Latest Articles

נייר עמדה: העדר ייצוג נשים חרדיות בכנסת ובצמתי קבלת החלטות בישראל

סוגיית העדר ייצוגן של נשים חרדיות בכנסת. מצביע על הפגיעה קרא עוד...

רקע:

מספר הנשים בכנסת ה-20 הוא מהגבוה ביותר שידענו (32 חברות כנסת). עם זאת, נראה כי הייצוג הנשי בישראל עודנו חלקי ומוגבל. אומנם החלטה לאפשר לנשים לבחור ולהיבחר התקבלה על ידי "אספת הנבחרים" ב- 1926, אך כבר אז נדרשו נשים חרדיות להצביע נגד קבלת זכויות הצבעה לעצמן. בהמשך ישיר,  נכון לכנסת הנוכחית,  יש רק קבוצה אחת שאינה יכולה לממש את זכותה הדמוקרטית לייצוג, ולכן קולה הפוליטי אינו נשמע וצרכיה אינם מיוצגים בהתאם: נשים חרדיות.

במדינת ישראל קיימת אי הלימה מתמשכת  בין הזכות האקטיבית לבחור ובין הזכות הפסיבית להיבחר. בידי נשים חרדיות יש כעת את האפשרות לבחור בלבד, ונמנעת מהן הזכות להיבחר אף במפלגות האמורות לייצג את צרכיהן. חוסר הייצוג והעדר קול נשי חרדי קיים לא רק בכנסת אלא גם בכל מרחב ציבורי משמעותי וצמתי קבלת החלטות מרכזיים: לנשים חרדיות אין קול מוניציפאלי,  במיוחד בערים החרדיות בהם מתקיימות מועצות עיר בהן מכהנים גברים בלבד כנציגי ציבור. בכך הן ממודרות הלכה למעשה,  מכל מעגל קבלת החלטות והשפעה ציבורית.

בשלב זה ישנה התעלמות מטיפול בסוגיה מצד המערכת הפוליטית והחקיקתית, לצד הצגת התופעה כ"עניין פנים מגזרי", בכל הנוגע להתמודדות עם הבעיה, בין היתר מתוך שיקולים פוליטיים ורצון להימנע ממחלוקת עם חברי הכנסת החרדים.

מי נפגע מהמצב?

  1. נשים חרדיות: (קרוב לחצי מיליון מאזרחי מדינת ישראל). חוסר הייצוג משליך על מעמדן האישי והקהילתי, על תדמיתן העצמית ועל זכויותיהן הבסיסיות כאזרחיות המדינה. הוא מוביל לצמצום האפשרויות למימוש עצמי וכלכלי, ולהדרה מתמשכת ממוקדי קבלת החלטות במגזר ובמדינת ישראל. אופני הפגיעה המתמשכים בנשים חרדיות הם רבים: הן  עובדות בשיעור גבוה מממוצע התעסוקה הארצי בקרב נשים (79.5%) אך מרוויחות בין 30% ל- 40% פחות מאישה ישראלית ממוצעת. ההתפלגות התעסוקתית שלהן נמוכה, והן סובלות מפגיעה מתמשכת וממוסדת בתנאי העסקה שלהן. ("חממות" העסקה נצלניות ייחודיות לחרדיות, אי תשלום שכר מלא, פיטורין לא חוקיים, מניעת צבירת ותק ועוד). על אף שמדובר במגזר עם שיעורי עוני גבוהים, תלות  גבוהה בקצבאות ובתמיכות , ושיעור זכאות נמוכה בישראל לתעודת בגרות מקרב גברים ונשים כאחד משאבי הממשלה הנוגעים לנגישות להשכלה גבוהה וקידום תוכנות תעסוקה מופנים באופן כמעט בלעדי לגברים חרדים, על אף שהן משתכרות בשיעור נמוך משמעותית מגברים חרדים. נשים חרדיות אף סובלות מבעיות בריאות ייחודיות ביניהן שיעור תמותה גבוה מסרטן שד עקב גילוי מאוחר.
  1. כלל  הנשים בישראל: אי השתתפות של נשים חרדיות בייצוג, מקטין את ייצוגן של כלל הנשים בבית הנבחרים. הוא פוגע במרחב הציבורי ובנראות של כלל האזרחיות בתוכו, וכן  משמר דפוסים פוגעניים כלפי נשים אשר מחלחלים לכלל החברה הישראלית ומונעים קידום שיויון מגדרי בישראל. אופני הפגיעה הללו כבר הובילו לחיבור דו"ח משרדי בנושא, אשר קבע כי הדרת נשים: "מערערת את הנחות היסוד עליהן מושתת המשטר הדמוקרטי במדינת ישראל, המכיר בערכו האנושי של האדם באשר הוא אדם". חקיקה לקידום שוויון מגדרי בייצוג במוסדות פוליטיים נבלמת על ידי המפלגות החרדיות פעם אחר פעם מחשש ליצירת תקדים.
  2. מדינת ישראל ותדמיתה הדמוקרטית: העובדה כי מפלגות מדירות נשים חברות בכנסת ישראל ואף יושבות תדיר סביב שולחן הממשלה הינה פגם בדמוקרטיה הישראלית והפרה של החוק הבינלאומי אליו מחויבת המדינה. האמנה לביטול האפליה נגד נשים משנת 1979, אשר נחשבת למגילת זכויות האדם הבינלאומית לנשים, מעגנת את זכותן של נשים להשתתפות בחיים הציבורים.  האמנה מדגישה כי המדינה מחויבת לנקוט באמצעים מתאימים כדי לבטל כל אפליה בזכותן לבחור או להיבחר בתנאים שווים לתנאי הגברים. לאחרונה אף פסק בית המשפט האירופי לזכויות אדם נגד מפלגה נוצרית דתית בהולנד שסירבה לכלול בתוכה נשים והטיל חובה חד משמעית על המדינה לתקן את העיוות. ישראל היא המדינה היחידה שמפרידה כיום בין הזכות האקטיבית לבחור לבין הזכות הפסיבית להיבחר, זאת לאחר שבבחירות שנערכו בסעודיה בדצמבר 2015 השתתפו לראשונה נשים הן כבוחרות והן כמועמדות. כ-1000 נשים הציגו את מועמדותן בבחירות האחרונות, 18 נשים נבחרו למועצות מקומיות והמספר אמור לגדול עם רפורמות שצפוי לבצע המלך במהלך שנת 2016.

נשים חרדיות. תמונת מצב חברתית:

על מנת לחזק את האתוס של חברת הלומדים החרדית, יצאו הנשים החרדיות לעבוד ולפרנס את משפחתן. עם הגידול שחל במספר לומדי התורה נוצר צורך קריטי בהרחבת מקורות התעסוקה וההשכלה. כך מצאו את עצמן הנשים החרדיות במגוון תחומי עיסוק: בכלכלה, בפרסום, בניהול עסקים, בעיתונאות, במשפט. מלבד מעגלי קבלת ההחלטות וכוח ציבורי ופוליטי.  אמצעי התקשורת הממסדיים מהווים כר פורה להטפות המשמרות את מיקומן הנחות בספרה הציבורית . בעיני "נבחרות" זהו  מעגל היזון חוזר מסוכן של "איון" וחסימת אופק לביטוי עצמי מלא, העדר תודעת זכויות ושלילתן בידי הממסד המגזרי באצטלה דתית.

בכנסת ישראל, בכרטיס הביקור הדמוקרטי של המדינה, פועלות שתי מפלגות מדירות נשים. שעה שבבחירות לכנסת ה-20 התמודדה מפלגה מדירת נשים נוספת וכפסע היה בינה לבין לעבור את אחוז החסימה. מפלגת יהדות התורה מתהדרת גם בתקנון שלה בסעיף המדיר נשים  שלאחרונה אמר עליו בג"צ כי הוא אינו חוקי ונוגד את ערכי השוויון, וביקש מהיועמ"ש לתת את חוות דעתו מדוע אין המדינה פועלת לשינוי התקנון שמפלה נשים חרדיות בפרט ואף מהווה עלבון ופגיעה בנשים בישראל בכלל.

אחד התירוצים הידועים הוא "כל כבודה בת מלך פנימה" והתהדרות בנימוקים  של צניעות. אך נשים חרדיות כאמור, כבר מזמן אינן צפונות בין כתלי ביתן. לחברי הכנסת החרדים אף אין בעיה לעבוד בצמידות לנשים חילוניות וחרדיות גם יחד. עמדת "נבחרות" היא כי מפלגות ש"ס ו"יהדות התורה" מסתתרות מאחורי טיעונים הלכתיים שאינם ברי תוקף. טענות על "נורמות מגזריות", שכפי שהכריע בג"צ בעניין "רדיו קול ברמה", אין בכוחן להדיר נשים ממרחבים ציבוריים.

למרות היות חברי הכנסת החרדים פרלמנטרים טובים וראויים, המציאות מוכיחה כי ענייני הנשים החרדיות לא עומדים בראש מעייניהם. דוגמא נוקבת לכך הייתה היעדרותם מדיונים בוועדה למעמד האישה ובמיוחד בנובמבר 2014 בדיון על בריאות האישה החרדית. "הכיסא הריק" הצביע יותר מכל על חשיבותן של נשים חרדיות בעיני נבחריהן. אירוע זה היה אחד ממנועי הצמיחה שעוררו מחדש את מחאת "לא נבחרות לא בוחרות" בבחירות לכנסת ה-20.

למה דווקא ייצוג במפלגות חרדיות?

  • בפשטות, מאחר ונשים מהוות לפחות 50% מסך מצביעי המפלגה.
  • זהו ביתן האידאולוגי של הנשים החרדיות. הן מבקשות להישאר חלק ממנו, לא רק כבוחרות, אלא גם כנבחרות.
  • רק מתוך המפלגות החרדיות יהיה לנשים חופש פעולה מלא להשפיע ולסייע בתוך החברה, ללא מידור, או התייחסות אליהן כמי שמגיעות "מן החוץ".
  • חברת כנסת חרדית, היא סימבול למקומה של האישה החרדית בחברתה ובחברה הישראלית. היא ביטוי ליכולת של כל נערה ואישה חרדית לממש את עצמה באופן מלא, ולהביא לידי מימוש כישורי הנהגה, מעורבות ואחריות לשיפור מצבן של נשים חרדיות, ושל פני החברה הישראלית כולה.

