אסתי רידר אינדורסקי, בחדרי חרדים

הרב בצלאל כהן, אגודה אחת

האם נשים תדרושנה גם ללמוד תורה? אולי צריך להחזיר אותן אל מקומן הטבעי? הרב בצלאל כהן בקריאת כיוון

תכנית "עובדה" של אילנה דיין בערוץ 2 ששודרה בשבוע שעבר, היוותה למעשה את אקורד הסיום של הקמפיין שהובילו קבוצת נשים חרדיות, בנוגע לזכותן של נשים חרדיות לייצוג במפלגות החרדיות. הצלחתו הגדולה של הקמפיין, באה לידי ביטוי בחשיפה הגדולה שלו בתוך הקהילה החרדית ומחוצה לה. מטבע הדברים, התגובות בתוך העולם החרדי לרעיון היו מעורבות, מכעס והתנגדות נחרצת מן הצד האחד, דרך תמיהה אי הבנה ואדישות במרכז, עד תמיכה ועידוד מן הקצה השני. מחוץ לעולם החרדי, זכה כמובן המהלך לתמיכה גורפת ומחבקת מכל קצות הקשת של החברה הישראלית. הצד השווה הוא, שלא ניתן היה כמעט להתעלם מהן, נציגי ציבור ואנשי תקשורת חרדים ולעתים גם רבנים וגדולי תורה, נדרשו להתייחס לעניין לחיוב או לשלילה, בנימוקים וטעמים שונים.

רבות כבר נכתב ונאמר באתרים ובפורומים החרדיים בנידון, הללו מגנים והללו משבחים, פלוני מזדהה עם מבוקשן ואלמוני איננו מבין מה הן רוצות. לא נראה לי שעמדתי לכאן או לכאן, תתרום תרומה משמעותית לנושא, אולם אני מבקש להציע פרספקטיבה להבנת ההתרחשות שבפנינו.

במשך אלפי שנים, הייתה חלוקת העבודה בין גברים לנשים בכל החברה האנושית ידועה ומוסכמת. תפקידן של הנשים היה להביא ילדים לעולם, לגדל אותם, ולדאוג לכל צרכי הבית – להכנת מזון למשפחה, להכנת בגדים וניקיונם, ולשמירה על הסדר והניקיון במקום המגורים. תפקידם של הגברים היה לצאת ולדאוג להבאת המזון הן מהצומח בשדה או מציד בעלי חיים, לנהל את המרחב הציבורי בסדרי חוק ושלטון, בשמירה ובהגנה ובמלחמה בעת הצורך. מטבע הדברים, כל תחומי הדעת והתפקידים הדתיים נפלו גם הם בחלקם של הגברים. חלוקת עבודה זו הייתה לכאורה טבעית הגיונית ובלתי ניתנת לערעור, וכך גם נתפסה חלוקה זו כמתאימה למאפיינים הפיזיים והאישיותיים של גברים ונשים. ההתפתחויות הטכנולוגיות במהלך הדורות והתרחבות תחומי הידע והדעת, אמנם הקלו גם על עבודתם של הגברים וגם על עבודתן של הנשים, אולם עדיין לא שינו את התמונה באופן מהותי. לאורך כל הדורות נמצאו נשים יוצאות דופן, כדוגמת ההיסטוריה היהודית עם מרים הנביאה, דבורה השופטת, חולדה הנביאה, אסתר המלכה, שלומציון המלכה, ברוריה החכמה ועוד, אולם כמובן שהן היו היוצאות מן הכלל שאינן מלמדות על הכלל. חלוקה זו באה לידי ביטוי בחינוך הבנים והבנות מראשית דרכם, כשהבנים מוכשרים לתפקידם בחוץ והנשים לתפקידן בפנים.

העידן המודרני חולל שינוי דרמטי בחלוקה הישנה, נשים רבות מצאו את עצמן עם השנים בכל תחומי הדעת – ברפואה, בהנדסה, במשפטים, בחינוך ועוד כהנה וכהנה, וכך גם בכל בתחומי העיסוק, כולל מקומות עבודה גבריים מובהקים כדוגמת מפעלי ייצור. הסיבות שהביאו לידי כך הן שונות, לעתים בשל זמני מלחמה שאילצו את הנשים למלא את מקומם של הגברים שיצאו לשדה הקרב ולעתים מסיבות אחרות. התוצאה הברורה של נשים משכילות ובעלות תפקידים ללא השוואה לעבר, הביאה את העולם המודרני לשאלות תמידיות ולבחינה מחודשת על טבען מעמדן ותפקידן של הנשים. בכל פעם שנפרץ תחום עיסוק או תחום דעת נוסף, עבר הדיון הציבורי לעסוק בשאלת התאמתן של נשים לתחום הבא. התנועות הפמיניסטיות שהתפתחו לאסכולות שונות, נאבקו בדעת הקהל ובממסד השלטוני בדרכים שונות וההישגים שלהן מרשימים ביותר, גם אם עדיין לא כל מבוקשן בידן.

