אסתי שושן עונה על המאמר הגזעני שפורסם באתר "צריך קרא עוד...
אסתי שושן עונה על המאמר הגזעני שפורסם באתר "צריך עיון" המנסה "להסביר" גזענות אשכנזית כלפי ספרדים.
אסתי שושן עונה על המאמר הגזעני שפורסם באתר "צריך קרא עוד...
אסתי שושן עונה על המאמר הגזעני שפורסם באתר "צריך עיון" המנסה "להסביר" גזענות אשכנזית כלפי ספרדים.
בין הזוכות בפרס בקטגוריה, אסתי שושן מייסדת ומנכ"ל קרא עוד...
טקס הענקת פרסי רפפורט לשנת 2019 נערך אמש במוזיאון תל אביב לאמנות. הפרס מוענק מאז שנת 2006 בהתאם לחזונם ומורשתם של בני הזוג ברוך ורות רפפורט ז"ל.
הפרסים, בסך כולל של כמיליון שקל, מוענקים בקטגוריות: אמנות, בשיתוף מוזיאון תל אביב לאמנות; מצוינות במחקר ביו-רפואי, בשיתוף מכון רפפורט למחקר במדעי הרפואה בטכניון; ועשייה נשית פורצת דרך ומחוללת שינוי בחברה הישראלית.
בפרס רפפורט לעשייה נשית פורצת דרך ומחוללת שינוי בחברה הישראלית (המוענק מאז שנת 2013 לנשים אשר עשייתן במרחב הציבורי, החברתי, הקהילתי ו/או הכלכלי בישראל היא יוצאת דופן) קיבלו יחד (60,000 שקל כל אחת) שלוש נשים:
ד"ר נסיה לנג, רופאת נשים מומחית, הקימה וניהלה במשך 17 שנה את מרכז טנ"א לטיפול בנפגעי אלימות מינית במרכז הרפואי ע"ש ברוך פדה, פוריה; סיגל קנוטופסקי, מנכ"לית "עולים ביחד", לשילוב צעירים יוצאי אתיופיה בעמדות מפתח במשק; ואסתי שושן, פעילה חרדית פמיניסטית ומייסדת תנועת "נבחרות" נשים חרדיות לייצוג שוויון וקול. אשת העסקים רעיה שטראוס בן-דרור זכתה באות על מפעל חיים ועשייה נשית מעוררת השראה בסך 18 אלף שקל. בחבר השופטות להענקת הפרס ישבו: עירית רפפורט, יו"ר ועדת הפרס; ד"ר ורד דרנגר רפפורט; אלונה בר און, יו"ר ובעלים משותף של "גלובס"; ענת אגמון, בעלים משותף של "גלובס"; יהודית יובל רקנאטי, זוכת פרס רפפורט לשנת 2017; עדי אלטשולר, זוכת פרס רפפורט לשנת 2013; הוגט שרביט אלחדד, מנהלת קרן אדליס; נאוה ברק, נשיאת עלם, ותמר אברמוביץ', נציגת קרן ברוך ורות רפפורט.
אסתי שושן מייסדת "נבחרות" וחברת הכנסת רחל עזריה קרא עוד...
אסתי שושן מייסדת "נבחרות" וחברת הכנסת רחל עזריה, בראיון מרתק בערוץ הכנסת ביום האישה 2019.
מגזין את, הדס בשן 5/3/19 אם עד לפני מספר שנים הביטוי קרא עוד...