המלצות "נבחרות":

  • אנו מבקשות מחברות וחברי הכנסת לחבור אלינו. וליצר קואליציה בנושא, תוך מחויבות אישית וערכית לייצוגן של כלל נשות ישראל בכנסת בכללן, נשים חרדיות.
  • כינוס ישיבה בוועדה לקידום מעמד האישה (ומעקב שוטף ופעיל) בנושא ייצוגן של נשים חרדיות בזירה הציבורית.
  • העלאת הנושא בכל מפגש עבודה מול חברי כנסת חרדים והתעלות מעל שיקולים פוליטיים.
  • קידום חקיקה אשר תמנע אפליה מגדרית ותעודד שילוב נשים בכנסת בכל המפלגות.
  • על שרת המשפטים איילת שקד והשרה לשווין חברתי גילה גמליאל לקחת את נושא העדרו המתמשך והבוטה של פלח אוכלוסייה נרחב מהזירה הפוליטית כבעיה הדורשת התייחסות ופתרון חוקי ופוליטי.
  • קריאה ליועץ המשפטי לממשלה לנצל את ההזדמנות שהניח לפתחו בג"צ ולפעול למחיקת סעיף מפלה ומדיר מתקנון "אגודת ישראל" ואמירה ברורה כי מפלגות בעלות תקנונים המפלים נשים לא יתקבלו כחברות בכנסת ישראל.

ארגון נבחרות (ע"ר):

נשים חרדיות למען ייצוג, שוויון וקול במרחבים הציבוריים בישראל. נשות התנועה מובילות בין היתר את קמפיין המחאה "לא נבחרות, לא בוחרות" בשנים האחרונות.

לעיון במסמך עם מראי המקומות

"בטרם היו נשים בפרלמנט – לנשים לא היו זכויות על ילדיהן"

מלי אברהם, בחדרי חרדים

"גם היום, רק כשיהיה ייצוג נשי – יהיה מי שידאג לנשים", אסתי אינדורסקי, אקטיביסטית חברתית חרדית, מסבירה לנו על מה ולמה המהומה

שכר נמוך בשלושים אחוז מגברים, (שלושים אחוזים נוספים על אלו של אישה במגזר הכללי לעומת גברים), חוקים נוקשים בענייני פריון ואתם יודעים מה? אפילו הסיוט ששמו סמינרים!
כל אלו ועוד הם נושאים שאף נציג חרדי ולו יהיה אב לעשר בנות בעצמו, לא ידאג להם. מדוע? מכיוון שהם נושאים נשיים. וההיסטוריה הוכיחה. עד שלא נכנסו נשים למקום שבו מקבלים החלטות, לא היה מי שידאג להן. נקודה."במדינה מתוקנת ודמוקרטית שאנחנו גרים בה", אומרת אסתי אינדורסקי, ״העוולות מציקות וכואבות לי, אבל אינני מונעת מכעס, אלא מרצון להיטיב יותר לדור הצעיר מאשר לעצמי. היום אין אופק וזה עצוב לגדל ככה ילדות, ואני פה בשביל לתת להן אופק".

מה את עושה בשביל זה?
"ראשית, אני חברה יחד עם עוד נשים בארגון נבחרות, השואפות להכניס נשים מקבלות החלטות, ובכלל זה אני מארגנת גם חוגי בית ומסייעת לנשים חד הוריות שאין מי שיעזור להן".
אינדורסקי, לשעבר רידר רייכמן, הייתה עיתונאית מוכרת בעיתון משפחה, וכתבה טורים פוליטיים בשם ארי סלומון, כי בזמנו, לא היה מקובל שנשים תכתובנה פוליטיקה.

"מתוך שעברתי את המסע הקשה, המשפיל והעצוב של אם חד הורית שנים ארוכות – התרגשתי כשהילד שלי היה בן שבעה חדשים והתחתנתי בשנית כשהיה בר מצווה, (כיום הוא בן 19), אני מודעת וקרובה למצוקה שחוות נשים אלו. נשים שגורלן לא שפר עליהן ואין להן לאן ללכת עם הילדים בשבתות.

"לא קל לחנך לתורה בן, לבד, אבל אני הצלחתי למרות כל הקשיים והמכשולים. אספות הורים, תפילה בבית כנסת, לימוד, שילמתי במיטב כספי לאברכים. זה היה בנשמתי, שילמד, שיקנה תורה, על אף שאביו אינו בסביבה. שאלתי פעם את הרב לאו אם אני יכולה לשלם מכספי מעשרות, הוא ענה – זוהי שאלה מעולה. האבא מחויב בחינוך הבן ולא את, ולכן כל מה שאת עושה ונותנת זה צדקה. ובאמת, היו לו מורים ואברכים טובים. הייתי נוסעת לשבתות וחגים ושוכרת דירה ליד ישיבת עטרת ישראל, והצמדתי אותו לרבני הישיבה. הוא קיבל מהם הרבה, וברוך השם היום הוא בן תורה לתפארת.

"רק לכן הדבר שהכי כואב לי הוא שאומרים לא "את לא חרדית". אני חרדית והתאמצתי ועשיתי הכל בשביל התורה. אני מרגישה שגידלתי בן תורה. זה לא עומד בסתירה לכך שנשים צריכות להיות מיוצגות! גם לא ביקשתי אני לייצג – אין לי שאיפות פוליטיות. זה לא התחום שלי – אבל אני בטוחה שזה יקרה. אנחנו נמצאים בדמוקרטיה והקרקע צמאה לכך. אני רואה שנשים מבינות – נשים מהמיינסטרים, לא מודרניות, שמתחילות להבין שאין שום סיבה הלכתית ואחרת שלא יהיה ייצוג נשי. מדוע לבעלזא, לגור, לצאנז, לספרדים, לליטאים האלו, ולליטאים האחרים, צריך ייצוג נפרד ולאישה לא?

"נשים נפגעות יום יום מחוסר צדק. שכר נמוך, המוסדות עושקים גננות ומורות, והנציגים חרדיים לא דואגים להם. שום דבר לא ישתנה עד שלא תהיה אישה בין מקבלות ההחלטות".

ומה מבחינת ההלכה?
"יש לנו קונטרס הלכתי שמוכיח אין שום בעיה הלכתית – אין שום בעיה של שררה. ראש ישיבת מיר אמר על נשיא ארה"ב הוא עבד, לא מלך, הוא משרת את הציבור רק הנציגים החרדיים חושבים שזה עניין של שררה, ומעניין למה… גדולי ישראל לא אמרו מילה נגדנו מעולם. תמיד אמרנו, שאנחנו פועלות כל עוד גדולי ישראל לא יצאו נגד, והם לא יצאו! למה? כי אין עם זה בעיה הלכתית. מצידי שימנו אישה מבוגרת, מורה בסמינר. חברת כנסת שמתאימה להם. העיקר שתהיה אישה ותבין את הצרכים של אישה, שתשים את הצרכים הייעודיים של אישה נגד עיניה, לדוגמא – בריאות האישה, אגב, הסיבה שבגללה נכנסתי לסיפור הזה היא שב-2014, התקיימה ועדה בכנסת על מעמדן של נשים חרדיות. אף חבר כנסת חרדי לא הגיע, לא שלח את העוזר שלו, זלזול מוחלט".

היום בערב יתקיים במשכנות שאננים כנס של אקטיביסטים חרדיים בהשתתפות עדינה בר שלום, ח"כ שולי מועלם ופעילים נוספים, ובו ידברו על נושאים רבים כמו המחיר שנשים משלמות כשהן הולכות לעסוק בפוליטיקה – גם לא חרדית.

"אקטיביסטים חרדים משלמים מחיר על פעילותם" אומרת רידר, "כותבים עליהם, מנדים אותם, שכבת העסקנות החרדית שסבורה שתפקידה לנהל את העולם מתנגדת אליהם, אבל ההיסטוריה מוכיחה שאת כל החוקים לטובת נשים, חוקקו אך ורק נשים. רק נשים נשלחו לפרלמנט דאגו לכך שבעל לא יוכל לתקוף את אשתו, ושגברים לא יוכלו למכור את הילדים שלהם. גם כיום, רק כשהאישה החרדית יכנס לכנסת ולמועצת העיר, הן תדאגנה לנשים".

נשים חרדיות נמצאות בכל מקום, הן רל"שיות של נשיא המדינה, מנהלות הכל מאחורי הקלעים. אבל – עד גבול מסוים. והצדק הזה חייב להיעשות.

קישור לכתבה במקור

חרדיות בפוליטיקה – אפשרי? אסתי שושן: "לא נאמין איך יכולנו בלי"

מלי אברהם, בחדרי חרדים

"לפני הכל אני רק רוצה להזכיר לך, שלפני מאה שנה לא הייתה זכות בחירה לנשים בארצות הברית. למעשה, כשנשים ביקשו זכות בחירה, ענו להם בדיוק מה שעונים לנו היום", אומרת אסתי שושן. שושן, בת 39 ואם לארבעה, מתגוררת בפתח תקווה ובוגרת סמינר וולף, עוסקת בין שאר פעילותיה בפעילות פוליטית.

מתי התחלת להתעסק בפוליטיקה?
"אחרי שסיימתי את הסמינר התחלתי לעבוד בהוראה, כמו כולן. אחר כך עבדתי כמה שנים בארגון לקירוב רחוקים, ומשם התכלכלתי לעולם הפרסום והמדיה. תוך כדי זה התחלתי לכתוב בעיתונים ומקומונים. במשפחה היה לי טור פובלסיצטי קבוע, שנחתם בשם חסר המגדר: א. שושן.

"לאורך הדרך הבנתי שאנחנו, הנשים החרדיות, נמצאות בכל מקום. עושות דברים גדולים מאד, אבל תמיד יש תקרת זכוכית שחוסמת אותנו. רוחות של הקצנה משתיקות אותנו יותר ויותר – אין ציורים של ילדות יותר. תמונות של ילדות בנות שנתיים זה כבר אסור. כל זה נובע שזה מכך שיש מקום אחד שבו נופלות כל ההחלטות. ושם אנחנו לא נמצאות. והוא הכנסת.

"ברגע שנפל לי האסימון הזה, התחלתי את הקמפיין של לא בוחרות לא נבחרות, כשבאופן מתמיד מצטרפות אלי עוד נשים ואני מבינה שזה מפריע להרבה מאד נשים שפשוט לא מעזות לדבר".

שושן מתארת את התפתחות המאבק – "בהתחלה זה היה נשמע דרישה הזויה. מ'זתומרת אישה חרדית בפוליטיקה? בשלב הראשון התשובה של הפוליטיקאים הייתה: אין אף אישה חרדית שרוצה להיות בפוליטיקה. אחרי שהוכחנו להם באותות ובמופתים שיש, הם אמרו: 'הן לא חרדיות אמיתיות'.