השינוי העצום במקומן של הנשים בעולם, לא פסח גם על הממסד הדתי. הנשים – שבכל הדתות – לא נשאו תפקידים דתיים ואף זכו להתייחסות דתית שונה, החלו לדרוש שינוי במעמדן גם בהיבט זה, אם כי ברור שבעניין זה מדובר במהלך מורכב הרבה יותר. גם בעולם היהודי, המהלך שהתחיל בתנועה הרפורמית והקונסרבטיבית הגיעה בדורנו גם לממסד האורתודוקסי, וניתן למצוא לו ביטוי נרחב בקרב המודרן-אורתודוקס בארה"ב ובציונות הדתית בישראל.

החברה החרדית נמצאת בתהליך המתואר כאן במצב מעניין מאוד. מצד אחד, כל קיומו של הציבור החרדי התאפשר רק הודות למהפכה במקומן של הנשים. הקמת בתי הספר "בית יעקב" לבנות ע"י שרה שנירר היא תוצאה ישירה של התהליך הזה, ובוודאי שהעמדת עיקר פרנסת הבית – בפרט בציבור הליטאי – על כתפי הנשים החרדיות, לא הייתה אפשרית ללא אותו שינוי. מבחינה זו, הציבור החרדי הוא תוצר מובהק ביותר של העידן המודרני. מאידך, המאפיין המרכזי של החרדיות הנו השמרנות, ובנקודה זו מקומן המסורתי של הנשים מעוגן באינספור מקורות תורניים והיסטוריים, ושינויו עומד בסתירה להנחות יסוד חרדיות.

חלוקת העבודה בין נשים לגברים בעולם החרדי היא כזו, הנשים ממשיכות באחריות למשק הבית במובן המסורתי ובנוסף נוטלות חלק בכלכלת הבית, באמצעות השתלבות בכל תחומי העיסוק – כשבנידון זה ישנם הבדלים גדולים בין הקבוצות ותתי הקבוצות בקהילה החרדית – כשכמובן שההעדפה הגדולה היא על עבודה בתחום החינוך וההוראה. הגברים מצידם אחראים כבעבר על פרנסת הבית – וכאמור ישנו הבדל בנידון בין הקבוצות החרדיות השונות. בהסדר זה נשארו שני תחומים בבלעדיות של הגברים: התחום הדתי והספירה הציבורית. לימוד תורה ופסיקת הלכה ועיצוב השקפת עולם תורנית נשארו בחלקם של הגברים בלבד, וכך גם כל העשייה הציבורית הפוליטית וככל הנראה גם מרבית העשייה הציבורית בתחום ההתנדבותי.

המהלך האחרון הנו קריאת תיגר על ההסדר הנוכחי, ובשלב זה הוא עוסק רק בערעור על בלעדיותם של הגברים החרדים על הספירה הציבורית הפוליטית. הנושא כאן איננו הלכתי-השקפתי מובהק, שכן הטענה של מובילות המהלך על כך שאין הבדל אמיתי בין עבודת נשים בכל תחומי העיסוק כמנהלת בית ספר, ראש צוות תכנות, אחות ראשית, רופאה או עורכת דין, לבין נציגת ציבור ברשות מקומית או בכנסת, קשה מאוד להפרכה.

בכל פעם שסוגיית מעמד האישה החרדית עולה לדיון ציבורי, נראה שהציבור החרדי מתקשה מאוד להציג טיעונים משכנעים כלפי חוץ ובמידה מסוימת גם כלפי פנים. כך היה לפני מספר שנים כשהפולמוס על "הדרת נשים" הוצף בבית שמש ושטף את התקשורת בישראל, וכך קרה גם כעת עם הקמפיין המבריק של "לא נבחרות, לא בוחרות".

