בערב קיץ לח בחודש אוגוסט האחרון התכנסו פעילות ופעילים רבים קרא עוד...
Latest Articles
"הרגשתי שאו שאני מתגרשת או שאני מתאבדת" קרא עוד...
"הרגשתי שאו שאני מתגרשת או שאני מתאבדת" ,"אחרי הלידה הרביעית נכנסתי לדיכאון", "החלום שלי ללמוד באוניברסיטה", אלו היו מקצת מהקולות האמיצים ששמענו בתוכניתה של צופית גרנט.
קולותיהן של החרדיות החדשות.
מסתבר, שיש תג מחיר לאורח החיים של האישה החרדית. אידיאל ה"בית של תורה" שבו האישה מאושרת רק כי היא נשואה לאברך, מגדלת זאטוטים ועוסקת בעבודה חסרת מעוף, קורס בדממה אל תוך עצמו.
למה בדממה? כי נשים רבות חושבות שזו בעיה אישית. נטו שלהן. הן מניחות שמשהו אצלן דפוק, ועדיף לטאטא את זה כמה שיותר מהר לפני שזה ידלוף החוצה ויהרוס את השידוכים.והן לא היחידות.
בשנות ה-50 הסתובבו עקרות בית אמריקניות בפרברי ארה"ב עם תחושת דיכאון לא ברורה. הכול אצלן היה מושלם, היה להן בית פרטי עם חלקת דשא מטופחת, בעל שמפרנס היטב וילדים מוכשרים, אבל הן הרגישו ריקנות ועייפות. פסיכיאטרים רשמו להן תרופות הרגעה (או במילים אחרות סיממו אותן) וכפי שאחד הרופאים הגדיר מדובר ב"תסמונת עקרת הבית", כי מה כבר חסר לה לאישה המוצלחת הזו בוגרת הקולג'?
כל עקרת בית הייתה בטוחה שזו מצוקה אישית שלה, אך בשנות ה-60 של המאה הקודמת הבעיה כבר התפוצצה. פסיכיאטרים זיהו שנשים שאינן נשואות מאושרות יותר מנשים נשואות. מגזינים ניסו להסביר את המצוקה של הנשים כנובעת מהשכלת יתר וסיפקו להן עצות לשיפור הזוגיות וחיי המין. עד שבטי פרידן הציגה גורמים אפשריים ל"בעיה שאין לה שם" (1963), וכך היא מתארת את הכאב שכרסם בעקרת הבית הממוצעת: "הרי הנשים האחרות מרוצות מחייהן… איזו מן אישה היא אם אינה חשה סיפוק בעת מירוק רצפות?! היא התביישה להודות בחוסר הסיפוק הזה עד כדי כך שמעולם לא נודע לה כמה רבות הן השותפות לו. הן (עקרות הבית) חונכו לרחם על הנשים הנוירוטיות, הבלתי נשיות, האומללות שביקשו להיות משוררות, רופאות או נשיאות. הן למדו שאישה נשית באמת איננה רוצה בקריירה, בחינוך גבוה, בזכויות פוליטיות ובאפשרויות שלמענן לחמו הפמיניסטיות מן האסכולה הישנה". במכללות נפתחו מעונות לסטודנטים נשואים, אך הסטודנטים שם היו ברובם גברים ולנשים הוצמד התואר "תומכת בעל". (מזכיר למישהו אשת אברך?). באומץ בטי חשפה את הסוד הגדול: לשמש כעקרת בית עלול להיות תפקיד מדכא מאוד דווקא בגלל הפרקטיקות היומיות השוחקות של הטיפול בבעל ובילדים.
אומנם יש עקרות בית שמחות ויש נשות אברכים שמאושרות עד הגג, אבל לא כולן יכולות לשאוב מכך אושר.
אנחנו בעד שלכל אישה חרדית תהיה היכולת לסלול לעצמה דרך שתוביל אותה לסיפוק ולהגשמה עצמית מבלי שהיא תצטרך לשלם על כך מחיר חברתי כבד.
כי זו לא רק הבעיה שלהן!
וידיאו: באדיבות ערוץ 13, תוכניתה שלצופיתגרנט Read on…
עתירתן של 22 הנשים החרדיות כנגד מפלגת ש"ס וכנגד אגודת קרא עוד...
