיקר, את האישה החרדית במאה ה-21, מגלה טפח ומכסה טפחיים,
שואפת להישאר נאמנה לדרך, לחזון אך בו זמנית גם דעתנית ועומדת על שלה.
דווקא בתקופה בה יותר מתמיד קולה של האישה החרדית מושתק, תמונתה נמחקת ופניה מטושטשות, אזי הנשים החרדיות מוצאות את הדרך להשמיע את קולן,
אם לא במישרין אזי בעקיפין.
באמצעות שירה הניתנת לפרשנות אישית של הקורא, הכותבת נותנת דרור לרחשי ליבה. היוצרת החרדית מעלה על הדף את כל מה שאסור לו שייאמר בגלוי. את אותם דברים שהשתיקה יפה להם, כי כך הורגלנו.

אסתי שושן, אמנית ויוצרת חרדית מנכ"לית נבחרות, תשיק בקרוב את ספר ביכורים שלה: "זימרת קרני אור המתנפצות" בהוצאת טנג'יר, המאגד בתוכו את מיטב שיריה. מעניין לציין כי הספר הוצא באמצעות הדסטרט, מימון המונים באמצעות הרתמות של רבות ורבים מהמגזר החרדי  וגם רבים מהמגזר הכללי.

גם אם נרצה להתעלם, לטששט, לכסות, להסתיר, היא תמיד תהיה שם, למעננו.

קישור לשיר קדיש של האמנית אסתי שושן:

 

התמונה בראש בכתבה באדיבות: pixabay

קרא עוד...
Uncategorized דף הבית מהמגזין שלנו

נבחרות או לא להיות

מנהיגות חרדית קרא עוד...

מנהיגות חרדית נשית,יש חיה כזו?!

-חשבתם פעם איפה המנהיגות הנשית של הציבור החרדי ולמה אנחנו לא רואים אותן?

לחברה שלי יש חיידק שלא מוכן להרפות ממנה כבר כמה שנים,מה היא לא עשתה, למי היא לא הלכה והוא עדיין איתה. קוראים לו חיידק העשייה הפוליטית, והבעיה היא שהיא לא היחידה.

נשים רבות במגזר החרדי שואפות לחולל את השינוי, להיות בשורת מקבלי ההחלטות, לייצג את כלל הנשים  החרדיות במועצות המקומיות ובכנסת ישראל.

אז היכן הן אותן נשים? אם גם אתם תוהים על כך, אז התשובה היא שאתם לא לבד. לנשים מהמגזר החרדי יש חסמים רבים בדרכן אל העשייה הפוליטית. בנוסף להיותן נשים, הן גם חרדיות, ומוצבים בפניהן חסמים תרבותיים פנים מגזריים. בדיוק מסיבה זו, אסתי שושן, מנכ"לית נבחרות, הקימה לפני 4 שנים  את הנבחרת-עתודת מנהיגות חרדית.

הנבחרת הינה תוכנית המנהיגות היחידה עבור נשים חרדיות בישראל, ומטרתה להכשיר נשים מתוך המגזר החרדי לעשייה פוליטית וחברתית. הנשים המתקבלות לתוכנית הינן נשים מוכשרת בעלות פוטנציאל אדיר לחולל את המהפכה במצב הנשים החרדיות בפרט, ובחברה החרדית בכללותה. בתוכנית המשתתפות נפגשות עם ח"כיות, עיתונאיות ודמויות בולטות בציבוריות הישראלית והן רוכשות כלים מעשיים להשתלבות בעשייה הפוליטית בישראל.

במשך תקופת ההכשרה בתוכנית המנהיגות שאורכה ארבעה חודשים  אנו מקיימות מפגשים שבועיים וסדנאות הכוללים דיונים בנושאים חברתיים-מגדריים מהותיים. אנחנו דנות על אלימות במשפחה,על פגיעות מיניות, על מצב החינוך והתעסוקה במגזר החרדי,מעלות יוזמות מהשטח  וחותרות  בכל הכוח לשינוי.

הנשים המשתתפות בתוכנית המנהיגות, רוצות להיות שם,

למענך האישה החרדית שהזכויות שלך נרמסות במקום העבודה בו את עובדת כגננת או מורה.

בשבילך האימא החרדית עם הילד בעל הצרכים המיוחדים.

עבורך, תלמידה המתקשה להתקבל לסמינר. 

על מנת לסייע  לך המתמודדת עם  אלימות פיסית, מינית, כלכלית ורגשית

לצערנו, כיום אין אפילו אישה חרדית אחת בכנסת ישראל.אין נשים חרדיות בצמרת ההנהגה הציבורית ובשורת מקבלי ההחלטות. אין די נשים חרדיות במועצות המקומיות. הנשים החרדיות וצרכיהן נותרים שקופים בעוד קולן מושתק. אנו בנבחרות, דורשות ייצוג שוויוני לנשים חרדיות וקוראות לשילובן בכל הזירות הציבוריות ובמוקדי הכוח  הפוליטיים.