"אחרי שהוכחנו להם שהן כן, והצענו להם להכניס נשים מבוגרות בנות חמישים שישים עם לבוש ומראה מורתי וסמינרי שלא ניתן לטעון בו סרה, הם נשארו ללא תשובה".

טוב. עם הגברים כנראה אי אפשר לדבר על זה. אז מה את רוצה להגיד לנשים?
"לנשים אני רוצה להסביר שפוליטיקה זה לא דבר מלוכלך. זה המקום שבו מחליטים ברמה הארצית והמקומית. לאורך ההיסטוריה נוכחנו לדעת ששום חוק שקשור בהטבות וברווחה של נשים לא עבר ללא שנשים נכנסו לבית המחוקקים. קחי למשל את נושא השכר. נשים חרדיות מופלות לרעה עוד יותר מנשים במגזר הכללי.

"אם נשים במגזר הכללי מרויחות 30% פחות מגברים, נשים חרדיות מרוויחות עוד 30% נוספים פחות. כנשים אנחנו נמצאות בתחתית השכר – ואני מדברת על מורות, גננות, וגם עובדות במשרדי פרסום ובמקומות עבודה אחרים. יש משכורת אחת לגברים ואחרת לנשים. הדבר חורה בעיקר לנוכח העובדה שבמגזר שלנו, לנשים יש מיומנויות רבות משל גברים. אז למה?"

– הגברים במפלגות החרדיות אינם מזדהים עם נשותיהם ובנותיהם שללא ספק מצויות במערכת המפלה הזו?

"החכים שלנו מכירים רק את מנהלי המוסדות ואותם הם משרתים. בשום אופן לא את הלבל האחר של הנשים והעובדות, גם אם מדובר בבנותיהם ונשותיהם. את המלחמות הם משאירים לזירות אחרות. הם משרתים רק את הגברים. הנשים הן השכבה החלשה בחברה".

במה עוד היית רוצה שינוי?
"בכל הנושאים של חינוך, החל ממשכורות וכלה באפליה. אפילו מלגות להשכלה גבוהה מופנות היום בעיקר לגברים. ברגע שמבינים איפה, צריך לעבוד כדי לתקן את הבעיה – ייצוג קבלת החלטות ברמה העירונית והארצית".

ומה עם הטענה של "לא צנוע וכל כבודה"?
"כיום נשים עובדות בתקשורת, עו"ד, הוראה כללית, זה דבילי להגיד זה לא צנוע. המשרות של החממה הבית ספרית תפוסות למקורבים אשכנזים. כל השאר נאלצות למצוא את לחם חוקן במקומות עבודה אחרים".

בבחירות הבאות מה את צופה, תהיה אישה או לא?
"בשנה האחרונה הצטרפה ש"ס לקונגרס הציוני. באחד מהסעיפים, מחוייבים המצטרפים לייצוג נשים בועידות. מה עשתה ש"ס? שלחה נשים לוועידה! זה מחסום תרבותי. אבל זה לא מחסום הלכתי. בשנה שעברה נפגשתי עם נשים מאינדונזיה, המדינה המוסלמית הגדולה בעולם. נשים דתיות אדוקות ומאמינות. איך הן בפרלמנט? כי בפרלמנט האינדונזי יש חוק שמחייב 30% נשים. לפעמים צריך חוק כזה כדי שתרבות מסוימת תמשיך להתקדם.

"אנחנו כח פוליטי. וחשוב להדגיש שזה לא נגד היהדות זה לא נגד ההלכה, נשים רבות מתוך האצולה החרדית ממש, מורות בסמינר, חסידיות ושאינן, מסכימות בסתר לבבן עם הדברים. ולמה בסתר לבבן? כי הסנקציות החרדיות הן כל כך גדולות, שקשה מאד גרום לנשים להזדהות בפומבי. מי שמזדהה משלמת לעיתים מחיר כבד.

"את שואלת אותי מה אני צופה? אני צופה שזה יקרה. וכמו מאבק הנשים על זכות הבחירה במדינות נאורות, גם אנחנו עוד כמה שנים לא נאמין שהיה אפשר בלי".

קישור לכתבה במקור

בחסות המדינה: מפלגות לגברים בלבד

טל שניידר, הפלוג

תארו לכם מדינה דמוקרטית שמפלגותיה אינן מתירות לנשים להתמודד לבית המחוקקים. תארו לכם מפלגה, שבתקנון הרשמי שלה, נאסר על נשים להתמודד בשורותיה. תארו לכם שמפלגות אלה, המפלות נשים שחור על גבי לבן, מקבלות מימון ציבורי לפעילותיהן ושאף חמור מכך, ציבור הבוחרים שלהם מורכב גם מנשים.

כמובן שאין מדובר בחזיון תעתועים. שתיים מן המפלגות הותיקות ביותר בישראל, יהדות התורה (5 מנדטים בכנסת היוצאת) וש"ס (11 מנדטים) אינן מתירות לנשים להתמודד לכנסת, ולמרות שבמקרה של האחרונה, הוראת התקנון אינה גורפת, הפרקטיקה מוחלת בפועל ולראיה מאז יום היווסדן של יהדות התורה וש"ס לא כיהנו מטעמן נשים בכנסת.

היום, באורח תקדימי, פנתה אשת מפלגת מרצ, חברת מועצת עירית ירושלים, ד"ר לורה ורטון, ליו"ר ועדת הבחירות השופט אליקים רובינשטיין בבקשה לפסול את יהדות התורה ואת ש"ס כיוון שאינן מתירות לנשים להתמודד. בבקשה, המוגשת מטעמה של ורטון בליווי מספר ארגונים (ישראל חופשית, מתפקדות, לא מצונזרות, כ"ן-כוח נשים, קולך פורום נשים דתיות, השדולה הפלורליסטית, והתנועה הירושלמית למען ירושלים פלורליסטית) כותבת ורטון ששלילת הזכות להעמיד מועמדות לכנסת פוגעת באופי הדמוקרטי של הכנסת. "היא חוסמת בפני מחצית האוכלוסיה כל אפשרות ליטול חלק בגופים המייצגים במוסד המרכזי של השלטון. זאת, באופן מכוון, עם השלכות קשות הפוגעות במדינה ובאופיה הדמוקרטי. נוצר כיום מצב אבסורדי בו המדינה מממנת גופים המפלים נשים."

בשיחת טלפון אמרה ורטון שבדקה בקרב משפטנים ואישי ציבור ונודע לה, שעד היום לא הוגשה בקשת פסילת מפלגות על בסיס התקנונים המפלים. כמו כן, אין פסיקה תקדימית בנושא הזה, כי לא הוגשה עתירה נגד שתי המפלגות.

תקנון יהדות התורה כפי שנרשם ברשם המפלגות ב 1993 קובע: שחבר במפלגה יכול שיהיה "כל איש יהודי מבן שמונה עשרה ומעלה, שומר תורה ומצוות, הנמנה על החרדים לדבר ה' ומזדהה עם אגודת ישראל…", בהמשך אותו סעיף (6ד) מוחרגות הנשים ומצוין: "אשה תהיה זכאית להצטרף לתנועת 'נשי אגודת ישראל', אשר תהווה גוף נפרד- כמצוות ההלכה – הקשור ארגונית ורוחנית לאגודת ישראל."

סעיף 6 ד לעיל מזמין לכאורה נשים לפעילות פוליטית בתנועת 'נשי אגודת ישראל' בגוף נפרד, והמשמעות ברורה: נשים לא יכולות להיכלל בסעיף א' הפונה ל"איש יהודי" ובטח לא להיבחר לכנסת.

במפלגת ש"ס הדברים מעט שונים. מקורבים לראשי המפלגה אומרים שהתקנון שלהם אינו מפלה בשפתו. אני ביקשתי מן המפלגה לקבל לידי עותק של התקנון, אך עד לרגע פרסום הפוסט לא שלחו (במידה ואקבל אעלה את הסעיף הרלבנטי בהתאם). ורטון, שעיינה במסמך אומרת שמצוין שם כי תנועת ש"ס הקימה ארגון נשים, 'מרגלית אם בישראל', שתפקידו לקדם את ענייני הנשים בחברה הישראלית בתחומי השכלה, עבודה, רווחה, חינוך ומשפחה. "מיותר לציין שאין אף אישה במועצת החכמים שלהם, אף אישה בכנסת מטעמם בעשרים שנות קיומה של ש"ס ואף אישה בתפקיד ארגוני כלשהו במפלגה" אומרת ורטון. ורטון אף מספרת על אישה, מכרה שלה, שלפני מספר שבועות פנתה לש"ס בטלפון וביקשה להצטרף למפלגה. "הם לא ידעו מה לענות לה ובסוף לקחו מספר טלפון שלה ואמרו שיחזרו אליה. היא לא שמעה מהם מאז."

בש"ס נשים כן מעורבות מאחורי הקלעים. אחת הנשים המשפיעות והמעורכות ביותר היא עדינה בר שלום, בתו הבכורה של הרב עובדיה יוסף. היא חברת הנהלת אוניברסיטת בר אילן, מקימת המכללה החרדית ויש לה גם קול בנושא המדיני: באפריל האחרון נסעה לרמאללה להיפגש עם אבו מאזן, ושבה לירושלים עם בקשת אבו מאזן לפגוש את הרב עובדיה יוסף. מדוע במפלגה זו לא יכולה אישה, כבר-שלום ליטול חלק בהנהגה הפוליטית בתוך הכנסת?

איילת שקד, ממפלגת הבית היהודי (לשעבר מפד"ל) אישה חילונית, גברה על התקנונים ועל ההסתייגויות והתמודדה בפריימריס של מפלגה דתית תוך שהיא מדלגת בקלילות מעל לשריון לאישה ותופסת את המקום השני בדירוג הכללי (מספר שלוש ברשימה, בהתחשב בבחירתו של נפתלי בנט ליו"ר התנועה). שקד אמרה היום בשיחת טלפון: "כמי שעקפה את השריון ולא נזקקה לו אני יכולה להעיד שלא חשתי בפריימריס אפליה כלשהי, אלא ההפך. אני חושבת שאולי אין נשים בש"ס וביהדות התורה כי הן לא רוצות להתמודד. אני הייתי בעשרות חוגי בית, ופעם אחת לא הסתייגו ממני בשל היותי אישה. בנוגע למפלגות האחרות, חבל מאוד שאין שם נשים, כי יש נשים חרדיות מרשימות ומדהימות. אני מקווה שציבור הבוחרים לא יצביע למפלגות שאין בהן נשים. אני אמנם לא חסידת התערבות בג"צ או החלטות שיפוטיות בכל דבר ועניין וחושבת שהציבור צריך למחות על כך ולא להצביע להם."  שקד, אגב, משמיטה מתשובתה את העימות הפוליטי הראשון במהלך הפריימריס, ממנו הודרה.