לאן ילכו הדברים? האם המצב הנוכחי יישמר לאורך זמן? האם התביעה לייצוג בספירה הציבורית יתפוס תאוצה? האם נראה הסתגרות ונסיגה במקומן של נשים חרדיות בקבוצות חרדיות שונות? אני משער שהתשובה לשלושת השאלות היא חיובית, כלומר בזרם המרכזי אני מאמין שלא יהיה שינוי ניכר בטווח הנראה לעין, בקרב הציבור החרדי המתחדש כדוגמת "החרדים העובדים" נראה שהדרישה לייצוג נשי תתפוס תאוצה, ובקרב קבוצות חרדיות שמרניות יתכן בהחלט שנראה הסתגרות נוספת.

האם השלב הבא יהיה פניה של נשים חרדיות ללימוד תורה ולחיפוש מקומם במנהיגות הדתית? כרגע זה נראה בלתי אפשרי, אולם כך גם חשבנו לא מזמן על הספירה הציבורית-פוליטית, גם בציונות הדתית לא נראה ששיערו לפני כעשור איזו תאוצה יתפוס הפמיניזם הדתי.

לקריאת הכתבה במקור

אסתי שושן, כיכר השבת

המצב בו הנשים החרדיות נאלמות ונעלמות הוא אבסורדי ופוגע בנשים וגברים כאחד. אישה חרדית תשב יום אחד בכנסת, אולי זה לא יקרה עכשיו, אבל כשזה יקרה, תעדיפו אותה לצידכם

‏לפני כמה שנים טוקבקיסט אנונימי שלח אותי לעשות חביתה בעקבות מאמר דעה שכתבתי. כמה שנים קודם פרסמתי מאמרי דעה בעיתונות החרדית תוך הסתרת העובדה שאני, מה לעשות, אישה.

מאז הספקתי לטגן חביתות רבות ואף להביע את דעתי בעניינים שונים ואיכשהו נראה שהאווירה מתחילה להשתנות.  אופטימיות זהירה מסתמנת כשאני מביטה לעתיד. נראה שאנו על קיצו של עידן השתקת הנשים החרדיות.

אך עם כל הכבוד לפרץ האופטימיות הבלתי מוסבר שתקף אותי, אני טיפוס מעשי שמאמין בתהליכים ארוכים. וכעת אנו נמצאים בתחילתו של שינוי מבורך. לפני כשנתיים, בתחילת מערכת הבחירות של 2013 קראתי לנשים חרדיות לא לתת את קולן למפלגות שלא מכירות בקיומן. התגובות היו מעורבות, החל מאלה שהתלהבו ואמרו שהגיע הזמן וכלה באלה שפחות התחברו ושלחו אותי בחזרה, ניחשתם נכון…למטבח…

מאז התהליכים בחברה החרדית העמיקו ואני מוצאת שיותר ויותר נשים מבינות שהן לא אצבע אוטומטית בקלפי אלא ראויות לייצוג ולהכרה כקבוצה ייחודית. בשנתיים שעברו פגשתי נשים, דיברנו, כאבנו, וצחקנו. יחד השתתפנו בוועדות בכנסת למדנו על מצבנו ומצב הנשים החרדיות בישראל. רבות מאיתנו מבינות שהמצב בו אנו נאלמות ונעלמות הוא אבסורדי ופוגע בכולנו נשים וגברים כאחד.

יבוא החכם התורן ויטען 'כל כבודה בת מלך פנימה'. מעבר לעיוות המובנה של הפרשנות בפסוק, חברים הייתם צריכים לחשוב על זה קצת לפני ששלחתם אותנו לעבוד בחוץ במגוון תחומים ולהחזיק על כתפינו הדלות את עולם התורה. המציאות היא ששרה כבר מזמן לא באוהל, וכך גם רבקי וחיה ודינה ותהילה ורוחמה שהן לא מורות וגננות בחממות החינוכיות, הן במסדרונות בתי המשפט, בתקשורת, בכלכלה, במנהל, בהייטק ואיפה לא.

חכם אחר יטען בתוקף כי נשים חרדיות מטבען אינן חפצות בתפקיד ציבורי. אז תנו לי לחדש לכם. יש יותר מידי נשים מוכשרות מכיסאות פנויים. יותר מידי נשות מעש ראויות הרוצות בכל מאודן לעסוק בצרכי ציבור באמונה. תקרת הזכוכית המוצבת בפניהן גורמת לכם הציבור להפסיד, כי הן מצליחות כבר בתחומים משלהן.