חשוב לציין שעל אף שהממחטות טרם יבשו מטקס הפרידה החגיגי של מחזור תשפ"א של הנבחרת שנערך בסוף חודש יוני האחרון, כבר הבוגרות מפתיעות אותנו ביוזמות ושיתופי  פעולה שהנצו מתוך התוכנית עצמה. (ספוילר: שיתוף פעולה בנושא מענה לנפגעי תקיפה מינית בחברה החרדית).

כי כמובן כל סיום הוא התחלה חדשה,

 אז לחיי התחלות חדשות…

קרא עוד...
דף הבית טורים ודעות מהמגזין שלנו

אמהות ונגישות

אמהות עם צרכים קרא עוד...

כותבת: אסתר קרמר, פעילה חברתית חרדית למען אנשים עם מוגבלויות

תחנת האוטובוס עמוסה בבנות נרגשות עם גלגלי ים מנופחים, אמהות עם תיקים עמוסים בפירות חתוכים, שתיה וקרם שיזוף. כולן מחכות יחד לאוטובוס שתיכף מגיע ונוסע לחוף הים.
רק ילדה אחת עומדת בבנין הסמוך ומסתכלת על כולן, רוצה גם, ולא יכולה. אמא שלה, עם כסא גלגלים, ולא יכולה לעלות לכל ההסעות האלו, שלוקחות לים.
גם שבוע שעבר, שהיה טיול מטעם המתנ"ס הם לא נרשמו, כי האוטובוסים לא נגישים.
לטיולי משפחות היא מצטרפת, רק עם אבא והאחים, ואמא נשארת בבית, מנופפת להם לשלום.

כמוה יש עוד ילדות לאמהות עם מוגבלות, שמוותרות על הרבה יציאות עם אמא, שלא יכולות לעלות כמו כולם על האוטובוס ממודיעין עילית או ביתר אל הכותל המערבי או לביקור אצל סבתא מבני ברק. כל האוטובוסים הבינעירוניים לא נגישים לנכים.

התחבורה הציבורית הבינעירונית בארץ לצערינו אינה נגישה לאנשים עם מוגבלות, ופלח אוכלוסיה משמעותי שסובל מזה אלו אמהות חרדיות, אשר לא תמיד יש להן רכב ורשיון נהיגה, ובכל מקרה, המשפחה גדולה, וגם כשיש רכב מותאם, הוא לא בהכרח מותאם לגודלה של המשפחה…

ולא רק התחבורה, גם אתרי הטיול.
אתרי טיול רבים אינם נגישים לאנשים עם מוגבלות, או שאין ציון האם הם נגישים, ואין כל דרך לברר. (וכך, גם אם אולי הם נגישים, אז מוותרים מראש)
כך גם ערבי נשים, פעילויות שונות, אטרקציות שמתחדשות בכל קיץ, פינות חי, הצגות ועוד.
אולי כדאי, כשמפרסמים טיול, אתר, אטרקציה, לציין האם זה נגיש לנכים, למען כל אותן משפחות?

נגישות חופי הרחצה אמנם סודרה, אך השבילים מגיעים רק כמעט למים, ומשם, ילדה קטנה לא יכולה לעזור לאמא להכנס לים, ואמא נשארת על החוף, בלי להכנס עם ילדתה, כמו כל האמהות. ולרוב היא כבר תוותר ותשאר בבית.
בכל חוף ים מוצבת סככה המיועדת לאנשים עם מוגבלות, אך מי שם לב לכך בכלל? היא סככה נוחה, עם גישה לעגלה וקרובה לשביל, ותמיד נתפסת ראשונה, וגם אם תגיע אשה על כיסא גלגלים לא יהיה לה מקום בסככה המלאה. ולא תוכל לבחור לעצמה סככה אחרת.

אחת הבעיות הגדולות הנוספות שנתקלת בהם אמא חרדית נכה בימים אלו זה קניות.
איזו אמא לא רוצה לצאת עם הבת שלה לקנות את הילקוט הראשון לכיתה א', או עטיפות ספרים תואמות למדבקות וגם ליומן?
בחנויות רבות יש מדרגות בכניסה, ובכלל, בעומס ערב תחילת שנה קשה להסתובב עם כסא גלגלים גם בתוך חנות נגישה. מדרגה אחת מספיקה אמנם לעגלת התינוק אבל בשביל כיסא גלגלים זה כמו קיר גבוה. אולי יבוא יום וחנויות יחזיקו רמפה מתקפלת שתסייע לנכים להיכנס. (יש כבר כמה חנויות חלוצות כאלו, זה לא יקר בכלל, וחשוב לספק שירות לכלל האוכלוסיה.)
לפעמים, אמא עומדת, יותר נכון יושבת, מחוץ לחנות, בחום של הקיץ ומחכה שהבת שלה תצליח למצוא את דרכה בין הקונות, ואולי היא תמצא קונה נחמדה שתשים לב ותעזור לה להרגיש קצת כמו כולן?