אם עד לפני מספר שנים הביטוי "פמיניזם חרדי" נשמע תלוש, היום מדובר על מציאות שהולכת ונרקמת אל מול עיננו, ויש לו חלוצה מובהקת, אסתי שושן (41), שהקימה את עמוד הפייסבוק "לא נבחרות לא בוחרות" בשנת 2012 וב-2015 חברה אליה אסתי רידר כדי לנסות לעשות את הבלתי יאמן – לגרום לנשים חרדיות להגיד "לא" למשמעת מפלגתית. נקפוץ ארבע שנים קדימה ונגלה שהמורדות החרדיות חתומות על הישג חסר תקדים. בזכותן, בעתירה שהגישה עו"ד תמר בן פורת (57), הורה בג"צ למפלגת "אגודת ישראל" לשנות את התקנון שלה כך שנשים יוכלו להתמודד על תפקידים ולהתפקד למפלגה, וכעת ש"ס צפויה ללכת בעקבותיה. אז מה קרה בארבע השנים האלה, שאפשר את המהלך ההיסטורי?
להמשך קריאת הכתבה המקורית – לחצו כאן
נשים חרדיות מרוויחות פחות מגברים וממקבילותיהן – וזה קרא עוד...
נשים חרדיות מרוויחות פחות מגברים וממקבילותיהן – וזה נכון לגבי מעסיקים חילונים כמו גם חרדים
אסתי שושן 05/03/2019
השבוע פרסמה נציבות שוויון הזדמנויות במשרד העבודה והרווחה את מדד הגיוון לשנת 2018. מהנתונים עולה כי נשים חרדיות שעובדות בתכנות הן קבוצת המיעוט הגדולה ביותר מבין בוגרי מדעי המחשב בענף, אולם שכרן הוא הנמוך ביותר, כאשר ממוצע השכר שלהן מגיע ל-68% משכר הגברים החרדים בענף ו-50% בלבד משכרם של הגברים המתכנתים בשוק ההייטק. אותו נתון המעיד על אפליה קשה על בסיס מגדרי ודתי הוא דוגמה אחת מיני רבות העולות מן הדו"ח המפורט, כאשר מדובר בפערים גבוהים מאוד בכלל המקצועות שנבדקו.
הנתונים בדו"ח הם חמורים ביותר ומלמדים על אפליה מובנית וקשה שקיימת בשוק התעסוקה בפרט ובחברה הישראלית בכללה. צריך לזכור כי חרדית שעובדת בהייטק זו אישה שהחליטה לוותר על העיסוק המסורתי במקצועות ההוראה או בעבודות קהילתיות שונות. לרוב מדובר בבחורה שפרצה את המוסכמות החברתיות וחמקה מנתיב ההסללה הרוטיני הלא מתגמל בעליל, שכולל רכישת השכלה במסלולים יקרים ומפוקפקים בסמינרים חרדים.
צעירה חרדית, שסיימה סמינר, צריכה להחליט אם היא נשארת באזור הנוחות שלה או שהיא יוצאת ללמוד "בחוץ" על כל המשמעויות הטמונות בכך. בתת-מגזרים מסוימים יש הוקעה חברתית לנשים שבחרו מסלולים שכאלה, שיש לה מחיר של פגיעה בשידוך, או אי-קבלה למוסדות לימוד.
לאחר התהליך הארוך והמחירים שהייטקיסטית חרדית משלמת בדרך, היא נפגשת עם מציאות אפלייתית עגומה שבה שכרה מגיע לכדי מחצית משכרם של חבריה למקום העבודה ללא קשר לכישוריה המקצועיים או להכשרתה האקדמית, שבמקרים רבים עשויה להיות גבוהה ויוקרתית יותר ביחס לחבריה. ראוי לזכור כי במקרים רבים אותן נשים מתפקדות כמפרנסות היחידות בבית.
נכון שהנתונים מורכבים וישנו גם רקע תרבותי ספציפי שמאפשר אותם. בחלק מסויים של המקרים מדובר בבחירה של אישה לעבוד במשרה חלקית כדי להצליח לתפקד כאם, שכן עדיין עול הבית וגידול הילדים מוטל על נשים, כמו גם העדר השכלה מספקת שגורמת לפערים. ובכל זאת הפער הגדול צורם וכואב.