תגובות:

ביהדות התורה, שלחו אותי בטלפונים מאחד לשני (לא פחות מחמישה אנשים). בסופו של דבר, נחתתי אצל חיים, עוזרו של חבר הכנסת ישראל אייכלר והוא טרם השיב לי.

בש"ס מסרו: "בשלב זה איננו מגיבים".

את הפוסט ניתן לקרוא גם בפלוג, באתר הארץ

לקריאת הכתבה במקור

תצלום: עמוס בן גרשום, לע"מ

האם באמת אסור לאישה להיבחר לתפקיד ציבורי?

אם חשבתם שמניעים הלכתיים גורמים למפלגות החרדיות לא לשלב קרא עוד...

אם חשבתם שמניעים הלכתיים גורמים למפלגות החרדיות לא לשלב נשים בשורותיהן, הרי טעיתם. את עמדת ההלכה ביררנו בימים הראשונים לפעילותנו, במהלך קמפיין 2015 כתב עבורנו רב ומורה הלכה חרדי קונטרס הלכתי בסוגיה ובה הוא פורש את המקורות לתפיסה הרווחת ואת מסקנותיו. ייצוג נשים אינו נחשב נגד ההלכה, הוא בפשטות נוהג תרבותי שאבד עליו הכלח. כמו שנשים חרדיות יצאו ללמוד בהוראתה של שרה שנירר מייסדת בית יעקב ע"ה, כמו שהן יצאו לעבוד ולפרנס את בתיהן בהוראתו של החזו"א זצ"ל, הגיע הזמן לשנות את הנוהג הזה, אשר אין לו ביסוס הלכתי.

 

לפני ששים וארבע שנים, בחנוכה תשי"א השיב הגרי"י וינברג זצ"ל לאחד מתלמידיו בארץ ישראל אשר שאלו על בחירת נשים. השואל רצה לדעת אם מותר לנשים לבחור ולהיבחר. הרב וינברג ענה לו תשובה קצרה שאין הכרעה בצידה:

על דבר שאלתו בבחירת נשים. הג"ר ד"צ הופמן ז"ל התיר את הבחירה האקטיבית ואסר את הבחירה הפאסיבית. אולם רבני א"י וכן בעל ח"ח ז"ל והגרח"ע ז"ל ועוד, אסרו גם הבחירה האקטיבית, והרב הראשי עוזיאל בספרו משפטי עוזיאל מתיר את הבחירה לבחור ולהבחר גם יחד, ולמה לי לתקוע א"ע במקום מחלוקת של האוסרים ומתירים, נניח הדבר לזמן שיבוא ויכריע. להאוסרים יש טעם מוסרי, שזהו נגד הצניעות שאשה תעסוק בענייני ציבור וקהל, גם מביאים ראי' מספרי שופטים, קנ"ז: "מלך, ולא מלכה", וכן מברכות מ"ה, א: נשים ועבדים וקטנים אין מזמנין עליהם, שאין חברתם נאה. וכן במגילה כ"ג, א: אשה לא תקרא בתורה מפני כבוד צבור, עי"ש. ויש לדחות ולפלפל, אבל אין תועלת בפלפול כי יש בזה טעמים יותר עמוקים. (כן ראה בשו"ת שרידי אש חלק א סימן קנו "הוכחתי, כי מצד הדין אין שום יסוד לאסור את הבחירה") (שו"ת שרידי אש חלק א סימן קלט).

הזמן יבוא ויכריע?

כדברי הגרי"י וינברג, שלוש שיטות בדבר. יש האוסרים נשים להשתתף בבחירות, לבחור ולהיבחר ובכללם רבני ארץ ישראל, וכן החפץ חיים והגר"ח עוזר, יש שהתיר לבחור ולהיבחר (הרב מאיר עוזיאל), ויש מי שהתיר לבחור ואסר להיבחר (הגרד"צ הופמן) וכך מנהגנו. אלא שהגרי"י וינברג לא חפץ להכריע והותיר את הדבר שיוכרע ביום מן הימים. אכן נהגו העולם כדברי הגרד"צ הופמן עד היום הזה. השאלה היא אם לא הגיע הזמן לשוב ולדון אם נוכל להתיר לנשים אף להיבחר. לכאורה צודקים האוסרים כדברי הגרי"י וינברג הן מדברי מדרש ספרי שממנים מלך ולא מלכה, הן מדיני צניעות. מדוע אם כן סבר הרב עוזיאל להתיר ומדוע סבר הרב וינברג שהזמן יבוא ויכריע.

אכן כתב הרמב"ם בהלכות מלכים ומלחמות, פרק א, הלכה ה: "אין מעמידין אשה במלכות שנאמר מלך ולא מלכה. וכן כל משימות שבישראל אין ממנים בהם אלא איש". לכאורה מקור הרמב"ם הוא ספרי (דברים פרשת שופטים פיסקא קנז) "מלך ולא מלכה". אך מנין לרמב"ם להקיש ממלכה על כל משימות שבישראל? רבים תמהו מהו מקור הרמב"ם להלכה זו, ואף מגדולי הראשונים חלקו על הרמב"ם (רש"י, תוס', הרא"ש, הר"ן, הרמב"ן ולדעת הגאון ר' משה פיינשטיין גם הרשב"א, עיין שו"ת אגרות משה יורה דעה חלק ב סימן מה). המבי"ט בספרו "קרית ספר" סובר שדברי הרמב"ם מכוונים להלכות מלכים בלבד. כיון שהלכות רבות בהלכות מלכים נלמדו מן הכתוב "שום תשים" – "שתהא אימתו עליך", לימוד שלומדים ממנו הלכות רבות הנוגעות לכבודו של מלך, ולכל מיני מנהגי יראה שצריך לנהוג בפניו ולגביו, כותב הרמב"ם שלגבי אשה לא ינהגו מנהגים כאלה. ממילא נלמד מדברי ה"קרית ספר" שבמשימות כאלה שאין בהן יראת מלכות, אין איסור למנות אשה. ואכן במדינה דמוקרטית שבה כל נבחר הוא משרת ציבור ולא ניתנת לו סמכות שיש בה מורא, ניתן היה להקל ולאפשר לנשים להיבחר.

ואכן כך סבר הרב מאיר עוזיאל זצ"ל. לדבריו אין לדחות את דברי הרמב"ם על פי דחיות של מה בכך, ואף אם אין מקורו ברור לנו (וכך כתב הגר"מ פיינשטיין שם: "ובודאי למעשה יש להחמיר כשיטת הרמב"ם ודעימיה כיון דפלוגתא דרבוותא הוא"). אולם לדבריו, הרמב"ם לא עסק כלל במינויים של בחירה לבית נבחרים:

מינוי או קבלה, סמכות או שררה

ואם עדיין הלב מהסס בדבר, ובאמת שכך צריך להיות ולא לדחות הספרי ופסק הרמב"ם בהוכחות ודיוקים כל שלא מצאנו מפורש נגד דעתם, בכל זאת יש מקום להכשיר בחירתם מטעם אחר, והוא: שלא נאמרה הלכה זאת אלא במנוי הנעשה ע"י סנהדרין, אבל בשאלתנו אין כאן מנוי אלא קבלה, שעל ידי הבחירות מכריע רוב הקהל את דעתו הסכמתו ואמונו לאותם הנבחרים, שהם יהיו באי כחו לפקח על כל עניניהם הצבוריים, ועל זה אפילו הרמב"ם מודה שאין כאן שום שמץ של אסור, וכן מצאנו להר"ן ז"ל (במס' שבועות ריש פ"ג) דכתב: והא דכתיב גבי דבורה – והיא שופטת את ישראל, לאו שופטת קאמר, אלא מנהגת, ואף על גב דאמרינן בספרי: שום תשים עליך מלך ולא מלכה, התם לא מנו אותה אלא היו נוהגין על פיה, ואי נמי שופטת ודנה היתה שהיו מקבלים אותה כדרך שאדם מקבל אחד מן הקרובים. (שו"ת משפטי עוזיאל כרך ד – חושן משפט סימן ו)

כדברי הרב עוזיאל סבר הרב וינברג, שאין דין משימות שבזמן חז"ל למינוי לבית נבחרים או לועד קהילה, שכן באלה בוחרים הציבור עצמו ולנבחר לא מוענקת סמכות ושררה. כדברים האלה פסק גם גדול פוסקי הדור הקודם הגאון ר' משה פיינשטיין זצ"ל. הוא נשאל אם מותר למנות אשה להשגחת כשרות. הגר"מ פיינשטיין התיר משום שלדבריו אין זו שררה אלא עדות ונאמנות ואין במשגיח כשרות מדין "כל משימות" כל זמן שהחלטות הכשרות מוטלות על הרב ולא על המשגיח (שו"ת אגרות משה יורה דעה חלק ב סימן מד). נראה שגם הגר"ח עוזר והחפץ חיים לא חלקו על דברים אלה. עיקר איסורם נבע מדיני צניעות. צריך גם להוסיף את דברי הגר"מ פיינשטיין על החשש שמינוי אשה לדברים המותרים תגרום למינוי לדברים האסורים:

ומה שמבררין הדין דאשה כשרה חושבין למכשול וברור שאם יזדמן באיזה מקום שרוצים למנות לאיזה מינוי רק או איש שהוא כופר ובעל עברות או אשה כשרה ואי אפשר לפעול שלא ימנו שום אחד מהן אלא איש כשר, שודאי צריך לסייע שימנו את האשה הכשרה ולא את האיש הכופר והרשע. ולכן רק דבר הבל הם ולא מיראת שמים דברו זה ופלא על כתר"ה שחשש לדבריהם (שו"ת אגרות משה יורה דעה חלק ב סימן מה).

