Category - מהמגזין שלנו

'חרדית מדוברת' | הפודקאסט שמגשר בין העולמות

אסתי שושן, מנכ"לית נבחרות, חוזרת עם העונה השנייה של קרא עוד...

אסתי שושן, מנכ"לית נבחרות, חוזרת עם העונה השנייה של הפודקאסט "חרדית מדוברת". בכל פרק, אסתי מנהלת עם האורחות והאורחים שיחות מעמיקות ופתוחות על החיים בחברה החרדית, יחסי דת ומדינה, אתגרים והזדמנויות. באופן זה, הפודקאסט "חרדית מדוברת" מהווה במה ייחודית לקולות חרדיים מתונים וליברליים, שלעתים קרובות אינם זוכים לייצוג מספק בשיח הציבורי. באמצעות שיחות עומק עם דמויות כמו אפרת שוקרון, אלי ביתאן, עדן אביטבול ומשתתפים נוספים, הפודקאסט חושף את המורכבות והגיוון הקיימים בחברה החרדית המודרנית. הוא מאפשר לקהל הרחב להכיר נקודות מבט חדשות על נושאים כמו זהות, אמנות ותרבות בעולם החרדי, ובכך מקדם הבנה עמוקה יותר ודיאלוג פתוח בין מגזרים שונים בחברה הישראלית. והנה הצצה לפרק הראשון בהשתתפות העיתונאי החרדי אלי ביתאן.
אלי ביתאן, שדרן וקומיקאי התארח לאחרונה ב'חרדית מדוברת'. בפרק המלא אסתי ואלי נוגעים בנושאי ליבה רבים במהלך השיחה, והם עוסקים בשאלת גיוס החרדים מזווית לא קונבנציונלית: רצונם של גברים חרדים להתגייס ולקחת חלק במתרחש במדינה אל מול חוסר היכולת.  הם משוחחים על השבר שנגרם, בין היתר, מהפערים העצומים בין הנהגת העדה החרדית – רבנים קשישים- לבין הציבור שלהם, ש 60% ממנו הינם ילדים מתחת לגיל 18 שחשופים לעולם הדיגיטלי ולרשתות חברתיות. ביתאן מדבר על החברה החרדית באהבה גדולה אבל הוא גם לא חוסך בביקורת. הוא מתאר באותנטיות את אתגריה של התקשורת החרדית בעת מלחמה. שיחה מלאה בהומור והגות, וגם בעובדות שחשוב להכיר.


הדרת נשים ומה ניתן לעשות כדי להתמודד עם התופעה?

בפרק נוסף  של "חרדית מדוברת", אסתי שושן משוחחת עם אפרת שוקרון, שדרנית ב"כאן מורשת" ופעילה חברתית נגד הדרת נשים חרדיות. אפרת, בתו של חבר הכנסת לשעבר הרב חיים אמסלם, חושפת את המציאות המורכבת של נשים חרדיות במרחב הציבורי. היא מספרת על מאבקה המשפטי נגד הדרת נשים באירועים ציבוריים ומציעה פתרונות יצירתיים לשילוב נשים. אפרת משתפת בחוויותיה כאשת תקשורת חרדית ומדברת על חשיבות הייצוג הנשי בתקשורת החרדית. היא גם מתארת את השימוש ברשתות חברתיות ככלי לשינוי תודעה בקהילה החרדית. לבסוף, אפרת מספרת על הדרך הייחודית שעברה מבית פוליטי ועד להיותה מנחה בתוכנית המנהיגות 'הנבחרת'. שיחה מעמיקה על שוויון מגדרי, זהות חרדית ושינוי חברתי.


מגזענות ליצירה בחברה החרדית!

