Category - Uncategorized

נפש בריאה בגוף בריא

למרות שהכול מבינים שהקצאת שטחים עירוניים למגרשי ספורט חשובה קרא עוד...

למרות שהכול מבינים שהקצאת שטחים עירוניים למגרשי ספורט חשובה מאוד לאיכות חיי התושבים, בעיריית בני ברק יש מחסור במגרשי ספורט ומתקני כושר לשימוש חופשי לתושבי העיר. כתוצאה מכך בני נוער רבים נאלצים לרעות בשדות זרים בערים השכנות לבני ברק. טובה בוריה, פעילת נבחרות ומנכ"לית עמותת טוב בלב מתארת את השלכות הבעייתיות של התופעה.

בצדק ובמשפט!

האפליה כנגד נשים במפלגות החרדיות ממשיכה לקומם כל בר דעת קרא עוד...

האפליה כנגד נשים במפלגות החרדיות ממשיכה לקומם כל בר דעת. הזכות לייצוג היא זכות בסיסית ואלמנטרית, וקשה להאמין שעדיין יש כאלו שמנסים להדיר נשים ממקום קבלת ההחלטת בתואנות ושונות ומשונות. לפני כשנה 22 נשים חרדיות עתרו לבית המשפט המחוזי כנגד ש"ס ואגודת ישראל בדרישה להתקבל כחברות מפלגה ובכך המשיכו את התהליך המשפטי שראשיתו עוד בבג"ץ בן פורת .

תנועת נבחרות מלווה את התהליך, כשהעותרות מקבלות ייצוג וליווי משפטי מקיף מאת עורכי הדין חגי קלעי-רוזן, עדיה שינוולד, שחר בן מאיר ותמר בן פורת. בחודש מאי האחרון התקיים דיון נוסף והנשים יתייצבו בביהמ"ש המחוזי בירושלים. במהלכו השופטת חיה זנדברג ביקשה להפנות את העניין לחוות דעתה של היועצת המשפטית לממשלה.

אנו נמשיך לעדכן אחר ההתפתחויות בתפילה שהאמת תצא לאור במהרה.

 

היום שאחרי

על רקע המשבר הפוליטי הנוכחי, אסתי שושן מנכ"לית נבחרות קרא עוד...

על רקע המשבר הפוליטי הנוכחי, אסתי שושן מנכ"לית נבחרות, מתארחת בפודקאסט החדש של מיכל גרא מרגליות, 'היום שאחרי המחאה'. בפרק השני בפודקאסט מעורר מחשבה והנוקב,  הן עוסקות בסוגיות הבוערות בחברה הישראלית  ערכים של שוויון וליברליזם למול אידיאולגיות שמרניות, יהדות ודמוקרטיה ועל האתגרים העומדים בפני החברה החרדית בעשור השלישי של המאה ה-21.

הפרק זמין להאזנה  בספוטיפיי

בגוגל פודקאסט

באפל פודקאסט

 

 

אשת השנה

ציפי לביא פעילת נבחרות ומקימת תא חרדים במפלגת יש עתיד קרא עוד...

ציפי לביא פעילת נבחרות ומקימת תא חרדים במפלגת יש עתיד, נבחרה לאשת השנה בתוכנית של פאולה וליאון. בריאיון היא סיפרה על הפעילות של תנועת נבחרות למען ייצוג וזכויות לאישה החרדית, על המאבק, התגובות והאמונה בצדקת הדרך!

 

איזוק אלקטרוני מציל חיים!

לקראת ישיבה מיוחדת של הוועדה לקידום זכויות נשים ושוויון קרא עוד...

לקראת ישיבה מיוחדת של הוועדה לקידום זכויות נשים ושוויון מגדרי בנושא האיזוק האלקטרוני לפוגעים שהתקיימה ב-13 במרץ 2023, הציגה נבחרות את נייר העמדה שלה בנושא זה. עמדתינו היא שתגיות אלקטרוניות יכולות להציל את חייהן של נשים שעברו התעללות. על פי נתונים, חיות בישראל  כ-200 אלף נשים נפגעות מאלימות במשפחה בישראל, כ-20 אלף מהן מהציבור החרדי. בשנת 2022 נרצחו בישראל 21 נשים ומתחילת 2023 עוד 8.