אני פונה בזאת בשם חברותיי ואחיותיי לדרך, למפלגות החרדיות המעגנות בתקנון שלהן את העלמתינו מהזירה הציבורית, יש המון נשים חרדיות במאגר הבוחרים הפוטנציאלי שלכם שמאסו בזלזול המתמשך בקיומם. זה הזמן להתחיל להקשיב לשטח ולבוחרים שלכם שחצי מהם בוחרות.

אישה חרדית תשב יום אחד בכנסת, אולי זה לא יקרה עכשיו, אבל כשזה יקרה נראה לי שתעדיפו אותה לצידכם.

פורסם: 5/12/14

לקריאת הטור במקור

תמר דרסלר, מעריב

"לא משנה אם את ש"סניקית, אגודאית, ליטאית, מזרחית או חסידית. אין לך ייצוג במפלגות החרדיות, לא  אין לך ייצוג במפלגות החרדיות, לא סופרים אותך! אפליה זו מעוגנת בתקנון המפלגות שלא מאפשר לנשים להיבחר לשורותיהן. את מוזמנת להכיר את פתק הבחירות החדש שלך- "לא נבחרות, לא בוחרת" כך נכתב בדף הפייסבוק שהקימה לפני כשנתיים לקראת הבחירות לכנסת ה-19, אסתי שושן, יוצרת קולנוע חרדית ואם לארבעה. אלא שמה שהתחיל אז כיוזמה של אישה יחידה, בודדה במערכה, צובר בימים אלה תאוצה עצומה במגזר החרדי והופך לתופעה המרתקת ביותר במערכת הבחירות שנפתחה לאחרונה.

מעל  3,000 גולשים וגולשות כבר הצטרפו לקמפיין המתחדש של קבוצת פעילות חרדיות “לא נבחרות – לא בוחרות”, הקורא לנשים חרדיות לא להצביע למפלגות החרדיות אם אלו לא ישלבו נשים בתוכן. בין התומכות בקמפיין נמצאת גם דבורה גרובייס, חסידת גור מבני ברק, בת 19, נשואה ואם לילד. היא בטוחה שלא תצביע בבחירות הקרובות למפלגה חרדית אם זו לא תשלב בקרבה נשים חרדיות. “אני רוצה מישהי שתייצג את החרדיות שלי, לא רק בפן

מעל  3,000 גולשים וגולשות כבר הצטרפו לקמפיין המתחדש של קבוצת פעילות חרדיות “לא נבחרות – לא בוחרות”, הקורא לנשים חרדיות לא להצביע למפלגות החרדיות אם אלו לא ישלבו נשים בתוכן. בין התומכות בקמפיין נמצאת גם דבורה גרובייס, חסידת גור מבני ברק, בת 19, נשואה ואם לילד. היא בטוחה שלא תצביע בבחירות הקרובות למפלגה חרדית אם זו לא תשלב בקרבה נשים חרדיות. “אני רוצה מישהי שתייצג את החרדיות שלי, לא רק בפן הפמיניסטי”, אומרת גרובייס. "יש לי חברה שעובדת ומפרנסת בזמן שבעלה לומד, כמו רבות מהחרדיות. היא אמרה לי שלמרות שאינה בטוחה עדיין איך תצביע בבחירות הקרובות, נמאס לה להיות 'שקופה' ואם סומכים עליה שתפרנס ותגדל את הילדים, צריך לסמוך עליה גם בהחלטות ציבוריות ושבמצב הנוכחי היא מרגישה כמו עובדת ניקיון שאין לה שום אמירה ציבורית. אני לא אופטימית שכבר בבחירות הנוכחיות תהיה אישה חרדית באחת המפלגות החרדיות, וייתכן שנצביע למפלגה אחרת שתשלב אישה חרדית אצלה”.

גרובייס אף זוכה לתמיכה נרחבת מבעלה בנושא. “אנחנו מעל מחצית המגזר החרדי, ואין לנו שום ייצוג”, היא אומרת, “אבל אני מאמינה שיהיה שינוי, אם לא בקדנציה הזו ולא בבאה, בוודאי בזו שאחריהן”.