עדן אביטבול, משורר, תסריטאי ובעל טור שבועי ב"מקור ראשון", חושף את מסעו האישי והמקצועי בעולם התרבות החרדית. כבן לבעלי תשובה, אביטבול מתאר את חווית ה"הגירה והזרות" בחברה החרדית ואת השפעתה על יצירתו. עדן מדבר על ההצטלבות של אפליה על רקע מוצא וחזרה בתשובה, ועל הקשיים בהשתלבות בחברה החרדית עם שם חריג בנוף החרדי האשכנזי "עדן אביטבול". אביטבול מעלה את התהייה האם בעלי תשובה יצליחו אי פעם להיטמע באמת בתוככי החברה החרדית ולהיצמד לקודי הלבוש ההתנהגות וסגנון החיים המחמירים שלה?

בנוסף, אביטבול נותן הצצה לשירה המחתרתית שלו המבטאת קול חרדי גברי וישיבתי מודחק. לתפקידו כיועץ תוכן בעונה השנייה של הסדרה "שבאבניקים", תובנות על יצירת תרבות חרדית, האתגרים בפניה, ועל השאלה אם היא בכלל קיימת. הוא גם מתייחס לאירועי אוקטובר 2023 והשפעתם על יצירתו ועל סוגיית גיוס החרדים. השיחה מציגה מבט מורכב על זהות, שייכות ואמנות בעולם החרדי המשתנה.

אשת חיל!

לכבוד יום האישה הבינלאומי, "בית מרים", מרכז קרא עוד...

לכבוד יום האישה הבינלאומי, "בית מרים", מרכז קהילתי ביפו המתמקד בשוויון מגדרי, הקרין את הסרט הדוקומנטרי "אשת חיל", המגולל את קורותיה של תנועת נבחרות נבחרות דרך ספור חייה של אסתי שושן, מייסדת ומנכ"לית הארגון. במאית הסרט, אנה סומרשף, כתבה בעמוד הפייסבוק שלה לקראת האירוע: "בעולם האבסורדי בו אנו חיים, נשים נספרות במקומות החשובים באמת, אבל אנחנו לא נפסיק לנסות לשנות את המציאות הזו."
לצפייה בטריילר הסרט:

מה עושים עם כאב שאין לו סוף?

האם יכולנו לדמיין כאב מתמשך, שלא מפסיק לרגע? שגם כשהוא קרא עוד...