בנוסף להמלצה על שימוש בתג האלקטרוני, המלצנו לוועדה להפיץ חוברות בנושא אלימות במשפחה בקרב הציבור החרדי. ראוי לציין כי נבחרות הפיצה בשלוש השנים האחרונות קמפיינים מיוחדים נגד אלימות במשפחה בחברה החרדית. בנייר העמדה שהגשנו לכנסת הצענו גם לקיים הכשרות לרבנים  מורים  ואנשי מקצוע אחרים בתחום החינוך על מנת לזהות את הסימנים להתעללות במשפחה, בין המלצותינו גם  התאמת המקלטים לנשים דתיות כך שיתאימו  יותר לאורח החיים של נשים חרדיות ולמספר הילדים הרב במשפחות אלו.

התמונה באדיבות ערוץ הכנסת
התמונה באדיבות ערוץ הכנסת

הטירלול השמרני?

"אירועים נפרדים משפחתיים וציבוריים בציבור החרדי תמיד קרא עוד...

"אירועים נפרדים משפחתיים וציבוריים בציבור החרדי תמיד הייתה ותמיד תהיה, העניין הוא שבהעדר הגנת החוק ועם הכוונה להשמיט את הסעיף על הפרדה שהיא אסורה, הסכנה היא שההפרדה הזו עלולה לזלוג למקומות שאין בהם צורך". כך לאחרונה אמרה אסתי שושן, מנכ"לית נבחרות, ברדיו תל אביב. והביעה את החשש מכך שגורמים אינטרסנטיים או קיצוניים עלולים לנצל את הפרצה הזו בחוק.

אסתי מביאה כדוגמה את רדיו "קול ברמה" שבניסיון לבנות לעצמו תדמית "חרדית אמיתית" וכדי ליצור בידול על פני המתחרים הם ביקשו למנוע גם ממאזינות וממרואיינות לעלות לשידור, (למרות שלמעשה אין בעיה הלכתית בשמיעת קול של נשים), רק התערבותו של בג"ץ מנעה את הדרתן של הנשים בתקשורת החרדית. זוהי רק דוגמא אחת  מני רבות למקרים שבהם לא שיקולים הלכתיים אלא אינטרס כלכלי מוביל לאפליה כלפי נשים חרדיות.

ההסלמה השקטה והמתמשכת בציבור החרדי מדאיגה נשים וגברים חרדיים שמבקשים לחיות את חייהם לאור ההלכה ולא בצלם של גורמים אינטרסנטיים קיצוניים.

האזינו לראיון ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם/ן בסוגייה.

תעסוקת נשים חרדיות – לא מה שחשבתם!

שיעור תעסוקת הנשים החרדיות עלה בשנה האחרונה בצורה משמעותית קרא עוד...

שיעור תעסוקת הנשים החרדיות עלה בשנה האחרונה בצורה משמעותית, נתון שאומנם מעיד על צמיחה ועל תהליך חיובי, אך מסתיר בחובו גם נתונים בעיתיים. נשים חרדיות רבות משמשות כמפרנסות ראשיות או יחידות במשפחתן כשנטל כלכלת הבית מוטל על כתפיהן באופן בלעדי. אסתי שושן, מנכ"לית נבחרות, התראיינה לאחרונה ביומן הבוקר של גלי צה"ל ודיברה על הסוגייה הבוערת: ניצול העובדות החרדיות המועסקות בתחומי ההוראה. לדברי אסתי, עקב הסללה ממושכת של נשים חרדיות רבות למקצועות החינוך, למעסיקים "קיים כר פורה לניצול" וכך "נשים רבות המועסקות בהוראה סופגות פיטורין מדי שנה".
שושן, טענה שעל אף שכיום קיימים אפיקים נוספים ללימודי מקצוע לתלמידות הסמינרים הם לא בהיקף הנדרש לשינוי כמות ההיצע של המורות והגננות לעומת הביקוש הקיים בשוק.
הנתונים מראים על כך גם נשים חרדיות שמועסקות במקצועות רווחים כמו ההיי-טק מרוויחות פחות באופן משמעותי ביחס לעמיתותיהן היהודיות החילוניות, וזאת עוד בלי לדבר על כך ששוק העבודה הישראלי לא מותאם לאימהות, דבר שמכביד על נשים חרדיות שהופכות לאימהות בגיל צעיר יחסית.
אז מה נדרש כדי לשפר את איכות התעסוקה של הנשים החרדיות?

כתבו לנו בתגובות!

תמונה ראשית: באדיבות מגזין לאישה

נשים חרדיות פניהן לאן?

"לא מחליטים עלינו בלעדינו" כך אמרה ציטטה לורה קרא עוד...