אם הגיע הזמן בו אנו נדרשים למנות נשים ובעזרתן יגדל כוח התורה בארץ ישראל, נראה שעדיף להקצות מקום לנשים כשרות מאשר שבמקומן ייבחרו אנשי דלא מעלו. זו גם הסיבה שהגרי"י וינברג סבר שנניח הדבר לזמן שיבוא ויכריע, ולא התיר את היבחרות הנשים. לדבריו במינוי נשים יש בעיקר שאלה על פי דיני צניעות (וכן ראה שרידי אש, חלק א סי' קנו), כפי שכתב הרב עוזיאל זצ"ל שם:

סוגיית הצניעות

אולם עדין נשאר מקום לפקפק ולומר, שאמנם מצד ההלכה מועלת הקבלה ויכולים לבחור בה מדין קבלוה עליהם, אבל מצד המוסר וגדר הצניעות, אולי יש איסור בדבר. ויפה כתב הרה"ג המחבר יצ"ו כי המוסר והתורה הם דבר אחד וגם בזה יש לומר שאחר שלמדנו שלא אסרה תורה אלא בדרך מנוי, מזה יוצא שאין לאסור משום פריצות, ולו היה מקום לאסור מפני הצניעות לא היתה התורה מתרת. ובכל זאת כדי להיות מתונים בדין נתבונן על הדבר גם מנקודת השקפה זו, ונראה, אם בכגון זה יש חשש לפריצות.

אלא ששאלות של צניעות נידונות על פי הזמן והמקום וכדברי המהר"ם אלשקר תשובה לה'. מה שנאסר בזמן חז"ל ובזמן הפוסקים הנ"ל כאשר נהגו נשים שלא לצאת מביתן איננו נוהג בימינו כאשר נהגו לעסוק במשא ומתן ולנהל עסקים וכדו'. וכך כתב הרב עוזיאל שם:

הסברא נותנת לומר דבכל כנסיה רצינית ושיחה מועילה אין בה משום פריצות, וכל יום ויום האנשים נפגשים עם הנשים במשא ומתן מסחרי, ונושאים ונותנים, ובכל זאת אין שום פרץ ושום צוחה. ואפילו היותר פרוצים בעריות, לא יהרהרו באיסור בשעה שעוסקים ברצינות במסחרם. ולא אמרו רבותינו אל תרבה שיחה עם האשה (אבות א' ה) אלא בשיחה בטלה שלא לצורך, ושיחה כזאת היא הגוררת עון, אבל לא שיחה של וכוח בענינים חשובים וצבוריים; ואין הישיבה במחיצה וכפיפה אחת לשם עבודת הצבור, שהיא עבודת הקדש, מרגילה לעבירה, ומביאה לידי קלות ראש, וכל ישראל האנשים והנשים קדושים הם, ואינם חשודים בפריצת גדר הצניעות והמוסר. ואל תשיבני ממה שאמרו חכמים: בראשונה היו נשים מבפנים ואנשים מבחוץ, והיו באים לידי קלות ראש, והתקינו שיהיו נשים יושבות מלמעלה ואנשים מלמטה (סוכה נ"א), שלא נאמר זה אלא בכנסיה המונית גדולה של כשרים ופרוצים יחד, ובכגון זה חוששים למעוטא דפרוצים, וביותר בהיותם עסוקים בשמחה ויצר הרע שולט בהם, אבל בכנסיה של נבחרים לא נאמר דבר כזה לעשות את נבחרי העם לפרוצים בעריות, ולא תהיה כזאת בישראל.

לדברי הרב עוזיאל, בעסק הרבים אין לחשוד בנבחרי ציבור שינהגו פריצות ויפרצו את גדרי הצניעות ברבים. ואף שאין אפוטרופוס לעריות כידוע, אין מביאין ראיה מן היוצא מן הכלל.

מניעת חילול שמיים

בסיכום, נראה שהגיעה השעה להתיר את בחירת הנשים הפסיבית. שאלה של שררה אין במינוי חברת כנסת שכן תפקיד חברות בכנסת הוא למלאות את רצון הציבור ולא להפעיל את סמכותן. על אחת כמה וכמה במפלגות חרדיות שבהן הכל נעשה על פי החלטת גדולי הדור, שבהן חבר הכנסת איננו מביע את דעתו האישית, אלא את דעת גדולי הדור ומוריו ואת רצונם. מבחינת דיני צניעות, אף כאן יש להתיר. בזמן שבו נשים מנהלות בתי ספר, ארגונים גדולים וצרכי ציבור והכל בהיתר ובהסכמת גדולי ישראל, אין מניעה שישבו אף בכנסת. יש להוסיף שכיוון שנעשה הדבר למקובל, יש באי בחירת נשים משום חילול שם שמים. ראוי שנקבל זאת על עצמנו על פי הוראות רבותנו ועל פי כללי הצניעות מאשר שיכפו זאת עלינו הר כגיגית והפך מכללי הצניעות וההלכה. ואם הדבר יגרום להגברת כוח התורה בארצנו, אסור למנוע את בחירתן.

להורדת הקונטרס

כך נראית מהפכה: מנהיגות המאבקים שמטלטלים את סדר היום החרדי

אלי ביתאן, שיחה מקומית

מהתארגנויות עובדות, דרך ועדי הורים ועד הבנות המזרחיות בסמינרים – החברה החרדית חווה שינויים פנימיים עצומים, וכולם בהנהגה נשית. בכנס של תנועת "נבחרות" השבוע הן דיברו על המחירים האישיים ועל הסיכוי שנראה אותן בכנסת. ביום רביעי האחרון התקיים במשכנות שאננים בירושלים כנס "מגדר-מגזר" של נשות ארגון "נבחרות". לכנס הגיעו פעילות ופעילים חרדים, שיצאו לקראת הבחירות למאבק על זכותן של נשים חרדיות להיבחר במסגרת המפלגות החרדיות, תחת הססמה "לא נבחרות – לא בוחרות", ובקיצור שהפך לכינוי: "לונילובו".

כבר בחודשים שקדמו לכנס, שיועד בעיקר לפעילות ולפעילים הבולטים במאבקים חברתיים בחברה החרדית, אפשר היה לראות בבירור את פריצת הדרך שעשה המאבק, שמאז מערכת הבחירות האחרונה הוכרז שוב ושוב כחסר סיכוי, על ידי הגברים החרדים השולטים במפלגות החרדיות. מה שהחל כמאבק אזוטרי, שלא לומר קוריוז, הפך להיות אחד הדיונים הלוהטים במגזר החרדי.

מימין: אסתי רידר, אסתי ביטון-שושן, מיכל צ'רנוביצקי וטלי פרקש. הסופרג'סטיות החרדיות (נעם פיינר)

מימין: אסתי רידר, אסתי ביטון-שושן, מיכל צ'רנוביצקי וטלי פרקש. הסופרג'סטיות החרדיות (נעם פיינר)

במהלך השנתיים הללו הוקם ארגון "נבחרות", שבחר לו לסמל את שרה שנירר, מקימת רשת החינוך החרדית לבנות "בית יעקב", ומי שנחשבת למחנכת חרדית דגולה. שנירר גם מזוהה כאישה פורצת דרך לנשים חרדיות, חרף ההתנגדות אליה מצד עסקנים ורבנים, שהפכה רק בהמשך לתמיכה נלהבת. המיתוס החרדי בעניינה של שנירר זונח את השנים הראשונות, בהן נאבקה שנירר כמעט לבדה בממסד הרבני הגברי שלא ראה איתה עין בעין את הצורך בחינוך לנשים. במקום העבר הזה, נהוג להעלות על נס רק את התמיכה מקיר לקיר לה זכתה בהמשך. הבחירה בה כסמל המאבק של "נבחרות" מנסה להחזיר את אותן שנים ראשונות של מאבק לקדמת השיח: ככה גם שנירר התחילה, השאר יצטרפו בהמשך.

עתירה שהוגשה על ידי ארגוני נשים (בתמיכת "נבחרות", אך לא על ידן) נגד תקנון "אגודת ישראל" עדיין מתנהלת בבג"ץ. בית המשפט דרש תשובות מאגודת ישראל על סעיף התקנון האוסר על בחירת נשים למרכז המפלגה. אגודת ישראל היא רק מפלגה אחת מבין שלוש, לצד דגל התורה (שרצה עם אגודת ישראל תחת "יהדות התורה"), וש"ס – שהקימה לקראת הבחירות האחרונות את "מועצת הנשים" בראשות הרבנית עדינה בר שלום, בתו של הרב עובדיה יוסף. בר שלום הייתה הנואמת המרכזית בכנס השבוע, ובו הצהירה כי היא תתמודד לכנסת הבאה, מן הסתם לא בשורותיה של ש"ס.

שביתת פייסבוק

לצד העתירה לבג"ץ אפשר לשים לב למאבקים פנים חרדיים נוספים שקשורים בנשים וצוברים תאוצה: נגד הלנת שכר ובעד שיפור תנאי השכר למורות וגננות (ולעובדים חרדים בכלל), מלחמה בתוקפים מינית בחברה החרדית והקמת ארגונים חרדיים לשם כך, ארגוני נשים גרושות וגרושות שבדרך, מאבק נגד אפליית בנות מזרחיות בקבלה למוסדות לימוד, דרישה גוברת לחינוך ממלכתי חרדי ולמוסדות המלמדים ליבה (וישיבת "חכמי לב"), הקמת ועדי הורים בבתי ספר חרדים, הצפת האינטרסים של הסטודנט החרדי והקמת קהילות לחרדים "עובדים" (ואפילו מסגרות תורניות).

בחלק לא מבוטל מהמאבקים הללו המנהיגות הן נשים חרדיות, ובכולם הן שותפות שוות ומלאות. זה כבר לא קוריוז, זה סדר יום חברתי ונשי, שמציף את המגזר החרדי כולו מהרחוב ועד הרבנים. כבר לא ניתן להתעלם או לבטל אותו. בחודש האחרון אף הוקם התא החרדי במפלגת העבודה אליו מתפקדים מאות חרדים וחרדיות, והוא מונהג על ידי נשים חרדיות, השואפות להגיע לכנסת ולמועצות האזוריות (עמיר פרץ כבר התחייב לכך בפני כותב השורות).

מנהיגות ומנהיגי כל המאבקים הללו נכחו בכנס ביום רביעי, ומתחו קו ברור בין המאבקים הללו לדרישה לראות נשים במפלגות החרדיות המייצגות אותן. בדקתי, לא היה אחד שנעדר משם, גברים ונשים – כולם פעילים חברתיים ששילמו מחיר אישי משמעותי על בחירתם לצאת ולהיאבק. החיבור המוחלט בין המאבקים החרדיים שנצפה בערב הזה, בקהל ועל דוכן הנואמות והפאנל היה מרגש, והתחושה הייתה של היסטוריה בהתהוות.