גם מילכה, 31, גרושה ואם לשלושה מבני ברק, מתכוונת להילחם על ייצוג נשי במפלגות החרדיות, וגם היא טוענת כי לא תצביע להן אם לא ישולבו בהן נשים. “קחי לדוגמה את חבר הכנסת ליצמן, שהיה סגן שר הבריאות. לוועדות על בריאות האישה הוא לא הופיע. אני מבינה שקשה לגבר חרדי לשמוע על אחוזי סרטן השד הגבוהים בקרב נשים חרדיות, אבל זו דוגמה אחת מני רבות לכך שיש מקומות שבהם גברים חרדים לא יכולים לייצג נשים חרדיות, בעיקר בנושאי בריאות ועבודה. במשך שנים נשים חרדיות הן המטפלות והמפרנסות, הגיע הזמן שיהיה לנו ייצוג. אין שום מניעה הלכתית לאישה להיות בפוליטיקה. הם מפחדים משינוי מאזן הכוח. גם הטענה שהם חוזרים ומטיחים בנו לגבי מידת החרדיות שלנו היא טענה של הפחדה. שום חליפה ושטריימל או מגבעת לא הופך אותם ליותר חרדים מאיתנו”.

בבחירות הקודמות הצביעה מילכה ליהדות התורה, בעיקר בגלל בתה שהייתה אז אמנם רק בת 5, אך כבר ידעה לזהות את האותיות וידעה מה אמורים להצביע. “זו עוד דוגמה לנהירה העיוורת כמו עדר לקלפי, אין באמת בחירה במגזר שלנו”, מילכה טוענת כעת. “יהיה שינוי, שינוי לוקח זמן. גדל כאן דור חדש של נשים חרדיות, פמיניסטיות ומודעות. פעם אסרו עלינו ללמוד ולעבוד, היום הדברים השתנו, ולכן אני מאמינה שיום יבוא ויהיה לנו ייצוג בכנסת ישראל”.

הקול שלא נשמע

סקר שנערך עבור אתר האינטרנט החרדי "בחדרי חרדים", על בסיס משאל טלפוני על ידי חברת TRI, מעלה ממצאים מפתיעים. לפי תוצאות הסקר, בבחירות הקרובות ש"ס תזכה לעשרה מנדטים ויהדות התורה לשמונה מנדטים. 18 המנדטים המשוערים הללו הם ביטוי לכוחו העצום של המגזר החרדי בישראל שמהווה מעל 11% מכלל האוכלוסייה בישראל, קרוב ל-100,000 בתי אב שהם למעלה מ-800,000 נפש. כ-52% מהמגזר החרדי הם נשים.

שיעור הצמיחה במגזר החרדי הנו הגבוה ביותר בקרב האוכלוסייה היהודית. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שיעור הנשים החרדיות המועסקות בשוק העבודה בישראל עמד על 75.7% בשנת  2013, גבוה יותר משיעור ההעסקה של נשים מכלל האוכלוסייה, שעומד על 73.85%. היציאה המוגברת של נשים חרדיות לשוק העבודה בעשור האחרון נובעת מהמצוקה הכלכלית במגזר, מאז הקיצוץ בקצבאות הילדים על ידי ממשלת שרון-שינוי.

למרות היציאה לעבודה והעלייה באחוזי היציאה ללימודים, קולן הפוליטי של הנשים במגזר, המוערך ב-8-9 מנדטים, לא נשמע. ההצבעה שלהן ניתנת אוטומטית לאחת המפלגות החרדיות הגדולות, שבאף אחת מהן לא ישבה מעולם אישה. עכשיו באות הפעילות החרדיות ואומרות: "לא עוד! רוצים את הקול שלנו – שלבו אותנו!". ברשימת הנשים המובילות את הקמפיין ניתן למצוא את מיכל צ'רנוביצקי המתגוררת באלעד; רחלי איבנבוים, המתגוררת בשכונת מאה שערים בירושלים; אסתר רידראינדורסקי המתגוררת ברמת גן; ואסתי שושן, יוזמת הקמפיין המקורי ב-2012 המתגוררת בפתח תקווה. בשבוע האחרון שלחה הקבוצה מכתב לחברי הכנסת החרדים בדרישה לקבל ייצוג ברשימות לכנסת.