"לא מחליטים עלינו בלעדינו" כך אמרה ציטטה לורה ורטון, יו"ר הוועדה לשוויון מגדרי בעיריית ירושלים, בוועדה שעסקה בנושאים: "נשים חרדיות פניהן לאן?" ו "פגיעות מיניות בחברה החרדית" בחודש ינואר האחרון . זו בדיוק הסיבה שבגינה התכנסנו נציגות ארגון נבחרות סביב שולחן הישיבות (וגם בזום), יחד עם נציגות ארגונים חרדיים נוספים.

אם בעבר דיונים הנוגעים לנשים החרדיות היו מתקבלים ללא נציגות נשית חרדית או ללא נציגות חרדית בכלל (שהרי נבחרי הציבור שלנו עסוקים בעניינים ברומו של עולם וזו ציפייה "מופרזת" לדרוש מהם להשתתף בוועדות שעוסקות ברווחתן של נשים), הרי שכיום כחלק הפעילות האינטנסיבית שלנו, נציגות נבחרות משתתפות בישיבות, ובוועדות משמעותיות על מנת להביא לשיח את הצרכים והסוגיות שמעסיקות את האישה החרדית.

בוועדה תארנו את כברת הדרך שעשינו מאז הקמתה של תנועתה נבחרות, תיארנו את הזירות השונות שבהן פועלת התנועה על מנת לקדם קול ייצוג ושוויון לנשים חרדיות והצגנו את האתגרים והחסמים הפנימיים והחיצונים האופיינים לנו כנשים חרדיות כשאחת מהבעיות הקשות  אפס ייצוג של נשים חרדיות בשלטון המוניצפלי והארצי. היעדרן של נשים חרדיות משולחן קבלת ההחלטות מהווה פגיעה משמעותית ביכולת להביא לשיח סוגייות אשר מעסיקות נשים חרדיות באשר הן, ואת באנו לשנות.

לאחרונה, יותר ויותר מתחדדת ההבנה כי אי אפשר לקחת את הנשים החרדיות כמובנות מאליהן. אין גם צורך לדברר אותן בקול גברי. צריך רק לאפשר לשבת סביב שולחן מקבלי ההחלטות, ובעיקר להקשיב.

"אשת חיל" פוגשת את שגרירות ארה"ב!

10|03|2022 לרגל  חודש ההיסטוריה של הנשים ויום האישה הבין קרא עוד...

10|03|2022

לרגל  חודש ההיסטוריה של הנשים ויום האישה הבין לאומי שחל החודש הוקרן לאחרונה באירוע חגיגי הסרט "אשת חיל" לדיפלומטים ואישי ציבור בסינמטק תל-אביב, אנה סומרשף הבמאית המוכשרת  שצילמה והפיקה את הסרט הדוקומנטרי "אשת חיל" מאפשרת לצופים הצצה אל חייהן של נשים חרדיות שהן אאוטסידריות, כאלו שלא הולכות בתלם,אלו שהן עשויות מהחומר שבו נוצרות מהפכות חברתיות.

"אשת חיל" מתעד ברגישות את חייה אסתי שושן מייסדת ומנכ"לית תנועות נבחרות- ארגון הפועל למען קול ייצוג ושוויון למען האישה החרדית, ונותן הצצה נדירה למאבקה של אסתי וחברותיה לדרך ולתנועה. מסתבר שגם בחברות שמרניות שינויים חברתיים מתרחשים, אך הם דורשים לא מעט אורך רוח. כדי שנשים חרדיות תוכלנה להיבחר לתפקידים פוליטיים,  הן נאלצות לערער על הנורמות החברתיות המקובלות במגזר, להיאבק על כך בזירה המשפטית והתודעתית וכשהן עושות זאת הן מעוררות לא מעט דובים פטריארכליים מרבצם, וסופגות אש צולבת וביקורת פנים-חרדית. גם מהיציע ניתן לחוש על הבשר את ההצטלבויות של מקומי שוליים: נשים, חרדיות, מזרחיות ברובן. כשבסצינות השונות מבצבצות סוגיות חברתיות נפיצות נוספות כמו: אלימות מינית, נישואין וגירושין בחברה שמרנית, גיוס לצה"ל, והיכולת של הנשים החרדיות להתנהל במרחבים הציבוריים תוך היותן נושאות במתח המתמשך שבין הציר שנראה לעיתים בלתי אפשרי כמעט: פמיניזם וחרדיות.