אכן, מרכז השיח מתנהל בעיקר בקרב מה שמכונה "החרדים החדשים" (או הצעירים, "המודרנים" או "הישראלים"), כינוי שהודבק לפני שנים על ידי דוברי החרדיות הקלאסית לתאר את הקבוצה ההולכת ומתבססת, מגזרית ופוליטית, של חרדים וחרדיות בגרסה "רכה" יותר: כאלה שבודקים את גבולות המגזר, יוצאים לעבוד וללמוד באקדמיה, פעילים ברשתות החברתיות ושסדר יומם החברתי מורכב מסוגיות פוליטיות אחרות מזו של הדור הקודם. אך למרות זאת, אי אפשר שלא להבחין כיצד השיח מחלחל לכל כיוון.

 

הרבנית עדינה בר שלום בכנס "נבחרות" (נעם פיינר)

הרבנית עדינה בר שלום בכנס "נבחרות" (נעם פיינר)

בקבוצות הפייסבוק החרדיות, המונות אלפי חרדים, הדיונים סביב מקומן של נשים בפוליטיקה ובהנהגה הם הסוערים ביותר. באחת מהן, לאחר הודעה של אחד ממנהלי הקבוצה שפקפק בדרישת הנשים החרדיות, החליטו מאות הנשים על פעולת מחאה שקטה – והחרימו את הדיונים בקבוצה למשך יממה. האפקט היה מיידי, אותו מנהל חזר בו ובקבוצה הוכרזו גבולות דיון חדשים ושוויוניים יותר. לצד זה התחזק השיח בתחנות הרדיו ובאתרים החרדים, שהושפע רבות ממועמדותה של הילרי קלינטון, זאת להבדיל מהעיתונים, הנחשבים ממסדיים יותר, שעדיין שומרים על שתיקה רועמת, כמו הפוליטיקאים עצמם.

תודה למתקיפים

אסתי רידר ואסתי שושן, שתיים מתוך "הסופרג'סטיות החרדיות" (יחד עם טלי פרקש ומיכל צ'רנוביצקי), מספרות לשיחה מקומית על המקום בו נמצא המאבק כעת, ועל המטרות לטווח הקצר והארוך.

רידר: "הכנס נועד כדי להפגיש בין האקטיביסטים החרדים ולייצר רשת של שיתופי פעולה ביניהם. קודם כל כי אנחנו מאמינות בסולידריות של מאבקים – כל אקטיביסט ואקטיביסטית חרדית חטף וחוטף. אנחנו מקוות שנשים תבנה את זה ותקבלנה כוח כשהן יראו שבסך הכל זו השיטה, וזה לא נגדן דווקא. אנחנו גם רוצות לחזק את הנוכחות של נשים חרדיות בשיח על פוליטיקה ובצמתי קבלת החלטות בקרב החברה החרדית המתחדשת. אם תקום תנועה פוליטית חדשה, אנחנו רוצות שבתנועה הזו לא יעלה על הדעת לא לשלב נשים".

שושן: "רצינו גם להראות איך אמור להיראות כנס-שוויוני ומכבד. בפאנל חברים מספר שווה של גברים ונשים, יש ייצוג שווה למזרחים, יש קול גם לימין וגם לשמאל ויש גם דוברים לא חרדים ולא דתיים כדי לחזק את הטענה שלנו שלא מדובר במשהו שקורה בקהילה קטנה, סגורה ולא משפיעה. ההדרה מתרחשת במדינת ישראל, וההשפעה של שילוב נשים במוקדי קבלת ההלטות תהיה לא רק על נשים חרדיות אלא על החברה בישראל כולה".

מה הוביל לבחירה בשרה שנירר ללוגו של נבחרות?

רידר: "הבחירות האחרונות היו ביום השנה ה-80 לפטירתה. וככה ככל שהתקרב יום הבחירות ויום היארצייט שלה התחדדה לנו יותר הקרבה בינינו, וכשהפכנו לתנועה מסודרת זה כבר היה מובן מאיליו. אנחנו בנות בית יעקב, הלכנו ל'בתיה', תנועת הנוער של בית יעקב, שיננו בעל פה את הפסוקים שהיו שגורים בפיה של שרה שנירר.

"אמנם רק אחרי שיצאנו מגבולות בית יעקב למדנו שקצת ייפו את הביוגרפיה שלה כשלא סיפרו לנו שהיא הייתה גרושה, שכשאמרו לנו שהיא קבלה את תמיכת הרבנים זה היה בדיעבד ולא מלכתחילה. זה אך טבעי שנשתמש בדמותה. אשה אחת לבד כנגד כל הממסד עושה מעשה. 'מהאבנים שזורקים עלינו נבנה את בית יעקב' היא נהגה לומר לתלמידותיה – היום זה שיימינג ברשת ולא אבנים ממש, אבל גם אותו אנחנו מתעלות".

אתן מרגישות שינוי בקרב הנשים החרדיות?

שושן: "שינוי גדול. נשים שהתנגדו לנו נחרצות אומרות לנו היום 'אולי אנחנו לא מסכימות עם כל מה שאתן אומרות, אבל יש בזה משהו'. הייתי רוצה לזקוף לזכותי את כל הקרדיט אבל האמת שאת הפרחים צריך לשלוח לדב הלברטל, מרדכי בלוי (דוברי הממסד החרדי שתקפו את נבחרות בתקשורת, א"ב) ודומיהם. לאחר כל פעם שהלברטל מפרסם עוד מאמר שטנה נגד נשים – אנחנו מרגישות שגם הגדולות שבמתנגדות זעות בחוסר נוחות בכיסאן. כל פעם שאיזה מישהו מציע להושיב אותנו בכלוב או מסנן לעברינו 'שבי בלול' – גם כאלו שאולי לא ראו איתנו עין בעין מלכתחילה, פתאום זורקות איזו מילת עידוד".

רידר: "זו גם עבודה קשה שלנו. אנחנו מאמינות שאין הסברה שבה ריקם. אנחנו עושות חוגי בית. מנהלות שעות ויכוחים בווטסאפ ובפייסבוק ומרגישות תזוזה בשיח. צבא ענק מאחורינו לעולם לא יהיה. המחירים האישיים גבוהים מדי. אבל יש לנו נבחרת מובחרת ואיכותית – וזה כל מה שצריך כדי לחולל היסטוריה".

דאגו לפאנלים משותפים של גברים ונשים, ולא רק חרדים. כנס נבחרות (נעם פיינר)

דאגו לפאנלים משותפים של גברים ונשים, ולא רק חרדים. כנס נבחרות (נעם פיינר)

הסנקציות בחברה הצפופה

מיכל צ'רנוביצקי, יו"ר התא החרדי במפלגת העבודה ופעילה מזה שנים בכוח לעובדים, שסיפרה בכנס על המאבק שניהלה באלעד להקמת ועד הורים בבית הספר של ילדיה, הוסיפה היבט נוסף: "התכנסנו גם כדי לדבר על איך הפעילות החברתית משתלבת עם המשפחה והחברה. מחירים, רווחים, וכולי. אני חושבת שזה הנושא הכי משמעותי בפעילות פוליטית וציבורית. אי אפשר לעשות את זה בלי תמיכה והסכמה זוגית ומשפחתית.

"כמובן שמי שמשלם את המחיר הרבה פעמים זה דווקא בן הזוג – שיכול להיות שבכלל היה מעדיף להיות נחבא אל הכלים. ברור שהכל מתנקז הביתה. כמובן שגם הבחירה להימנע מעשיה, אם יש כזאת – בעקבות בקשה או וטו של בן הזוג, יכולה לאתגר את הנישואים.

"האם יש פה משהו מיוחד דווקא לחברה החרדית או שזה עניין חוצה תרבויות? לדעתי זה נושא שחוצה מגזרים. ברגע שמישהו משתתף במאבק, בן הזוג והילדים שם איתו לטוב ולמוטב. מה שכן ספציפי לחברה החרדית זה שאם את רוב המאבקים בעולם מובילים מה שנקרא 'הרווקים הצעירים' – אצלנו כמעט כולם קודם הקימו משפחה ורק אחר כך נכנסו לפעילות. כמובן שבציבור החרדי השאלה 'מה יגידו' מטרידה יותר מבמקומות אחרים, ולממסד יש דרכים להפעיל סנקציות יותר מבחברה החילונית. מעבר לזה, הפמיניזם החרדי הוא די חדש, וגם פה – זה מטיל את הבעלים שלנו לחזית המערכה".

מה יהיה בבחירות הקרובות?

שושן: "הבחירות הקרובות יהיו בחירות לרשויות מקומיות. אנחנו מקוות שתהיינה כמה וכמה נשים חרדיות שתרצינה להתמודד. אגב, בכל בחירות יש נשים – והן בסופו של דבר מתקפלות בשל איומים כאלה או אחרים. יש לנו תכנית מנהיגות שהשקנו בכנס, שנועדה לתת כלים מעשיים ותמיכה לנשים שתבחרנה לנסות להתמודד".

בכנסת הבאה נראה חברת כנסת חרדית?

רידר: "בכנסת הבאה נראה כנראה את מיכל צ'רנוביצקי חברה במפלגת העבודה, אולי את  הרבנית עדינה בר שלום שמחוזרת מאד על ידי כמה מפלגות ואולי חרדית נוספת – זה יהיה הישג יפה, הישג משמעותי ש'נבחרות' תזקוף גם לזכותה, אבל זה ממש לא יגרום לנו לקפל את הדגלים.

"נשים חרדיות מוסללות להצבעה למפלגות החרדיות. הן קוראות את הפשקווילים (מודעות רחוב, א"ב) שגדולי הדור חתומים עליהם המורים להצביע למפלגות החרדיות, הן רוצות להרגיש חלק מהקהילה והן בסך הכל רוצות שהמפלגה איתה הן מזדהות תייצג גם אותן. עד שלא תהיה שם אישה חרדית – כששם זה לא רק בכנסת, אלא בכל מוקדי קבלת ההחלטות: במנהלים הקהילתיים, במועצות המקומיות, וגם במפלגות החרדיות – אנחנו נמשיך להיאבק".