צ'רנוביצקי, 34, חרדית נשואה, אם לשלושה בנים שלומדים בתלמודי תורה באלעד, עוסקת בבדיקות תוכנה ופעילה ב"כוח לעובדים" ובעמותת "בת מלך" שמסייעת לנשים דתיות וחרדיות שסובלות מאלימות במשפחה, הקימה כבר בבחירות המוניציפליות באלעד שנערכו באוקטובר

2013 מפלגה בשם "עיר ואם" והתמודדה על מקום במועצת העיר, אך לא עברה את אחוז החסימה. "אי אפשר להשליך מההצבעה באלעד על ההצבעה הארצית", היא אומרת. "לא היינו מוכנים, התחלנו בקמפיין בשלב מאוחר, לא היינו מוכרות בעיר ופעלנו ללא תקציב כמעט, בניגוד למפלגות החרדיות שהוציאו על קמפיין הבחירות באלעד מיליוני שקלים. "קל יהיה להסיק מהמקרה שלי שנשים חרדיות לא מעוניינות בייצוג נשי, אבל לא כך הדבר. מאז הבחירות מצטרפים אלינו כל הזמן פעילות ופעילים חדשים, ובמועצה הבאה יהיה בעזרת השם ייצוג לנשים באלעד.

"נשים חרדיות וגם גברים חרדים שאני משוחחת איתם מעוניינים בהחלט לראות נשים במפלגות החרדיות בכנסת", אומרת צ'רנוביצקי. "אני מאמינה שלמרות ההצהרות של המפלגות החרדיות, השינוי יקרה. פנינו למפלגות החרדיות והכדור עכשיו בידיים שלהן, הן יבחרו אם לשלב נשים במפלגה או לשלוח חלק מהמצביעות החרדיות להצביע למפלגות אחרות שישלבו נשים חרדיות בתוכן. כך או כך, נשים חרדיות יישבו בכנסת. אומנם קשה לשנות עשרות שנים של אמונה ומסורת של הרגלי הצבעה, אבל אני מאמינה שהשינוי בוא יבוא".

שער העיתון ביום פרסום הכתבה"לא מייצג את הרוב"

אלא שאל מול הטענות הללו אומרים במפלגות החרדיות: “אין שום סיכוי לשינוי” ותוקפים את הנשים בשאלות לגבי מידת חרדיותן. כך, בימים האחרונים יצא הרב מרדכי בלוי, יו"ר "משמרת הקודש והחינוך" ומבכירי יהדות התורה, נגד היוזמה באתרי האינטרנט החרדיים “בחדרי חרדים”, “כיכר השבת” ו”לדעת”. "כל אישה שתתקרב למפלגה שלא בהנהגת גדולי ישראל – תצא בלא כתובה ואסור ללמוד במוסדות החינוך שלה, וכן לרכוש ממנה כל מוצר ומצווה להוציא את כל הצאצאים שלה מהמוסדות", כתב בלוי בפשקוויל שפרסם השבוע והוסיף: "אני ערב שכל מי שתעז לעשות זאת – תטופל בהתאם ותשלם על כך ביוקר".

גם סגן ראש העיר אלעד, צוריאל קריספל, הגיב באתר החרדי "בחדרי חרדים" וכתב: "קומץ נשים אלו ניסו את מזלן בבחירות באלעד כאשר הציבור החרדי אמר את דברו והדיר עצמו לגמרי מבחירתן"

בעקבות דבריו של הרב בלוי הודיעה עמותת חדו"ש לחופש דת ושוויון כי תפנה ליועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין בדרישה לפתוח בחקירה נגדו בחשד לשורה של עבירות חמורות של איומים וסחיטה באיומים נגד נשים חרדיות כדי למנוע מהן להשתתף בבחירות.

"מדובר בנשים חלוצות ואמיצות שמשלמות מחירים כבדים מול לחץ קהילתי עצום ואלים", אומר שחר אילן, סמנכ"ל עמותת חדו"ש. "לכאורה, מעמדה של האישה החרדית היה צריך להיות חזק יחסית מכיוון שהיא בדרך כלל המפרנסת. בפועל דואגת החברה החרדית שלנשים שלה לא יהיה קול. הן אינן רשאיות לייצג אותה בפוליטיקה, אינן רשאיות לדבר בכינוסים שיש בהם גברים ואינן רשאיות לכתוב בשמן בעיתונים שקוראים גברים (אם הן כותבות שם זה בשם בדוי). חשיבותה של הקבוצה החדשה אינה רק בכך שהיא פותחת את הדרך הארוכה לייצוג הנשים החרדיות ולסיום ההשתקה שלהן, אלא גם בכך שהיא מזימה את העמדה החרדית כאילו הנשים החרדיות משלימות עם המצב וטוב להן איתו".