תמונה באדיבות: אסתר קרמר

קרא עוד...
צילום: מארק ניומן לע"מ
Uncategorized דף הבית מהתקשורת

מומחים ופעילים חרדים נגד הקיצוץ במעונות היום: "פוגע בתמריץ של הנשים לצאת לעבוד"

צילום: מארק ניומן קרא עוד...

צילום: מארק ניומן לע"מ

ד"ר איתן רגב, המכון החרדי למחקרי מדיניות: "לא סביר שהאבות ימצאו עבודה בטווח כל כך קצר" | אסתי שושן, פעילה חברתית: "במקום לקצץ, עדיף לפתוח בתי ספר ממלכתיים חרדים"

"מדובר באימהות שיוצאות לעבוד כדי שהאבות יקיימו אורח חיים תורני", מסביר רגב. "האם המציאות הזו תוביל לכך שהאבות יעזבו את הכולל ויישארו עם הילדים בבית? קשה להעריך". לדבריו, החשש שלו הוא שרבות מהנשים הללו יפלטו משוק העבודה, או יחפשו פתרונות בלתי מפוקחים לילדים, שעשויים להיות פחות בטוחים ובלתי מקצועיים.

"ההצעה הזו בעייתית גם לטווח הארוך, גם אם יחליטו ליישם אותה רק בעוד שנתיים", מבהיר רגב. "אם המטרה הייתה לעודד יציאה לתעסוקה, יכול היה ליצור מודל שיוצר תמריצים לגברים, אך איננו פוגע בתמריץ הקיים לנשים לצאת לעבודה. למשל לבצע סבסוד מדורג – 50% אם האישה עובדת, ו-50% נוספים אם הבעל עובד. ההצעה הנוכחית פוגעת למעשה בתמריץ הקיים שדוחף נשים חרדיות היום לשוק העבודה".

"זה יוצר נסיגה, גם גורמים שרוצים לשנות לא יכולים לתמוך"

"לגופו של עניין אני חושב שהצעד הזה יש בו אלמנטים של צדק" אמר לדבר הרב בצלאל כהן, איש חינוך ויזם חברתי חרדי הפעיל מזה שנים ארוכות בתחום השתלבות החרדים בשוק העבודה ובלימודים האקדמיים. "אני בהחלט חושב שהסבסוד הנדיב למעונות במשפחות שהאבא בהן הוא אברך זה דבר לא פשוט. בעיקר כשיש טענה שזה מעודד אי תעסוקה משום שהסבסוד תלוי הכנסה למשפחה וזה יוצר לאברך תמריץ שלילי לעבודה, כי אם יעבוד ההנחה שהמשפחה מקבלת במעונות תקטן. מהבחינה הזו, אני בהחלט מבין את הביקורת על שיטת

"במקום לקצץ אפשר להקים בתי ספר ממלכתיים חרדים"

"ליברמן נותן להנהגה הפוליטית החרדית בדיוק את מה שהיא רצתה", אמרה לדבר הפעילה החרדית הפמיניסטית אסתי שושן, ממקימות תנועת 'נבחרות' לקידום השתלבותן של נשים ברשימות המפלגות החרדיות בכנסת. "הם רצו להציג את הממשלה הזו כרעה ומרעיבה – והנה. יש להם הוכחה, והפוליטיקאים החרדים יצטיירו כמי שבאמת דואג לאברכים ולמשפחותיהם, מה שבעיני הוא לא נכון היום".

הדרך לשילוב חרדים בתעסוקה לדבריה, עוברת קודם כל בפתיחת האופציות להשכלה ולחינוך, הן לחרדים בוגרים, אך בדגש על הדור הצעיר של החברה החרדית הלומד בבתי הספר. "הרבה מהאברכים החרדים יתקשו לעבוד גם במידה וירצו בכך – הם חסרים את הכלים והלימודים המתאימים לשוק העבודה".

"במקום לקצץ את מטה לחמן של משפחות שזקוקות לכסף הזה לאוכל, אפשר היה להקים עוד בתי ספר ממלכתיים חרדיים שמלמדים בהם לימודי ליבה" היא מדגישה. "יש לזה ביקוש בציבור החרדי. אנשים רוצים שהילדים שלהם ילמדו וירכשו כלים תעסוקתיים. אבל אין מספיק מסגרות חינוך כאלה. צריך לדאוג שלדור הבא יהיו יותר אפשרויות להשתלב בשוק התעסוקה, ממקום שמכיר בכישורים שלהם ובאורך החיים הייחודי שלהם, וזה קודם כל עובר דרך מערכת חינוך חרדי איכותית וטובה יותר שיש לה היום צורך וביקוש".