לקריאת הכתבה במקור

ימי התנועה הראשונים: שמות את הקלפי על השולחן

עקיבא נוביק, ידיעות אחרונות

יוזמה חדשה של חרדיות קוראת לנשים להימנע מהצבעה למפלגות שאוסרות על אישה לרוץ לכנסת. "אם מישהו חושב שאנחנו לא ראויות להיבחר, נישאר בבית להכין שניצלים ולא נצביע". בקרוב מהפכה? לא בטוח

אסתי שושן . "אין איסור הלכתי לאישה לכהן כחברת כנסת. זו הטעיה של הציבור"

אסתי שושן, עיתונאית חרדית, כמעט ירדה אתמול למחתרת. מפלס הלייקים בעמוד הפייסבוק שפתחה, המעודד נשים חרדיות שלא להצביע, זינק בבת אחת. הסיבה: המפלגות החרדיות, ש"ס ויהדות התורה, נדרשו להסביר למה אין נשים ברשימותיהן, והודיעו לוועדת הבחירות המרכזית כי "אין בחלוקת תפקידים זאת כדי הדרת נשים, כדי הפליית נשים, או כדי לטעון כי נשים פחותות מגברים". מי שהגישה הזו אינה מקובלת עליו, הבהירו, "יתכבד ולא יצביע למשיבות". בתגובה החליטו לא מעט גולשות וגולשים, שכנראה לא אהבו את התשובה, להתכבד ולא להצביע.

מספר המצטרפים לדף אמנם אינו גדול במונחים אלקטורליים — פחות מאלף נכון לאתמול בערב — אך הוא בהחלט מעיד על מגמה. לראשונה קוראות נשים חרדיות שלא להצביע למפלגות החרדיות הקלאסיות, כאקט של מחאה על אי שילוב נשים ברשימות.

שושן, אם לארבעה שקוראת בעצם תיגר על התפיסה שרואה בה קודם כל אם לארבעה, מכירה היטב את החברה החרדית ואת הציות המוחלט לרבנים המוגדרים "גדולי הדור" ולעסקניהם. ובכל זאת היא אופטימית. "אני שומעת המון נשים עם טענות מאוד רציניות על השיטה הקיימת, לצד הפחד ליזום", היא אומרת. "אני מקווה שהיוזמה תעודד אותן לעשות עם זה משהו, גם אם זה אומר לא לשים פתק מפלה בקלפי. גם על זכות ההצבעה לנשים היו בעבר לא מעט פשקווילים וחרמות, והיום דואגים לבייביסיטר כדי שהן יצביעו. הנשים החרדיות היום הן אקדמאיות, נשות עסקים עם קריירות מפוארות ורקורד של עשייה. ואם מישהו חושב שאנחנו לא ראויות להיבחר — אז נישאר בבית להכין שניצלים ולא נצביע, או שנצביע למי שחושב אחרת".

בראש העמוד שפתחה שושן, "לא נבחרות, לא בוחרות", מתנוסס ציור של קלפי ועליה איקס אדום גדול, יחד עם הסיסמה: "להצביע לכם? לא תודה, אני במטבח". וגם אם היקף הגולשים שסימן לייק לא מתקרב למנדט, זהו בהחלט הבהוב תיגר לא שגרתי בציבור החרדי. החברה החרדית עוברת אמנם מיני־מהפכה פמיניסטית, והמילים "מנכ"לית חרדית" או "עיתונאית חרדית" הן כבר לא אוקסימורונים, אבל הייצוג בכנסת נותר עדיין טאבו כבד. כבד כל כך, שגם הנשים החרדיות שפנינו אליהן — דמויות בולטות, שאם וכאשר ייפתחו שערי הפוליטיקה החרדית יהיו כנראה המועמדות הטבעיות להשתלב בה — לא ממש מתלהבות מהרעיון לרוץ. למעשה, כולן מביעות תמיכה בציות מוחלט לצו הרבנים.

עדינה בר שלום למשל, בתו הבכורה של הרב עובדיה יוסף ואחת ממחוללי המהפכה האקדמית בעולם החרדי, מגיבה בצחקוק לשאלה אם תיאות לרוץ לפוליטיקה. "אני נמנעת מלהגיב בכל עניין פוליטי", היא אומרת. "זו שאלה תורנית וצריך לשאול רבנים. מי אני שאענה במקומם? אותי לא הייתם רואים בכנסת, מפני שאני עוסקת בדבר שהוא מאה פעמים יותר חשוב מאשר להיות חבר כנסת".

גם יהודית יוסף, כלתו של הרב עובדיה והאישה החזקה בש"ס, המנהלת את בית הרב, הגיבה בגיחוך והסכימה רק לומר שהציבור החרדי מנוהל על ידי רבניו, "וטוב שכך", כדבריה.

"ההלכה פוסלת את זה, אין חוכמות", אומרת גם שלהבת חסדיאל, אשת עסקים ותקשורת חרדית. "אם וכשהרבנים יאשרו, אני אחשוב אם אני באמת יכולה לשנות שם משהו. אבל זה מאוד היפותטי ואני שלמה עם המצב".

אבל מנכ"לית ארגון "מאיר פנים" רחלי איבנבוים, 27, חסידת גור ואמא לשניים, מודה שהנושא מעניין אותה. "זו שאלה שעסקתי בה בעבר, אבל כיום אין לי חשק בגלל שאני מכירה את המערכת הפוליטית", היא אומרת. "מקובל עליי שכיום ש"ס ויהדות התורה לא יכולות להריץ נשים לכנסת. עם זאת הייתי מצפה מהן ליצור ועדה פנימית שתהיה מורכבת מנשים ותייצג את כולם, ובהצבעות הפנימיות הן בעצם תהיינה קול נשי שישפיע ויגיד את דבריו".

אז למה לא בפרונט?

"כי אם המפלגות רוצות שאנשים יראי שמיים יצביעו להן — זה לא יקרה. אבל כן ישנן דרכים ראויות ומכובדות לא פחות לשלב נשים במעגל קבלת ההחלטות. אין לי בעיה להיות בכזו ועדה. אם יציעו לי לרוץ לכנסת, אשקול את זה".

ובכל זאת, לאלף הלייקים ההם יש חשיבות בשל המצב הרגיש שבו נמצאת כיום הפוליטיקה החרדית. כי מאחורי הפרגוד בבחירות הקרבות יעמדו לרשות הבוחר החרדי לא פחות משישה פתקים: בנוסף למפלגות הקלאסיות, ש"ס ויהדות התורה, מתמודדות גם נצח (אשכנזים שפרשו מיהדות התורה), נ־נח (ברסלבים, חסרי סיכוי ריאלי), כוח להשפיע (אנשי אמנון יצחק) ועם שלם (של הרב אמסלם המתחרה בש"ס, שיעבור כנראה את אחוז החסימה). הריבוי הזה עשוי לגרוע מהמפלגות הוותיקות שניים ואפילו שלושה מנדטים שילכו לפח, ועל כן יוזמה כמו "לא בוחרות, לא נבחרות" מטרידה את העסקנים.

אבל לפי הפרשן החרדי הבכיר יוסי אליטוב, אין למפלגות סיבה ממשית לדאגה. "לנשים בחברה החרדית יש את התפקיד החשוב ביותר, וכך גם רובן המוחלט רואה את זה", הוא טוען. "האישה החרדית עוסקת לרוב בחינוך ובבניית המסגרת המשפחתית. מושג של קריירה לאישה החרדית אינו נפוץ, הקריירה שלה זה להיות מי שמגדלת את הדור הבא ומשמשת כדמות המרכזית של המשפחה. מאחר וזו התפיסה החרדית, לא סביר שהרבנים ישנו את זה".

שושן, מצידה, רחוקה מלוותר. אתמול, בעקבות תגובת המפלגות החרדיות, העלתה לעמוד הפייסבוק פוסט חריף. "המפלגות טוענות שמטעמי צניעות לא יאה שאישה תיבחר לכנסת", כתבה. "וכי יאה לה לעסוק בעריכת דין (כמו שהתפאר השבוע אחד הש"סניקים באשתו)? האם יאה לה לנהל בתי ספר, להיות עיתונאית, עורכת, פרסומאית, מנכ"לית? …כל אלה תפקידים שמחייבים את האישה לצאת ממטבחה, לעמוד בקשר עם הציבור, לתת לו שירות, לדבר, להתנסח. "יש למפלגות ולראשיהן אינטרס ברור להסתיר זאת מהנשים וגם מהגברים: אין שום איסור הלכתי לאישה לשמש כחברת כנסת. זו הטעיה של הציבור".

לקריאת הכתבה במקור

 

שלי, הפקרת אותנו

אסתי שושן, הארץ

את יודעת שלי, אסתי זה אחד השמות החרדים הנפוצים במגזר החרדי, אם תגידי אותו בקול במרכז בני ברק או מאה שערים, לפחות כמה ראשים יוסבו לכיוונך. אני לא מתיימרת לדבר בשמן של כל האסתי, הרבקי,הנחמי והפייגי, קשה לי למעשה לדעת מה כולן חושבות באמת על מצבן שלהן ועל מצב הנשים החרדיות בכלל, חלקן אולי לא מסכים איתי, חלקן האחר מפוחד מהסנקציות הקהילתיות ומעדיף להתכנס בשתיקה, אבל חלק לא קטן מהן שרק הולך וגדל, מתחיל להבין שמשהו בשיטה הזו שהדירה אותן בשיטתיות מכל מוקדי קבלת ההחלטות במדינת ישראל דורש תיקון דחוף.

פרסמת השבוע פוסט נרגש ובו סיפרת לנו לעם ישראל על שיתוף הפעולה שלך עם ש"ס בריצתך להסתדרות, הבעת התרגשות מכך שזו פעם ראשונה שש"ס או מפלגה חרדית כלשהי תומכת במועמדת אישה.

ראשית למען הצדק ההיסטורי קיימים כבר לא מעט מקרים של תמיכה חרדית במועמדות נשים חילוניות. קיימת רשת של שיתוף פעולה בין קודקודיות חשופות שיער לקודקודים עטויי כיפה כשאינטרסים שונים נפגשים.

בה בעת שאת אותו הכבוד אותו מקבלות נשים חילוניות, לא ש"ס ולא יהדות התורה חושבות להעניק לנשים שלהן. איך אומר דרעי: "יפה לא רוצה" אבל לא שואלים את כל השאר, לא מעמידים את זה כלל כאופציה ומנהלים מסע שיסוי כלפי מי שמנסה, או רק אפילו אומרת בקול כמוני, שיש בעיה במצב הקיים. שערי המפלגות החרדיות נעולים בפני נשים חרדיות על ידי תקנונים שמצהירים ללא בושה שרק גברים יכולים לעמוד בשורותיהם ואת לא פוצה פה, אין לך אמירה מוסרית פמיניסטית נגד המצב הבלתי אפשרי הזה בו אין לי ולשכמותי אף ייצוג לא בכנסת ולא בעיריה אפילו לא במנהל קהילתי עירוני. שלאישה חרדית, מזרחית או אשכנזיה אין מילה במוקדים בהם את מסתובבת ובהם אתם סוגרים דילים פוליטיים מעל לראשינו המכוסים, מול פרצופינו השקופים.