האם יכולנו לדמיין כאב מתמשך, שלא מפסיק לרגע? שגם כשהוא פוסק, כשהוא נרגע קצת, זה לא באמת, הוא מעמיק את אחיזתו?
מאז חג שמחת תורה והשבת הנוראית של שביעי באוקטובר, כולנו בספינה מיטלטלת של כאב בעוצמות שלא היכרנו, לצד הכאב מתגלים גם תעצומות נפש אנושיות, הבעתה והבהלה תועלו לעשייה והחברה האזרחית בישראל התגלתה במלוא הדרה.
אך לא רק זאת, מלחמת חרבות ברזל ואירועי הטבח והחטיפות שקדמו לה, מעמידה אותנו גם בפני סוגיות מוסריות עמוקות, שנראה כי אף חברה מודרנית לא התמודדה מולם. גבולות הכוח, מחירי המלחמה שלנו ושל אויבינו מנגד. החזרת החטופים מול הכרעת האויב. המחירים הפסיכולוגיים והנפשיים של החשיפה הבלתי מבוקרת לתכנים קשים לצפייה, כמו בתוכנית ראלטי זוועתית שלא נגמרת.
ובתווך הקרעים הפנימיים שלנו, שמשאירים אותנו להתבוסס במחלוקות הישנות, מחלוקות שנוטות לייחס רוע מוחלט ואכזרי לכל צד שלא חושב כמוני בשל חריפות הסוגיות.
העם שלנו בארץ ובגולה זקוק לריפוי, למילים טובות וחדשות, לרעיונות חדשים, למרחב פוליטי נקי ואחראי שיאפשר תקומה אישית וקולקטיבית.
המשימה שלנו בנבחרות בתוך המלחמה היתה לעשות את המעט האפשרי בחיבור ואיחוי הקרעים. פרויקט "חרדיות שותפות" היה אחד המהלכים בו הוצאנו קול קורא לנשים חרדיות לבוא ולהצטרף למאמץ המלחמתי ולהתנדב בבסיסי צה"ל כדי לומר לעצמנו ולסביבתנו "עימו אנוכי בצרה".
תודתי נתונה למיזם 'עלות השחר' מבית ארגון שחרית על התמיכה שאיפשרה לפרויקט לצאת אל הפועל. מתוך פרויקט זה קמו פרויקטים נוספים בהקשר של המלחמה, כמו סיוע לנשות מילאומניקים חרדים והכשרות לנשים חרדיות בשיתוף משטרת ישראל.
אנו פועלות גם בערוצים הרגילים שלנו, בהכשרת השטח למנהיגות נשית חרדית. ראינו את התוצאות בבחירות המקומיות כשלראשונה רצו 14 נשים חרדיות למועצות הערים ושתיים נכנסו בפועל.
קצת לפני תחילת המחזור השביעי של תוכנית הנבחרת, עתודת מנהיגות חרדיות, אנו עוצרות כדי להביט אחורה על מה שעשינו, ולהתפלל שלא נצטרך יותר לפעול בנסיבות האלה.
אנו מתפללות לשיבתם הביתה במהרה של כל חטופינו, לשלומם של חיילי וחיילות צהל ולרפואתם של הפצועים. כאמא לשלושה לוחמים בצהל, אני רוצה לשלוח חיבוק לאמהות החיילים באשר הן.
אסתי שושן,
מייסדת ומנכ"לית נבחרות

בואו נדבר!

אסתי שושן, מנכ"לית נבחרות, פרופ' יניב רוזנאי ופרופ' קרא עוד...

אסתי שושן, מנכ"לית נבחרות, פרופ' יניב רוזנאי ופרופ' ליאב אורגד, בשיחה אודות: פמיניזם חרדי, ייצוג נשים בפוליטיקה, בית המשפט העליון, שירות צבאי, הפרדה מגדרית והיחסים בין הקהילה החילונית והחרדית. הראיון שודר באפריל 2024, ב'Audioversity', הפודקאסט של אוניברסיטת רייכמן.

הפרד ומשול

מה באמת מעסיק את נבחרי הציבור שלנו? ממשלה חדשה קמה ואיתה קרא עוד...

מה באמת מעסיק את נבחרי הציבור שלנו?
ממשלה חדשה קמה ואיתה צצים חוקים חדשים אשר מבקשים לדחוק את רגליהן של נשים מהמרחבים הציבוריים. הפעם על הפרק ניסיון של המפלגות הציונות הדתית ויהדות התורה לקדם חוק שלפיו הפרדה מגדרית באירועים ציבוריים על רקע דתי לא תחשב כאפליה. לצערנו, במקום שנבחרי הציבור החרדים יפעלו למען קידום רווחתן של נשים חרדיות הם עוסקים בהכשרת השטח להמשך הדרה של נשים מהמרחבים השונים. כך קורה שהופעות וכנסים לגברים בלבד מתרבים עד לתופעה של שמחת בית השואבה שבה בריכוזים חרדיים מסוימים הרחובות מוקצים לגברים בלבד ולנשים בלבד.

העניין הזה מקומם במיוחד משום שרק לפני שבוע אמר גולדקנופף, יו"ר יהדות התורה, כשנשאל ע"י אריאלה שטרנבך האם יפעל למען נפגעי תקיפה מינית בחברה החרדית? "אנחנו חיים במדינה עם הרבה הרבה בעיות, ולא חייבים לגעת דווקא בבעיה הזאת". לפי איזה סולם ערכים פועלים חברי הכנסת שלנו? האם הבעיות שלנו באמת חשובות להם? זו שאלה שמטרידה רבים ורבות מאיתנו בימים אלו.