חממות ההייטק החרדיות אינן האשמות היחידות. בעולם קפיטליסטי, למצוא כוח עבודה זול ולהשתמש בו עד תום, כמעט לא נחשב לסוגיה מוסרית, אלא לעניין כלכלי טהור שאסור שתיגע בו רגולציה.
אבל העושק האמיתי מתרחש הרחק מהעיניים הבוחנות של חוקרים, בחצר האחורית החרדית בה פורחות עמותות פרטיות העוסקות ברווחה, חינוך, צדקה, הזנה ומשמשות כר פורה לתעסוקה של נשים ולניצולן, כל זאת בפערים בלתי נתפסים בין השכר והתנאים של שכבת השמנת העליונה שלרוב גם מטיפה ומחנכת לצניעות ולהסתפקות.
אני פוגשת נשים חרדיות שמעידות על תופעות קשות בהרבה דווקא במגזר החרדי עצמו, כאשר מעסיקים חרדים שנושאים לכאורה את דגל התורה ושמירת המצוות, מגיעים לדרגות ניצול מחפירות, שכן הם מודעים היטב לעובדה שאותן נשים המשמשות כמפרנסות היחידות במשפחה יישארו בלית ברירה וייאחזו בכל מחיר במשרתן. נתקלתי במקרים קשים של עובדות חרדיות שמעבר לשכרן הנמוך אף סובלות מהלנות שכר במשך חודשים רבים.
הציבור החרדי גדל והתרחב והוא זקוק לפתרונות של תעסוקה והשכלה. הנציגות החרדית הקיימת לא מודעת, לא מחוברת ועסוקה בעיקר בהאשמת גורמים חיצונים בתופעה במקום לערוך בדק בית מקיף ולתקן את הקלקולים. ברוב המקרים היא היד המאכילה של אצולת מנהלי המוסדות והעמותות האחרים לעושק המתמשך.
הכותבת היא מייסדת ומנכ"לית תנועת "נבחרות" – נשים חרדיות לייצוג שוויון וקול
הקישור לכתבה המלאה כאן
סקר ערב סגירת הרשימות: למעלה משליש מהציבור החרדי: לא נצביע קרא עוד...
סקר ערב סגירת הרשימות: למעלה משליש מהציבור החרדי: לא נצביע למפלגה שאוסרת על נשים להתמודד. עוד עולה מהסקר- רוב הציבור הישראלי רוצה לראות אישה חרדית בכנסת
יהודה וייס 21/02/2019
מתברר כי בניגוד למה שנהוג לחשוב, הציבור החרדי כבר פחות מצביע כגוש אחד מבעבר. סקר טלפוני חדש של מכון הסקרים גאוקוטוגרפיה שהזמין תנועת הנשים החרדית הפמיניסטית "נבחרות"- נשים חרדיות לייצוג, שיוויון וקול חושף את הסדקים הראשונים בעמדה החרדית הקלאסית לגבי ייצוג לנשים ומצביע על שינויי העומק שעוברת החברה החרדית. על פי ממצאי הסקר (טווח שגיאה סטטיסטית מרבית – 4.38% +, ברמת מובהקות סטטיסטית של 95%.) כ-40% מהנשים החרדיות וכשליש מהגברים החרדים מתנגדים להדרת נשים וקובעים כי לא יצביעו למפלגה שמדירה נשים.
בתשובה לשאלה האם יצביעו למפלגה שאוסרת על נשים להתמודד על מקום ברשימתה ציינו 39% מהנשים החרדיות כי לא יצביעו למפלגה כזו, כאשר 19% אמרו כי "בטוח שלא יצביעו" למפלגה כזו ו-20% נוספות "חושבות שלא" יצביעו לה. נתון מפתיע מראה כי גם 33% מהגברים החרדים מצהירים כי לא יצביעו למפלגה שמדירה נשים, כאשר 17% אמרו "בטוח שלא" ו- 16% נוספים "חושבים שלא". בסך הכל, 79% מהציבור הישראלי מצהירים כי לא יצביעו למפלגות שאוסרות על נשים להתמודד- קרי המפלגות החרדיות.