הפוסט שפרסמה יחימוביץ לאחר סגירת הדיל

סיסמת הקמפיין שלנו בתנועת "נבחרות" היא "לא נבחרות, לא בוחרות" איננה פונה רק לנשים חרדיות, אלא הינה בקשה לסולידריות נשית מכל קצווי הקשת החברתית מתוך הבנה שהמצב הזה הוא פוגעני כלפי כל אישה בישראל וממש לא משנה מהיכן היא מגיעה. לא משתפים פעולה עם הדרת הנשים הזו מהמרחב הציבורי הייצוגי של מדינת ישראל.
מניחה שתנודי בראשך ותאמרי "כן, אתן בהחלט צודקות זה לא בסדר, אבל את צריכה שכל הקהילה תתמוך ברעיון, את צריכה לפעול בנחישות מבפנים ולשנות" כך ענית לי לא מזמן. אם הקהילה החרדית כולה היתה תומכת ברעיון, באמת שלא הייתי זקוקה לעזרה מבחוץ, אבל בינתיים הרוב פוחדות לדבר בקול, כי "נשים אלה יוצאות בלי כתובה" כך הצהיר מספר ארבעים ומשהו ביהדות התורה הרב מרדכי בלוי "צריך להוציא את ילדיהן מבית הספר" כך הוא מאיים והמעט שמרימות ראש ומדברות משלמות ביוקר.
ובכלל יש לא מעט דרכים בהם אני פועלת מבפנים, אך השתיקה הפוליטית חסרת האונים שלך ושל חברות כנסת נוספות ששברו את תקרת הזכוכית, הפקרת הזירה למאבק של נשים כמוני שמשלמות מחיר כבד על מה שהן אומרות ועושות בתחום וטפיחת השכם שבעת הרצון על תמיכה במועמדת חילונית מכאיבה כל כך וצורמת לנשים חרדיות בדמותי. כי כל עוד הדיל לא מדיר אותך, הוא מרגש והיסטורי, אם ידירו אותך בשל נשיותך, את תזעקי זעקה פמיניסטית גדולה ומרה. אך כשנשות הקהילה החרדית מודרות ממוקדי הכוח באופן סיסטמטי, את מעלימה עין ולא מביעה ולו מילת ביקורת אחת' או אפילו ייחול ותקווה שמשהו ישתנה.

אני אפילו לא כועסת, לא מאוכזבת, רק מבינה יותר מתמיד שאם אנחנו לא ניאבק למרות המחירים הקשים, זה פשוט ישאר כך ואת תמשיכי להתלחשש עם ליצמן, או דרעי והם יחייכו אלייך במתק, הם יתעלמו מראשך הגלוי ואת תתעלמי מהשוביניזם המובנה שלהם, כי ככה זה.
חזרתי בשבוע שעבר ממרוקו ממסע של פעילים חברתיים של תנועת 120 לפוליטיקה של טוב משותף, מרוקו מדינה איסלאמית דתית לכל הדעות ואפילו שם יש חוק המחייב שילוב של נשים בפוליטיקה, מה שפוליטיקאיות חזקות כמוך טרם עשו, טרם סללו את הדרך לאוכלוסיות המודרות האמיתיות במדינת ישראל. בכל מקרה מאחלת לך הצלחה וחותמת במילותיו של מרדכי היהודי לאסתר המלכה "מי יודע אם לא לעת כזאת הגעת למלכות".

לקריאת הכתבה במקור

תצלום: אוליביה פיטוסי, הארץ

חרדיות נגד מוסכמות: לא נבחרות – לא בוחרות

קובי נחשוני, YNET

רבותיי, אתם שולחים אותי למטבח? צפו למטבחון

שיפי חריטן, Ynet

עד לאחרונה הייתי די מרוצה ממעמדי בחברה, אבל אז פתחו המפלגות החרדיות את הפה. מדוע אני וחברותיי יכולות לעבוד בכל מקום – כולל במשרדי הח"כים – אך איננו יכולות להיות חברות כנסת? ואל תדברו אתי על צניעות. התירוץ הזה כבר לא עובד

הדרך לשוויון בין המינים ארוכה, ולנשים חרדיות על אחת כמה וכמה. להזכיר, בשנותיה הראשונות של המדינה, אסרו עליהן הרבנים את זכות הצבעה בבחירות. מאז חלפו מים רבים בנהרות רבים, וכיום – נשים חרדיות המשולבות בשוק הלימודים והעבודה, הן כבר עובדה מוגמרת.

בתוך המסגרת שבה אני מנווטת את חיי, אינני יושבת בביתי וממתינה לסיום פעולת ההרתחה של מכונת הכביסה, ובאופן אישי עד לאחרונה, הייתי די מרוצה ממעמדי בחברה. תפקידים בכירים רבים נתונים בידיהן של נשים, זכות ההצבעה שלי אינה ניתנת לערעור, ונראה שהעולם צועד קדימה.

אך משנתקלתי בתגובת באי כוחן של המפלגות החרדיות, בעקבות בקשת ארגוני הנשים לפסילתן בשל הדרת נשים – נפל לי האסימון. אודה ולא אבוש – בתחילה נדמה היה לי כי מדובר בצעד דמגוגי וקטנוני: מדוע שארצה להיות חברת כנסת או שרה בממשלה? זה אולי אחד המקומות הכי פחות מכובדים לאישה באשר היא, כשהיא נאלצת לנהל מלחמות היורדות לא פעם למחוזות בלתי נעימים או מכובדים בעליל.

אולם קשה היה לי להישאר אדישה אל מול תגובת המפלגות החרדיות: "לגברים אצל המשיבה תפקיד אחד, ולנשים תפקיד אחר. אין בחלוקת תפקידים זאת כדי הדרת נשים, כדי הפליית נשים, או כדי לטעון כי נשים פחותות מגברים".

אל תבלבלו אותנו עם תירוצים של צניעות

בעצם ניסוחים כגון אלה מסיבות המפלגות החרדיות נזק לעצמן. כשם שלי נפל האסימון, אני סמוכה ובטוחה שגם לרבות אחרות – אולי אף לרבים. כיצד אפשר לקרוא שמישהו מייעד לך "תפקיד אחר", מבלי לעצור לרגע ולתהות מהו? מישהו שם רוצה להסביר לי?

מדוע אני יכולה לצאת לעבוד במשרות רמות מעלה בכל מקום – ודווקא בכנסת אינני יכולה לעבוד? מדוע נשים יכולות לאייש תפקידים במשרדים של חברי כנסת, אך אינן יכולות להיות חברות כנסת בעצמן? האין מדובר כאן בשתלטנות גברית במסווה של הלכה?

האם באמת יש הבדל בין אישה חרדית העובדת קשה לפרנסתה ומפתחת קריירה בכל משרד אחר – לבין היותה ח"כית? אולי תפקידי הוא לצאת ולפעול למען טובת הכלל? אולי יש בי את הכישורים והיכולות הנדרשות להילחם את המלחמה עבור בני ובנות העם אשר בתוכו אני גרה?

דוברי המפלגות החרדיות הגדילו והוסיפו כי ציבור הנשים החרדיות ברובו לא יצביע למפלגות החרדיות אם אלו יצרפו נשים, משום שהדבר עומד בניגוד להלכה. מסתבר שאינני בקיאה מספיק בהלכות, ואולי כמוני עוד רבות וטובות – אך ייתכן שכל כך הרבה נשים טועות? בשיחות ערות עם נשים מכל שכבות האוכלוסייה, גיליתי שבעקבות השיטה החרדית מפסידות המפלגות הללו לא מעט בוחרות, ואף בוחרים!

טעמי צניעות? זה לא מתקבל על הדעת. בטוחני כי ניתן להתנהל בתפקיד של נבחרת ציבור במרב הצניעות שעליה חונכתי כאישה חרדית, מתוך כבוד עצמי, לבוש מכובד ושפה נקייה. כוחן של נשים ידוע ומוכח, וחבל להפסיד אותו. במבט בהיר, בלתי הגיוני שאישה תצליח לנתב כיום את דרכה לעבר מפלגה חרדית, אך די ברור כי הכיוון מושך לשם.

חייבים אישה חרדית בכנסת

האם אני מוכנה להמשיך לתת את קולי למפלגה שאיננה מאפשרת לו להישמע – או שמא הגיע הזמן להתעורר ולהכריז בקול על הרצון להיות שותפה במלאכה החשובה, ולהבהיר לכל בר-דעת, כי לפחות אחד מתוך 120 כיסאות, ראויים לתרומתה של אישה חרדית.

דווקא במקום שרבים יכנו אותו כנמוך ומלא זוהמה, ראוי וכדאי שתהיה אישה שתקום ותזעק את עלבונה של חברותיה למגזר, המנוצלות באופן אכזרי ברמת השכר שלהן בעבודה, למשל, ובתנאים המגיעים להן.

אני מניחה שאם אערוך סקר בין האנשים הנמנים על המגזר החרדי, אשמע הרבה מאוד סיבות מדוע לאישה חרדית אין מקום בכנסת – והמתנגדים אף יפרסו את כל צדדי הפן ההלכתי. אולם ההלכה איננה חדה וברורה בעניין, והיא נתונה למחלוקת בין רבנים שונים.

נכבדיי המתיימרים לייצג אותי ואת שכמותי, חשבתם כי אולי טעות בידיכם? חשבתם פעם מדוע אינכם מצליחים לגרוף עוד מנדטים משנת בחירות אחת לזו שאחריה? והרי המגזר שלנו ידוע בכוח הילודה הבלתי מועט שלו. היכן כולם?

לו הייתם יורדים אל העם ומנסים להיעזר בכוח חדש, ואפילו לאו דווקא נשי, יש סיכוי גדול שהייתם מצליחים למנף את הקיים למקומות גבוהים בהרבה. חלקים רבים במגזר החרדי, הולכים ומרגישים כי אין להם ייצוג הולם. עם כל השינויים שנעשו עד כה, ובעידן שבו נשים זוכות לבחור ולהיבחר – אין מנוס מלהחיל את הכללים הדמוקרטים ליברליים על כל המשתתפים במשחק הפוליטי.

לא חבל שבגלל גחמות כאלו ואחרות, יילך כוחן של המפלגות החרדיות וימעט? בואו ניתן לציבור את אשר לבו חפץ, כי בשיתוף פעולה נגיע להישגים הרבה יותר גדולים.

לקריאת הכתבה במקור

תצלום: לע"מ