עתירתן של 22 הנשים החרדיות כנגד מפלגת ש"ס וכנגד אגודת ישראל מעוררת עניין ציבורי. לאחרונה, התראיינה אסתי שושן, מייסדת ומנכ"ל נבחרות לערוץ הכנסת וסיפרה על המהלך המשפטי שבימים אלו מתנהל בבית המשפט המחוזי כנגד מפלגת ש"ס.
אסתי שושן אמרה בראיון: "אנחנו יודעות שכרגע לא מוכנים לקבל נשים במפלגות החרדיות וזאת עם כל מיני תואנות והסברים משונים מאוד כשההסברים ההלכתיים והדתיים כמעט ולא נשמעים. ולכן אנחנו כאן, בעתירה הזו. יש נשים אמיתיות שמבקשות לקחת חלק בפעילות הפוליטית והן מבקשות לעשות זאת במפלגות הבית שלהן על פי התקנונים של המפלגות עצמן. התקנונים לא אמורים להגביל נשים מהתפקדות למפלגה".
יובל ציטט את דבריו של מקלב שהתראיין לאחרונה ואמר: "לא טוב לנשים להיות בפוליטיקה", וביקש את תגובת של אסתי לאמירתו המקוממת של מקלב.
על כך אמרה אסתי : "יותר ויותר נשים וגברים חרדים חשים שזה לא לגיטימי להתבטא כך, זה מעיד על ניתוק! הכתבה הזו עשתה רעש שקשה לי לזכור כמותו. סביב מערכות בחירות פוליטיקאים חרדים שאנחנו בתחילת שנות ה 90 או בראשית שנות 2000, אבל היום לנשים יש רשתות חברתיות והרבה אמצעי ביטוי אבל בעיקר את האומץ להגיד: 'כן, מגיע לנו לקחת חלק בעיצוב של המציאות שלנו ולשבת סביב שולחן מקבלי החלטות גם אם הם חרדים' ".
לסיום אמרה שושן: "אנחנו עושות את מה שאנחנו יכולות כדי לשנות את המציאות הזו, שהיא ברת שינוי, וזה לא כל כך רחוק כמו שזה נראה".
המילה הזו עבור נשים חרדיות רבות מלווה באסוציאציות שונות קרא עוד...
המילה הזו עבור נשים חרדיות רבות מלווה באסוציאציות שונות משנות לימודינו בסמינר. משהו בתקנון, תמיד גרם לנו להרגיש שאנחנו קצת לא בסדר. לא בדיוק לפי הספר. תחושה כזו שנרגעה רק כשמשכנו טיפה את החצאית כלפי מטה שתכסה את הברך, ובדקנו שהכפתור העליון בתלבושת סגור היטב.
אבל הפעם בואו נדבר על תקנון מסוג אחר.
תקנון מפלגת ש"ס.
גם אם עיסוק בסוגיות משפטיות וקריאת תקנוני מפלגות הם לא מסוג הדברים שגורמים לכם פרפרים בבטן, אין לנו ספק שתמצאו עניין במה שנחשף בשבוע שעבר בבית המחוזי בירושלים.
לאחר שנשים חרדיות עתרו כנגד מפלגת ש"ס עקב התעלמות חוזרת נשנית מבקשותיהן להיות חברות מפלגה, נחשף שבמפלגה אין בכלל חברים, וזאת בניגוד גמור לתקנון המפלגה עצמה שבו נכתב:"למפלגה יתקבל כחבר כל יהודי אזרח ישראל שומר תורה ומצוות, המכיר ומזדהה עם מטרות המפלגה ושאיפותיה, והמתחייב על פי הצהרה בכתב כפי שתנוסח בטופס שייקבע על ידי הנהלת המפלגה או מי מטעמה, לקבל על עצמו את מרות מועצת חכמי התורה ואת משמעת המפלגה להחלטותיהן בכל ענין, לרבות בעניינים הקשורים לחינוך, והמשלם דמי חבר".
אסתי שושן, מנכ"לית ארגון נבחרות, שמלווה את הנשים בתהליך, מספרת בראיון ב"כאן מורשת" על המשמעות החברתית והמשפטית של המהלך, ועל רצונן של נשים חרדיות להיות חלק מהמערכת הפוליטית ולו רק כחברות מפלגה.
מוזמנות ומוזמנים להאזין לראיון.
מדוע 22 נשים המבקשות להתפקד למפלגות החרדיות מסורבות פעם אחר קרא עוד...
מדוע 22 נשים המבקשות להתפקד למפלגות החרדיות מסורבות פעם אחר פעם?
אסתי שושן, מייסדת ומנכ"לית 'נבחרות' שעתרה נגד ש"ס, עונה בראיון ומציפה עוד כמה שאלות.