את ניצני השינוי שמתחילה לעבור החברה החרדית ניתן לראות בתשובה לשאלה האם יהיו מעוניינים לראות אישה חרדית בכנסת, כאשר 15% מסך הנשאלים החרדים השיבו כי הם מעוניינים לראות נשים חרדיות כחברות כנסת. בנוסף, בקרב כלל האנשים שציינו כי הם שוקלים להצביע למפלגות החרדיות (כולל מצביעים מסורתיים ומצביעים דתיים לאומיים) ניתן לראות כי התמיכה במועמדות של אישה חרדית גדל בצורה משמעותית כאשר 41% מבין אלו שהביעו נכונות להצביע למפלגה חרדית מעוניינים לראות אישה חרדית בכנסת ישראל.
כ-60% מהציבור הישראלי: רוצים לראות נשים חרדיות כחברות כנסת
מתברר כי הרצון לראות אישה חרדית בכנסת ישראל חוצה את כל קבוצות החברה הישראלית. בתשובה לשאלה האם היית רוצה לראות נשים חרדיות כחברות כנסת, השיבו 59% מהנשאלים כי ירצו לראות נשים חרדיות בכנסת. 27% השיבו כי הם מאוד רוצים ו-32% נוספים השיבו כי די רוצים, לעומת פחות מרבע שמתנגדים. בקרב מצביעים שמגדירים עצמם כחילונים מדובר על לא פחות מ65% מהנשאלים. אגב, מדובר בתובנה מעניינת עבור מפלגת ש"ס אשר בונה על הקולות המסורתיים והדתיים לאומיים, כאשר אחוזי התמיכה הגבוהים בקרב קבוצות האוכלוסייה השונות מוכיחים כי ש"ס תרוויח משילוב של אישה חרדית ברשימה.
לקריאת הכתבה המלאה כאן
וגם באתר סרוגים כאן
ובערוץ 7 כאן
"אנו דורשות מהשר לחזור בו מדבריו הפוגעניים שמבטאים קרא עוד...
"אנו דורשות מהשר לחזור בו מדבריו הפוגעניים שמבטאים עצימת עיניים והתעלמות מוחלטת מהתמורות החברתיות שחלות בחברה החרדית בשנים האחרונות"
יונתן פולק 26/02/2019, 13:13
בתגובה לדבריו של אריה דרעי בראיון שקיים במוסף שישבת בישראל היום כי "הציבוריות היא לא מקום שמתאים לנשים, הן תורמות תרומה אדירה במקומות שבהם הן נמצאות. הנשים הן באמת ובתמים הדבר החשוב לנו ביותר, הן עיקר הבית, בלעדיהן איפה היינו. חוץ מנשים בודדות, אני לא רואה שיש גם דרישה גדולה של נשים להצטרף למפלגות החרדיות" בתנועת "נבחרות" הפועלת לשיוויון וייצוג של נשים חרדיות בפוליטיקה מדגישים כי "יממה בלבד לאחר הצגת ממצאי סקר שמעיד כי 40% מהנשים החרדיות וכשליש מהגברים החרדים מתנגדים להדרת נשים וטוענים כי לא יצביעו למפלגה שמדירה נשים, בחר השר דרעי להשמיע בציבור אמירות פוגעניות שאינן נשמעות היום בסעודיה או במדינות הנחשלות ביותר באפריקה שגם בהן קיים ייצוג נשי. אנו דורשות מהשר לחזור בו מדבריו הפוגעניים שמבטאים עצימת עיניים והתעלמות מוחלטת מהתמורות החברתיות שחלות בחברה החרדית בשנים האחרונות.