"נפעל בכל דרך למנוע אפליית נשים חרדיות ונילחם בגזענות נגד עדות בכלל, ונשים בפרט", אומר גם יו"ר תנועת "עם שלם", הרב חיים אמסלם, בתגובה לאיומים של הרב בלוי. "הגיע הזמן שלנשים החרדיות יהיה ייצוג במפלגות החרדיות, ואם הדבר מתנגש באידיאולוגיה שלהן – עדיין לא ניתן למנוע מהן להתמודד ברשימות אחרות וכל שכן להחרימן ולבזותן. אעשה כל שבידי לקדם נשים חרדיות לכנסת כדי שיהיה להן ייצוג הולם בבית המחוקקים הישראלי. אני סמוך ובטוח כי מנהיגי הציבור החרדי מושכים את ידיהם מאב מירות מטופשות אלו, ואין זה מייצג את דעתו של רוב הציבור החרדי".

שאלת השאלות

מעבר לאלפי נשים שהצטרפו לעמוד הפייסבוק ולקבוצת הפעילות המונה כבר עשרות נשים, נשמעים עוד ועוד קולות במגזר החרדי והחילוני הקוראים להן לא לוותר למרות האיומים. "אנחב נו נמצאות בכל מקום, באקדמיה, בכנסת, רל"שיות, עורכת דין, פרסומאיות, אסטרטגיות", אומרת אסתר רידר אינדורסקי, 42, חוקרת פמיניזם דתי חרדית מהמרכז הבינתחומי וממובילות הקמפיין. "לא יעלה על הדעת שלא תהיה אישה חרדית בכנסת". רידר, שהב צביעה לדבריה עבור יהדות התורה בכל פעם שהתקיימו בחירות מאז היותה בת 18, הוסיפה ואמרה שהיא עצמה לא מבקשת להיבחר לכנסת, אלא לסלול את הדרך עבור נשים חרדיות ראויות.

ההתבטאות הברורה של הרב בלוי לא מפחידה אותך?

"אני מאוד מעריכה את מוטק'ה בלוי על האומץ שלו להצהיר בגלוי שהוא 'עובד עבורנו'. מאז שהתבטא כפי שהתבטא, קיבלנו רוח גבית ותמיכה מאנשים ונשים רבים שלא תמכו בנו קודם. תודה".

"מה שעומד מאחורי היוזמה המבורכת הזו, כמו כל רפורמה המתחוללת בתוך החברה החרדית, היא הצפת שאלת השאלות הנצחית: 'מיהו חרדי'", אומר ד"ר שלמה טיקוצ'ינסקי, חוקר ישיבות ליטא והחברה החרדית באוניברסיטה הפתוחה ובמכון ון ליר, שכיהן בעברו כמנהל האקדמי של הקמפוס החרדי במכון לנדר ותומך גם הוא בקמפיין.

"לפי ההלכה נשים גם לא בוחרות. לפי ההלכה של חוגים אחרים, אין להשתתף בבחירות כלל. לפי ההלכה של חוגים נוספים, אין להופיע בטלוויזיה כלל. לפי ההלכה מצווה מן התורה להצביע רק לפלוני החרדי ואיסור גמור להצביע עבור פלוני שאף הוא חרדי. ברור אפוא, שכשם שאין הלכה אחת ודעת תורה אחת, אין גם 'חרדיות' אחת. מה שהנשים הללו אומרות הוא בעצם שהחרדיות היא הגדרה סוציולוגית בלבד, הנתונה בידי כל מי שמגדיר את עצמו ככזה. איננו עוד בכיסו של אף אחד, עסקן או רב כזה או אחר".

בניגוד לשמועות על מימון חיצוני וגורמים העומדים מאחורי היוזמה, היוזמות מצהירות כי לא קיבלו מעולם תמיכה ואינן נתמכות על ידי שום גורם חיצוני. "אנו נשים חרדיות עצמאיות ממגזרים שונים באוכלוסייה החרדית, ומולנו עומדים חברי כנסת, מפלגות ועיתונים עם כיסים מספיק עמוקים בשביל להרוג כל יוזמה לשינוי. אנו מתכוונות להגיע פנימה לתוככי המגזר עם הקמפיין שלנו, לא רק בפייסבוק או ברשתות החברתיות", הן אומרות.