בעתירה שהגישה היום תנועת 'נבחרות' כנגד ש"ס הועלתה הטענה כי המפלגה אינה מאשרת לנשים להתפקד לשורותיה, ומתוקף כך הן אינן יכולות להשפיע על הרכבה בשום דרך.
נכון לעכשיו, 22 נשים חרדיות ביקשו להתקבל לשלוש המפלגות החרדיות שעל גבי המפה הפוליטית, זאת ללא הצלחה.
נוסף על כך אמרה שושן: "ש"ס לצערי לא פועלת כמו התקנון שהיא עצמה מנסחת".
אז איך הדברים באמת מתנהלים? מוזמנות ומוזמנים לשמוע על כך בראיון.
"היכן המנהיגות שגדלו מספסלי בית יעקב?…מורות יש קרא עוד...
"היכן המנהיגות שגדלו מספסלי בית יעקב?…מורות יש לנו ועליהן גאוותנו, אולם כיום אין באפשרותנו להסתפק במורות בלבד, מנהיגות דרושות לנו, מנהיגות לאישה האגודאית, שתעמוד בפרץ ובראש הנשים הדתיות." (דוד זריצקי , בית יעקב: ירחון לענייני חנוך ספרות ומחשבה, תשכ"א, 1961).
כיום, משפט כזה בוודאי שלא היה עובר את הצנזורה של העיתונות החרדית, אך עדיין דרושות לנו מנהיגות חרדיות:
אאוטסיידריות, פורצות דרך, כאלו שהן תמיד שנויות במחלוקת, עקשניות או חצופות. לא באמת משנה להן איך תבחרו לכנות אותן.
כזו הייתה שרהל'ה שנירר מייסדת בית יעקב, (האישה הנחושה הזו שניכסנו ללוגו של נבחרות ומאז היא מביטה בנו בעין בוחנת), שנולדה בדיוק החודש לפני 139 שנה בעיר קרקוב שבפולין. בהשראתה החלטנו לחזור אחורה בזמן ולהתחבר לקולות ולצלילים שמלווים את הנשים החרדיות שמעיזות לא ללכת בתלם, אלא מעדיפות לסלול דרכים הרפתקניות יותר.
ובהצצה אל מאחורי הקלעים:
מצולמות: אסתי שושן, מנכ"לית נבחרות, פנינה פויפר מנכ"לית ארגון הציבור הממלכתי חרדי ואביגיל היילבורן מייסדת לא תשתוק.
הפקה ראשית : נבחרות.
על תסריט הבימוי והעריכה:פיקסל ציפי בלומנטל האישה והאגדה, עם המוח הקודח והיצירתי.
הפקה בפועל: רעיה מרי מנהלת הפרוייקטים שלנו.ייעוץ: תרצה בלוך אשת האשכולות והלב של נבחרות. צילום:קריאטופ- רבקה טאובר המוכשרת והמופלאה.תחקיר: אפרת אנקונינה.סטיילינג: אודליה איש- צבע לחיים, אפרת אנקונינה. ותודיתינו למתנדבות: יעל ינאי טובה בוריה ועוד רבות וטובות שתמיד נמצאות הכן לסייע.
לאחרונה, שיתפה אותנו פעילה מהארגון, שבעת שנכחה באירוע קרא עוד...
לאחרונה, שיתפה אותנו פעילה מהארגון, שבעת שנכחה באירוע משפחתי היא החליטה לאזור אומץ ולהביע עמדות פמיניסטיות בפני משפחתה המורחבת והשמרנית. זה קרה לה בלא שתיכננה זאת מראש, אלא באקראי כשהשיחה נסובה על דרישתן של נשים חרדיות להשתתפות בחיים הפוליטיים. כשהיא תיארה לנו את החוויה המכוננת הזו שלה היא השתמשה במילים : "הרגשתי שאני יוצאת מהארון", מפתיע אותנו? לא ממש. נוגע ללב? בהחלט כן.