דבריו של השר כי אינו רואה דרישה גדולה של נשים להצטרף למפלגות החרדיות חוטאת לאמת ולראייה עומר ינקלביץ ומיכל צרנוביצ'קי החרדיות מתמודדות בבחירות הקרובות. הנשים החרדיות נאלצות לרוץ במפלגות חילוניות ואז הן זוכות לגינויים בתוך 'הבית'. בנוסף לכך ישנן מאות נשים חרדיות שמבקשות מדי שנה להצטרף לסדנאות הנהגה ציבורית ומאות נוספות שמבקשות לקחת חלק בשדה הפוליטי המוניציפלי והארצי. דרעי עושה שקר בנפשו וכלפי הציבור אותו הוא מייצג כשמצד אחד הוא מינה רק לאחרונה מנהלת הסברה בתפקיד בכיר ובעל רגישות רבה בעיצומה של אחת ממערכות הבחירות הסוערות והמאתגרות שידעה המדינה, ומצד שני מדגיש כי הציבוריות היא לא מקום שמתאים לאישה שמשמשת כעיקר הבית. אנחנו מדגישות בפני השר – כפי שנשים חרדיות יכולות להחזיק בגאון משרות בכירות במוסדות וארגונים משמעותיים בשוק הציבורי וכפי שהן יכולות להחזיק משרות בכירות בשוק הפרטי – כך הן בוודאי יכולות להיות שליחות ציבור נאמנות בכנסת ישראל ולקדם נושאים מהותיים החשובים לכלל הציבור החרדי בתחומי החינוך, החברה ועוד. האישה החרדית מפרנסת את הבית ומאפשרת לבעל ללמוד ולגדול בתורה, ורואה בכך ערך גדול. לצד זה, מגיע לאישה החרדית לקבל ייצוג בכנסת ובכך להביא לידי ביטוי את ערכיה ואת הנושאים החשובים לה, את הסוגיות החברתיות הבוערות שנשים ואמהות חרדיות מתמודדות איתן ועד היום לא זכו לקבל ייצוג בכנסת ישראל".
לקריאת הכתבה: כאן
ארגון "נבחרות" קם כיוזמה עצמאית ופעל בהתנדבות קרא עוד...
ארגון "נבחרות" קם כיוזמה עצמאית ופעל בהתנדבות במשך כ 3 שנים.
גם בתקופות בהן הארגון לא גייס משאבים אלא נשען על התנדבות מלאה של הנשים המופלאות שפעלו בו, שאלת "מי הגורמים "העויינים" שמממנים אתכם" עלתה על הפרק.
ארגון נבחרות מגייס משאבים כיום מכל גורם שאכפת לו מכך שיש קבוצה גדולה של נשים שאיננה משתתפת בשיח הפוליטי ובחלוקת המשאבים ואינה יושבת סביב השולחן.
הצורה הקנטרנית בה מנסים לעשות דה לגיטימציה לעשיה של נבחרות, ולא רק לה, אלא לכל ארגון החפץ לתקן עוולות מרובות, היא משחק שאיננו חפצות להשתתף בו, שכן נבחרות הינה ארגון חברתי ששואף לתקן ולשפר את מעמדן הציבור והפוליטי של הנשים החרדיות. ללא קשר לנטיות ימין שמאל ודומותיהן.
וכמה פחד יש לאלו שכבר נמצאים בעמדת הכח, כאשר הם מבינים שגם הנשים רוצות מעט מכל מה שהם התרגלו לחשוב שהוא שלהם, כדי שגם הן תוכלנה להביא טוב לסביבתן. מיד זולגים לפינות המוכרות והחרדות כמו ימין ושמאל, מי מממן אתכם וכיוצ"ב.
כאילו שאי אפשר לדבר בצורה מיושבת על המטרה אותה אנו מקדשות. כאילו מאחורי כל אשה שרוצה שינוי עומד גוף מימון חזק ועצום בלעדיו הן לא יוכלו לנצח.
אנחנו כאן כדי לתקן.