אסתי שושן, מנכ"לית נבחרות, התראיינה אמש לערוץ 12 ותיארה את זליגת ההפרדה למרחבים נוספים: "להפרדה יש כוח בלגדול, ככה למשל אפשר לחשוב על רדיו שבו כל השדרנים הם גברים בלבד, כמו שהיה למשל רדיו קול ברמה בתחילת ימיו". לדבריה של שושן זה רק התערבותו של בג"ץ מנעה את המשך האפליה ויפשרה את שילובן של נשים כשדרניות ברדיו החרדי.

לעיתים ההפרדה היא מתבקשת כמו בחופי רחצה המיועדים למגזר הדתי והחרדי, אך במקומות אחרים היא עלולה להזיק. לכן צריך להיות מאוד זהירים כשעוסקים הנושאים האלו, מחשש לפגיעה בזכויותיהן של נשים. הגיעה הזמן שהחלטות מסוג זה לא יהיו נתונות בידיהם של גברים בלבד. צריכות נשים סביב השולחן, ולא רק מעבר למחיצה.

 

האם שרה שנירר הייתה פמיניסטית?

"היכן המנהיגות שגדלו מספסלי בית יעקב?…מורות יש קרא עוד...

"היכן המנהיגות שגדלו מספסלי בית יעקב?…מורות יש לנו ועליהן גאוותנו, אולם כיום אין באפשרותנו להסתפק במורות בלבד, מנהיגות דרושות לנו, מנהיגות לאישה האגודאית, שתעמוד בפרץ ובראש הנשים הדתיות." (דוד זריצקי , בית יעקב: ירחון לענייני חנוך ספרות ומחשבה, תשכ"א, 1961).

כיום, משפט כזה בוודאי שלא היה עובר את הצנזורה של העיתונות החרדית, אך עדיין דרושות לנו מנהיגות חרדיות:
אאוטסיידריות, פורצות דרך, כאלו שהן תמיד שנויות במחלוקת, עקשניות או חצופות. לא באמת משנה להן איך תבחרו לכנות אותן.

כזו הייתה שרהל'ה שנירר מייסדת בית יעקב, (האישה הנחושה הזו שניכסנו ללוגו של נבחרות ומאז היא מביטה בנו בעין בוחנת), שנולדה בדיוק החודש לפני 139 שנה בעיר קרקוב שבפולין. בהשראתה החלטנו לחזור אחורה בזמן ולהתחבר לקולות ולצלילים שמלווים את הנשים החרדיות שמעיזות לא ללכת בתלם, אלא מעדיפות לסלול דרכים הרפתקניות יותר.

 

ובהצצה אל מאחורי הקלעים:

מצולמות: אסתי שושן, מנכ"לית נבחרות, פנינה פויפר מנכ"לית ארגון הציבור הממלכתי חרדי ואביגיל היילבורן מייסדת לא תשתוק.
הפקה ראשית : נבחרות.
על תסריט הבימוי והעריכה:פיקסל ציפי בלומנטל האישה והאגדה, עם המוח הקודח והיצירתי.
הפקה בפועל: רעיה מרי מנהלת הפרוייקטים שלנו.ייעוץ: תרצה בלוך אשת האשכולות והלב של נבחרות. צילום:קריאטופ- רבקה טאובר המוכשרת והמופלאה.תחקיר: אפרת אנקונינה.סטיילינג: אודליה איש- צבע לחיים, אפרת אנקונינה. ותודיתינו למתנדבות: יעל ינאי טובה בוריה ועוד רבות וטובות שתמיד נמצאות הכן לסייע.

"אשת חיל" פוגשת את שגרירות ארה"ב!

10|03|2022 לרגל  חודש ההיסטוריה של הנשים ויום האישה הבין קרא עוד...