מסתבר שאת התחושה הזו חוות לא מעט פמיניסטיות חרדיות בתחילת דרכן. אסתי שושן ושותפותיה לדרך בתנועת נבחרות מכירות את התחושה הזו יותר מדי מקרוב. בראיון, אסתי שושן, מנכ"לית נבחרות, משתפת בכנות בשלבים ובאבני הדרך שעיצבו את מסלול חייה והובילו אותה אל אותו רגע מכונן בשלהי אוקטובר 2012 בו היא כתבה את הפוסט שהפך לויראלי בקרב הקהל החרדי ושכותרתו הייתה: "לא נבחרות לא נבחרות" או בקיצור "לונילובו". היא גם מתארת את המחירים והתגובות הקשות שהגיעו בעקבותיו. ולמרות המחירים הכבדים, והגבות שהורמו, האמירה החדה והצלולה הזו הייתה צפוייה ללוות אותה גם בעשור הבא, עשור שהיה רצוף מאבקים לצד פריצות דרך למען זכיותיהן של נשים חרדיות באשר הן.
חיה גלבוע בכתבתה בתוכנית "קול התור" בערוץ 11 נותנת לנו הצצה נדירה אל התהליך שעברו אסתי וחברותיה, תהליך שעד היום לא הגיע אל קיצו.
מה יהיה בסופו? אין לדעת.
אבל אם אתם מבקשים לדעת כיצד הוא ממשיך להתהוות ברגעים אלו ממש הצטרפו אלינו אל המסע מבעד לעין העדשה בכתבה שלפניכם:
שיעור תעסוקת הנשים החרדיות עלה בשנה האחרונה בצורה משמעותית קרא עוד...
שיעור תעסוקת הנשים החרדיות עלה בשנה האחרונה בצורה משמעותית, נתון שאומנם מעיד על צמיחה ועל תהליך חיובי, אך מסתיר בחובו גם נתונים בעיתיים. נשים חרדיות רבות משמשות כמפרנסות ראשיות או יחידות במשפחתן כשנטל כלכלת הבית מוטל על כתפיהן באופן בלעדי. אסתי שושן, מנכ"לית נבחרות, התראיינה לאחרונה ביומן הבוקר של גלי צה"ל ודיברה על הסוגייה הבוערת: ניצול העובדות החרדיות המועסקות בתחומי ההוראה. לדברי אסתי, עקב הסללה ממושכת של נשים חרדיות רבות למקצועות החינוך, למעסיקים "קיים כר פורה לניצול" וכך "נשים רבות המועסקות בהוראה סופגות פיטורין מדי שנה".
שושן, טענה שעל אף שכיום קיימים אפיקים נוספים ללימודי מקצוע לתלמידות הסמינרים הם לא בהיקף הנדרש לשינוי כמות ההיצע של המורות והגננות לעומת הביקוש הקיים בשוק.
הנתונים מראים על כך גם נשים חרדיות שמועסקות במקצועות רווחים כמו ההיי-טק מרוויחות פחות באופן משמעותי ביחס לעמיתותיהן היהודיות החילוניות, וזאת עוד בלי לדבר על כך ששוק העבודה הישראלי לא מותאם לאימהות, דבר שמכביד על נשים חרדיות שהופכות לאימהות בגיל צעיר יחסית.
אז מה נדרש כדי לשפר את איכות התעסוקה של הנשים החרדיות?
כתבו לנו בתגובות!
תמונה ראשית: באדיבות מגזין לאישה
"לא מחליטים עלינו בלעדינו" כך אמרה ציטטה לורה קרא עוד...
"לא מחליטים עלינו בלעדינו" כך אמרה ציטטה לורה ורטון, יו"ר הוועדה לשוויון מגדרי בעיריית ירושלים, בוועדה שעסקה בנושאים: "נשים חרדיות פניהן לאן?" ו "פגיעות מיניות בחברה החרדית" בחודש ינואר האחרון . זו בדיוק הסיבה שבגינה התכנסנו נציגות ארגון נבחרות סביב שולחן הישיבות (וגם בזום), יחד עם נציגות ארגונים חרדיים נוספים.
אם בעבר דיונים הנוגעים לנשים החרדיות היו מתקבלים ללא נציגות נשית חרדית או ללא נציגות חרדית בכלל (שהרי נבחרי הציבור שלנו עסוקים בעניינים ברומו של עולם וזו ציפייה "מופרזת" לדרוש מהם להשתתף בוועדות שעוסקות ברווחתן של נשים), הרי שכיום כחלק הפעילות האינטנסיבית שלנו, נציגות נבחרות משתתפות בישיבות, ובוועדות משמעותיות על מנת להביא לשיח את הצרכים והסוגיות שמעסיקות את האישה החרדית.