ממפלגת יהדות התורה לא התקבלה תגובה עד מועד פרסום הגיליון. עם זאת, גורם בכיר ביהדות התורה אמר ל”מעריב המגזין”: “יש להצטער על הדרך שבה בחרו הנשים היקרות האלו לנסות ולשנות. כל מי שמכיר את המגזר החרדי יודע שלא כך נעשים הדברים אצלנו. בדרך שלהן אין שום סיכוי לשינוי, גם לא בעשרות השנים הקרובות. אם היה ולו סיכוי קטן שהדבר ישתנה, העיסוק במדיה החילונית מוסס אותו. אין ספק שהתקשורת החילונית מתלהבת והנשים הללו זוכות לחיבוק חם.

“אין סיכוי לשילוב נשים חרדיות במפלגה, הגישה החרדית היא לא נישתית, אלא מבוססת על פלגים וסיעות. צורכי הציבור מאז ומתמיד יוצגו על ידי גברים. לא מדובר על שנאה או אפליית נשים. בעולם החרדי אנו מצביעים כמצווה, מכוח אמונתנו שיש לשמור על הגחלת ועל המסורת, וכמו שלא אפשרי שנשים יתפללו לפני העמוד, כך גם לא ניתן שישתלבו במפלגה. מדובר על שינוי שאינו שונה משינוי בהלכה”.

אותו גורם גם הוסיף שאינו חושש מהשפעתן של הפעילות על אחוזי ההצבעה בקרב הנשים החרדיות. לדבריו, “מדובר בשוליים שבשוליים של הציבור החרדי, אחוז קטן ולא משמעותי, איננו צופים לירידה בשיעור ההצבעה”.

ממפלגת ש"ס בחרו שלא להגיב.

פורסם: 9/12/14

לקריאת הכתבה במקור

קובי נחשוני, Ynet

הפמיניסטיות החרדיות לא עוצרות בדרך לחלום הכנסת. תומכים ומזדהים עם קמפיין הנשים החרדיות "לא נבחרות – לא בוחרות", תלו הלילה (אור ליום ה') ברחבי הארץ מודעות רחוב הומוריסטיות הלועגות להתנגדות עסקני המגזר הגברים לשילובן בעשייה הפוליטית. המודעות נוסחו כפרודיה לפשקווילים המכוונים נגדן-עצמן, עד שבכלי תקשורת חרדיים וברשתות החברתיות התייחסו לקמפיין בטעות ככזה. במודעות, שנתלו בארבע ערים חרדיות, נכתבה באותיות ענק זעקת השבר "אהה" ותוארו "חלחלה וחרדה בקרב היהדות הנאמנה" נוכח "נשים חצופות המבקשות להוציא את נשותינו הצדקניות מעם המטבח והקדירה… להתרועע אף הן בחברת נשים גלויות ראש, כמו שעושים כיום שלוחי דרבנן (נציגי הרבנים), חברי הכנסת שלנו".

עוד נכתב "נגד" אותן נשים, כי "הגדילו להחציף בטענות האומרות כי כבר היו מנהיגות ונביאות בישראל כדבורה ויעל בשעתן, ועוד הוסיפו חטא על פשע וטענו כי אין מניעה הלכתית בבחירת נשים… (אך) אין אנו מתחשבים בדעתן הקלה של נשים ואין חייבים אנו הסברים למחוצפות אלה".

על פי הפשקוויל ההומוריסטי, "נשות ישראל צנועות המה, ולכן ראויות הן לזון ולפרנס את בעליהן, להיות עורכות דינים, טועניות רבניות, אסטרטגיות, נשות פרסום עיתונאיות, עוזרות פרלמענטריות ומזכירות הכפופות לשלוחי רבנן, ולא יעלה על הדעת כי ייטלו לעצמן את הכבוד השמור לגברים מאז ימות עולם". כאמור, לא כולם בכלי התקשורת וברשתות החברתיות במגזר קראו את האותיות הקטנות, וחלקם טעו לחשוב כי מדובר בקמפיין נגדי ל"לא נבחרות – לא בוחרות". הבולט שבהם היה אתר "כיכר השבת", שפרסם הבוקר ידיעה חדשותית על "מודעות בבני ברק נגד יוזמת הנשים לח"כית חרדית".

 

פורסם ב-Ynet

25.12.14

טלי פרקש, Ynet