10|03|2022

לרגל  חודש ההיסטוריה של הנשים ויום האישה הבין לאומי שחל החודש הוקרן לאחרונה באירוע חגיגי הסרט "אשת חיל" לדיפלומטים ואישי ציבור בסינמטק תל-אביב, אנה סומרשף הבמאית המוכשרת  שצילמה והפיקה את הסרט הדוקומנטרי "אשת חיל" מאפשרת לצופים הצצה אל חייהן של נשים חרדיות שהן אאוטסידריות, כאלו שלא הולכות בתלם,אלו שהן עשויות מהחומר שבו נוצרות מהפכות חברתיות.

"אשת חיל" מתעד ברגישות את חייה אסתי שושן מייסדת ומנכ"לית תנועות נבחרות- ארגון הפועל למען קול ייצוג ושוויון למען האישה החרדית, ונותן הצצה נדירה למאבקה של אסתי וחברותיה לדרך ולתנועה. מסתבר שגם בחברות שמרניות שינויים חברתיים מתרחשים, אך הם דורשים לא מעט אורך רוח. כדי שנשים חרדיות תוכלנה להיבחר לתפקידים פוליטיים,  הן נאלצות לערער על הנורמות החברתיות המקובלות במגזר, להיאבק על כך בזירה המשפטית והתודעתית וכשהן עושות זאת הן מעוררות לא מעט דובים פטריארכליים מרבצם, וסופגות אש צולבת וביקורת פנים-חרדית. גם מהיציע ניתן לחוש על הבשר את ההצטלבויות של מקומי שוליים: נשים, חרדיות, מזרחיות ברובן. כשבסצינות השונות מבצבצות סוגיות חברתיות נפיצות נוספות כמו: אלימות מינית, נישואין וגירושין בחברה שמרנית, גיוס לצה"ל, והיכולת של הנשים החרדיות להתנהל במרחבים הציבוריים תוך היותן נושאות במתח המתמשך שבין הציר שנראה לעיתים בלתי אפשרי כמעט: פמיניזם וחרדיות.

לצפות באשת חיל, זו לגמרי חוויה אנתרופולוגית מעוררת מחשבה, זו הסיבה לכך  שהסרט  "Women of valor”    הוקרן לשגרירים ודיפלומטים בסינמטק בתל-אביב  ביוזמתה של אלן שניצר משגרירות ארצות הברית.  סטפני בריק מארגון UNCF הפועל ב- 190 מדינות ברחבי ופועל בעולם כדי להגיע לילדים ולמתבגרים המוחלשים ביותר ונאבק להגן על זכויותיהם, ביחד עם בן זוגה, יונתן שרייר- סגן השגריר, נשאו דברים מרגשים בפתח הערב החגיגי אודות זכויות אדם והזכות להיבחר. אירוע שלאחריו וסטפני כתבה בדף הפייסבוק שלה:

"אסתי היא אחת הנשים האמיצות ביותר שהיה לי הכבוד להכיר (ופגשתי הרבה נשים אמיצות). היא דוגמא חיה לדבריה של מאיה אנגל'ו: בכל פעם שאישה עומדת על שלה, מבלי לדעת את זה, מבלי לטעון את זה, היא מתייצבת למען כל הנשים"".

 

המאבק על זכותן של נשים חרדיות להיבחר עדיין נמשך, אך כשיש לצידנו אנשים ונשים טובים כל כך, השמיים הם הגבול!

 

 

 

הפנתרות השחורות

8 באוקטובר 2021 מי הן הפמיניסטיות החרדיות שלא חוששות לדרוש קרא עוד...

8 באוקטובר 2021

מי הן הפמיניסטיות החרדיות שלא חוששות לדרוש ייצוג הולם בכנסת? 
מה הן עושות באו"ם, ומה חושבים עליהן ברחוב החרדי?