"זה באמת מצער אותי שהלכו על צעדים פופוליסטיים כאלו", מסכמת שושן. "להפוך אנשים לעניים יותר לא יעזור לשפר את הכלכלה בישראל, כי גם את המעט שיכלו להרשות לעצמם כבר לא יוכלו. זה רק מחזק את המצב הקיים ועשוי גם להחמיר אותו בעתיד עוד יותר".

המשך קריאה, כתבה באתר YNET

המשך קריאה, כתבה באתר "דבר"

קרא עוד...
דף הבית מהתקשורת

כשרבקה רביץ אמרה :אני רוצה"

בדבריה התייחסה קרא עוד...

כשרבקה רביץ אמרה: אני רוצה"
רבקה רביץ, הרל"שית החרדית של הנשיא ראובן ריבלין, מגיבה לראשונה לסערה שפרצה בעקבות הריאיון ב'ידיעות האחרונות', בו צוטטה כמי שרוצה להיות חברת כנסת במפלגה חרדית, מסבירה ומבהירה: "לא אעשה שום דבר שהוא נגד מועצת חכמי התורה". בראיון ל'ידיעות אחרונות' אמרת שהיית רוצה להיות הח"כית הראשונה ב'יהדות התורה', למה?
"אסביר לך למה. אני שמחה שיש לי את ההזדמנות להסביר למה התכוונתי, ב'ידיעות' לצערי לא הובנתי מספיק טוב. אמרתי שאני לא אהיה בחיים ח"כית בפלטפורמה לא חרדית, לא אעשה בחיים שום דבר שהוא נגד מועצת חכמי התורה או מועצת גדולי התורה, או רב כל שהוא או אפילו נגד חברי הכנסת שלנו.
"ועל כן אם אני לא אעשה בחיים דבר כזה, האופציה היחידה שלי להגיע למקום ההשפעה שאני מאוד מאמינה בו היא על ידי להיות ח"כית ב'יהדות התורה', כרגע זה לא הפרק, יום אחד אולי יקרה משהו והם יצטרכו…"
בדבריה התייחסה למאבק תנועת 'נבחרות' לקידום נשים חרדיות לקדמת הבימה הציבורית, אך הבהירה כי אינה מזדהה אתו משום שאינה מוכנה לצאת נגד הרבנים.
"אני מבינה את מי שנאבקות על זה בפומבי, אבל אני לא אוהבת את ההתרסה. בהרבה מובנים הן עושות את זה גם בשבילי ובשביל אחרות, אבל אני בנקודה פריווילגית, אולי אפילו מפונקת, שיכולה להגיד שאני לא אוהבת את זה כי זה נגד הממסד.
"אני חרדית גאה ומיינסטרימית ומוכנה לשלם את המחיר עבור זה. למשל, הייתי רוצה שהילד שלי ילמד מתמטיקה ואנגלית ברמה יותר גבוהה, אבל בגלל שאני חרדית מיינסטרימית אני שולחת אותו לחיידר הרגיל"."
"רביץ נשאלה מה תעשה כשתיכנס לכנסת. "קודם כל אני אשנה את שעות הפעילות בכנסת. המליאה מתחילה בארבע אחר הצהריים עד אמצע הלילה כי בעבר הח"כים עבדו בעבודה נוספת, לרוב כרואי חשבון ועורכי דין, וכל המנגנון הותאם עבורם. היום חברי כנסת הם רק חברי כנסת, אבל דורשים מהם לעבוד בערב ובלילה במקום להתחיל דיונים ב־11 בבוקר ולהגיע בשעה הגיונית.
"מהלך כזה גם היה מגביר את השוויון. גם לגברים מגיע לראות את המשפחה שלהם ולא לפגוש את הילדים רק בשבת. למה זה לא שונה עד היום? כי אין מספיק נשים אז נקודת המבט הזאת לא קיימת. חוץ מזה, אם אישה תעלה הצעה כזו, יחשבו שהיא מחפשת הקלות, לא יבינו שהיא מייצרת מנגנון שמיטיב עם כולם."
נציין כי תנועת נבחרות מעולם לא "יצאה נגד רבנים" וכאשר רביץ בוחרת להשתמש בטרמינולוגיה הזו, אנו רואים זאת / יש כאן נסיון להשחיר את פניהן של נשים שהציפו את הנושא לסדר היום וגרמו ליצור תודעה שמאפשרת קיום ראיון פורץ דרך כמו שלה.

קישור לכתבה בנושא באתר YNET

קישור להבהרה שמסרה באתר החרדי "כיכר השבת"

קרא עוד...