בוועדה תארנו את כברת הדרך שעשינו מאז הקמתה של תנועתה נבחרות, תיארנו את הזירות השונות שבהן פועלת התנועה על מנת לקדם קול ייצוג ושוויון לנשים חרדיות והצגנו את האתגרים והחסמים הפנימיים והחיצונים האופיינים לנו כנשים חרדיות כשאחת מהבעיות הקשות אפס ייצוג של נשים חרדיות בשלטון המוניצפלי והארצי. היעדרן של נשים חרדיות משולחן קבלת ההחלטות מהווה פגיעה משמעותית ביכולת להביא לשיח סוגייות אשר מעסיקות נשים חרדיות באשר הן, ואת באנו לשנות.
לאחרונה, יותר ויותר מתחדדת ההבנה כי אי אפשר לקחת את הנשים החרדיות כמובנות מאליהן. אין גם צורך לדברר אותן בקול גברי. צריך רק לאפשר לשבת סביב שולחן מקבלי ההחלטות, ובעיקר להקשיב.
מה נשים חרדיות רוצות? כנראה שלא תהיה לכך תשובה חדש משמעית קרא עוד...
מה נשים חרדיות רוצות? כנראה שלא תהיה לכך תשובה חדש משמעית, כמו שאי אפשר לנסח את רצונן המשותף של נשים יייהודיות חילוניות או של נשים ערביות.
אבל בתנועת הנשים החרדיות "נבחרות" הוחלט לחגוג את יום האישה התשפ"ב בסימון הרצון והחזון האישי והחברתי של נשות קהילת "אחותנו את" מבית התנועה.
"כמו הרבה מיזמים ורעיונות שעולים מן השטח, גם יוזמה זו התעוררה בקבוצת הווטסאפ הקהילתית שלנו. לפני כמה שבועות" אומרת אסתי שושן מייסדת ומנכ"ל נבחרות "הקהילה מניעה את הרעיונות והתהליכים, אני נמצאת שם כדי לכוון ובעיקר בכדי לאפשר לדברים לקרות" היא מוסיפה.
החלטנו להקדיש את המפגש החודשי ליום צילומים כייפי ועוצמתי שגם יעביר מסר חשוב ואופטימי לנשים חרדיות וגם כאלה שלא, we can do it, בעזרת השם.
כולנו נשים חרדיות ומאמינות, בכולנו בוער הרצון לשנות ולהשפיע לטובה על החברה שלנו וכולנו פועלות לשם כך כל אחת ממקומה. כולנו חייבות להאמין בכוחנו לשנות ולקחת אחריות, וכנשים חרדיות אנו מתפללות תמיד לחיזוק מלמעלה.
הרקע לקמפיין, הויזואליות ואף הלבוש של הנשים שהצטלמו הינו מחווה לכרזה האייקונית המוכרת שאומצה על ידי התנועה הפמיניסטית החל משנות השמונים, בעוד שהיא נוצרה במקור ככרזת תעמולה להעלאת מורל העובדות של תאגיד אמריקאי במלחמת העולם השניה.
"השילוב בין האייקון התרבותי המוכר לבין נשים חרדיות, מכוסות ראש, עם הבנדנה האדומה המוכרת בשילוב החזון האישי שלהן, הוא מסר עוצמתי, הוא התכווננות תודעתית למקומות אותן אנו רוצות לפרוץ, אני גאה ליצור פרוייקטים כאלה עם שיתופי פעולה של ארגוני נשים, אני רוצה להודות לתנועת נעמ"ת למנכ"ל חגית פאר שהתגייסה עבורנו ולמנהלת סניף פ"ת דינה רווח שהאולם שלהן משמש אותנו בשנים האחרונות למפגשים וכנסים וגם לצילום הפרויקט הזה" מסכמת אסתי.
"להיות חרדית פמיניסטית", אומרת רעיה מרי, 30, מנהלת הפרוייקטים בנבחרות ומפיקת הקמפיין. "זה לג'נגל בין החזון והרצון שבוער בך, לבין תקרת הזכוכית, אנחנו פה כדי לדחוף אותה עוד קצת בכל פעם כלפי מעלה, עבור החברות שלנו והבנות שלנו".
ציפי בלומנטל, 22, חברת הקהילה ויוצרת תוכן, שצילמה, ביימה וערכה את הקמפיין מסכמת את הפרוייקט "אני גאה להיות חלק מהדור הצעיר של הפמיניזם החרדי, החזון המשותף של כולנו הוא חיים טובים יותר לנו ולדורות הבאים לשם כך דרוש צדק, הזדמנויות שוות ומקום בצמתי קבלת החלטות, כדי שנוכל להשפיע על מציאות חיינו".