כל התשובות בכתבה שפורסמה השבוע בערוץ 13


לרגל יציאת הסרט הדוקומנטרי "אשת חיל" המתאר את התהוותה ופעילותה של תנועת נבחרות, תשומת הלב הציבורית מופנית אל התופעה המעניינת הזו של נשים פמיניסטיות חרדיות שלא חוששות יותר להשמיע את קולן.

"כולם חשבו שהשתגעתי אבל אני לא יכולה לשתוק יותר"

הכתבה על אסתי שושן ותנועת נבחרות בערוץ 13

(אסתי שושן, מתוך הסרט אשת חיל)

השבוע בתוכניתה של הילה קורח- מהדורת השבת, הופיעה כתבתו של אסף אופיר על מסעה של אסתי שושן, מנכ"לית נבחרות, במאבק לייצוג פוליטי של נשים חרדיות בכנסת ישראל ובמפלגות החרדיות. אסתי סיפרה על החברה החרדית המאופיינת בהנהגה גברית, בה נשים מודרות ממוקדי קבלת ההחלטות. כשנשות תנועת נבחרות יוצאות למאבק שנמשך כבר 9 שנים, הן סופגות מטחי ביקורת צולבת, ונאלצות לשלם על כך מחירים כבדים: ילדיהם מודרים ממוסדות חינוך, קריאות נאצה מוטחות לעברן והן סופגות מתקפה גם ברשת וגם מחוצה לה.

פעילות נבחרות תולות פאשקוולים אודות זכותן להיבחר

פוליטיקה היא לא מקום לנשים חרדיות
"בשביל מה לך לעורר מהומות?" נשאלה אסתי שושן בראיון, ואל השאלה הזו מצטרפים רבים שרואים את המאבק הסיזיפי של נבחרות בדרך לשוויון הזדמנויות לאישה החרדית .
אבל חוש הצדק המפותח לא מניח לפעילות הארגון שלנו לשקוט על השמרים.
"חברה שהמנהיגות שלה היא גברית טהורה, משהו במנהיגות הזה לא טוב", טוענת אסתי, "אין שם שום נקודת מבט נשית, חומלת אכפתית, אימהית על עיצוב המציאות והמדיניות, כפי שהיא מנהלת כיום בחברה החרדית".

"תפסיקו לבלבל לנו את המוח עם פמיניזם" (הרב בלוי, מתוך הכתבה של אסף אופיר, כאן 13.)

ארון הספרים היהודי נותר גם הוא מחוץ לתחום של האישה החרדית, אולי מתוך הרצון לשמר את הידע והכוח בידי הגברים החרדים ואולי מתוך פחד משינוי, פחד שמשמר את הנשים החרדיות בעמדת נחיתות מזה שנים רבות.

"אישה היא אישה, וגבר הוא גבר" מסביר בפשיטות הרב מרדכי בלוי, ויש לו גם הצעה לאסתי ולחברותיה לעשיית מעשים טובים בשעות הפנאי, בנוסף להדחת כלים והכנת שעורי הבית עם הילדים, שממטלות אלו אין להן פטור, לשיטתו.

הרב מרדכי בלוי, מגיב לתופעת הפמניזם החרדי

והוא מגביר בנו את התהייה, האם מישהו יתעשת שם בהנהגה?
האם מהכנסת ה-23 שיש בה את מספר הנשים מאז קום המדינה, תצא הישועה?

לא לכל השאלות הללו יש לנו תשובות, אבל כרטיסים להקרנת הסרט השבוע בסינמטק תל אביב נשארו לנו מעט, לחצו  כאן לרכישה, ההכנסות מוקדשות לקרן קופרו.

https://icredit.rivhit.co.il/payment/PaymentFullPage.aspx?GroupId=8bf2f4c0-4adb-49b4-8742-f3d34998a152

לכתבה המלאה  של ערוץ 13 לחצו כאן.

 

אסון מירון הבא- כאן מעבר לפינה!