לצפות באשת חיל, זו לגמרי חוויה אנתרופולוגית מעוררת מחשבה, זו הסיבה לכך  שהסרט  "Women of valor”    הוקרן לשגרירים ודיפלומטים בסינמטק בתל-אביב  ביוזמתה של אלן שניצר משגרירות ארצות הברית.  סטפני בריק מארגון UNCF הפועל ב- 190 מדינות ברחבי ופועל בעולם כדי להגיע לילדים ולמתבגרים המוחלשים ביותר ונאבק להגן על זכויותיהם, ביחד עם בן זוגה, יונתן שרייר- סגן השגריר, נשאו דברים מרגשים בפתח הערב החגיגי אודות זכויות אדם והזכות להיבחר. אירוע שלאחריו וסטפני כתבה בדף הפייסבוק שלה:

"אסתי היא אחת הנשים האמיצות ביותר שהיה לי הכבוד להכיר (ופגשתי הרבה נשים אמיצות). היא דוגמא חיה לדבריה של מאיה אנגל'ו: בכל פעם שאישה עומדת על שלה, מבלי לדעת את זה, מבלי לטעון את זה, היא מתייצבת למען כל הנשים"".

 

המאבק על זכותן של נשים חרדיות להיבחר עדיין נמשך, אך כשיש לצידנו אנשים ונשים טובים כל כך, השמיים הם הגבול!

 

 

 

?Do you speak English

Do you speak English? אם תשאלו את השאלה הזו את מרבית הגברים קרא עוד...

Do you speak English?
אם תשאלו את השאלה הזו את מרבית הגברים החרדים סביר להניח שתקבלו תשובה שלילית.
מסתבר שמעל מחצית מהגברים החרדים מדווחים כי השליטה שלהם באנגלית אינה טובה ושאינם יודעים כלל אנגלית, כך על פי סקר שערך המכון הישראלי לדמוקרטיה בקרב 564 גברים ונשים הנמנים על החברה החרדית בישראל והמהווים מדגם ארצי מייצג של כלל האוכלוסייה החרדית הבוגרת.
על אף שהשפה האנגלית היא שפה בינלאומית ושליטה בה מהווה סף כניסה לעולם התעסוקה ולעולמות האקדמיה, רק כרבע מההורים החרדים מדווחים שבבית הספר של בניהם לומדים אנגלית. כיום, ישנם מוסדות חינוך חרדים לבנים שבהם לא נלמדת כלל השפה האנגלית, בעוד שבאחרים היא נלמדת אך בדרך כלל בהיקף קטן וברמה נמוכה. רק 30% מהגברים החרדים דיווחו כי למדו אנגלית בבית הספר בילדותם, כלומר ב"חיידר" או בתלמודי התורה. ועל לימודי אנגלית בישיבות מאן דכר שמיה.
באופן זה, גברים יוצאי מערכת החינוך החרדית מוצאים את עצמם מול מחסום משמעותי בשעה שבה הם רוצים להשתלב בשוק התעסוקה או כאשר הם רוצים לרכוש מקצוע שהוא קצת יותר מאשר סידור מדפי התפוצ'יפס במרכול השכונתי הקרוב.
בדיוק מסיבה זו התראיינה לאחרונה רעיה מרי ב Yent.
הנתונים של הסקר הם ללא ספק מעציבים, אך הם גם משמיעים את קולם של אחוז משמעותי באוכלוסייה החרדית שכן מעוניין בלימודי אנגלית לבניו. על פי הדו"ח עולה כי 34% מהחרדים תומכים בכך שהבנים שלהם ילמדו אנגלית בבית הספר ו-44% מהחרדים מביעים עניין בלימודי אנגלית של הבנים שלהם מחוץ למסגרת הבית ספרית. כלומר אין ספק שהתמורות בתוככי החברה החרדית ניכרים בשטח ואנו בנבחרות מאמינות כי באמצעות מתן תמריצים השינויים הפנים חברתיים במגזר החרדי יצופו על פני שטח ויגיעו גם אל החלונות הגבוהים ואל צמרת ההנהגה הפוליטית. בדיוק כפי שקורה כיום בחסידות בעלז בה האדמו"ר הסכים להכניס לימודי ליבה אל תלמודי התורה שבמוסדותיו, בזכות תמריץ כלכלי נאה.
ואם בבעלזא זה קורה אז השמים הם הגבול!
בסרטון: רעיה מרי, מנהלת הפרוייקטים של נבחרות בראיון בווינט שהתקיים בחודש פברואר האחרון.