בואו נדבר רגע על מוסדות חינוך חרדיים. כן, כן על תלמודי קרא עוד...

בואו נדבר רגע על מוסדות חינוך חרדיים.
כן, כן על תלמודי התורה ובתי יעקב לבנות.
חשבתם פעם על האם הם עומדים בתקני הבטיחות?
הרשו לי לגלות לכם שהתשובה היא שלילית.

לעיתים קרובות אני עומדת משתאה מול ה"חפריות" האיומה שבה מתנהלים העניינים, במוסדות חינוך חרדיים בכלל, ובתלמודי התורה בפרט.

חשבתם לרגע על הצפיפות האיומה השוררת באותם מוסדות חינוך?

איילת ג', אימא לארבעה, שבתה לומדת בבית יעקב יסודי בבני ברק, שיתפה אותי באירוע שארע ביום שישי האחרון, כשביקרה בבית הספר בו לומדת ילדתה. בעת שהצלצול המסמן את סיומו של יום הלימודים נשמע, נחשול אדיר של תלמידות נדחק החוצה במורד המדרגות. התלמידות סיימו את לימודיהן בעת ובעונה אחת כך שכל הילדות מהצוציקית הלומדת בכיתה א' ועד הבוגרת בכיתה ח' נדחקו אל גרם המדרגות, וזאת כאשר בכל שכבה יש עשר כיתות לימוד!
אם חברתי התקשתה להתמודד עם נחשול התלמידות והדחיפות מכל עבר, מה תעשה רבקהל'ה תלמידת כיתה א'?

ואם לא די בכך, גם אני הייתי עדה למקרה מצמרר. בתלמוד תורה שבו התחנך בני, עד לפתיחת שנה הלימודים הנוכחית, גן השעשועים הבני ברקי שימש כחצר משחקים לתלמוד התורה, וזאת כאשר גן השעשועים עצמו סמוך לכביש. למעשה, באופן שערורייתי, ניתן "אמון" בילדי הגנים הומדים בתלמוד תורה שהם לא ירדו אל הכביש, זאת כאשר הגננות עצמן יושבות על ספסל עם עין צופיה על הילדים בעודן ומשוחחות בינו לבין עצמן על ענייני דיומא.
אממה, בשעת הלימודים האחרונה של סיום הצהרון בעוד הילדים משחקים להנאתם בגן השעשועים, רץ אחד מן הילדים לכביש בזמן שראה את אחותו הצעירה שהגיעה לאסוף אותו מהגן.
האם אתם חושבים שהלקח נלמד?
שוב, לצערי, התשובה היא שלילית. גם כיום, בזמן אלול, הילדים משחקים בגן השעשועים המשמש כחצר משחקים, בעוד חצר התלמוד תורה קטנה מלהכיל את כמות תלמידיה.החצר עצמה דלה,ריקה ממתקנים המתאימים לילדי המכינה (ילדי גן חובה), ללא זכר לנדנדה או מגלשה, והיא משמשת בדוחק את תלמידי התלמוד תורה למשחק כדורגל.
לא רק בריכוזים החרדיים בעיות מעין אלו קיימות, לאחרונה גם הורים בבית יעקב בחיפה יצאו במאבק כנגד העירייה אשר מתעלמת ממצוקת המבנים והמקום, בעוד תלמידות בנות יעקב בחיפה סובלת מצפיפות קשה.

לדעתי, בעיית הבטיחות מורכבת משני היבטים:
ההיבט הראשון שממנו אוהבים להתעלם הוא שהתלמיד החרדי הינו לקוח שבוי. כן,לא נעים אבל זו האמת. ההנהלה לא צריכה להתאמץ על מנת לשווק את המוסד החינוכי להורים, משכך אין אפילו נלקחה מן ההורים היכולת לבוא בדרישות בסיסיות של בטיחות ותקינות.
הגורם השני,הינה ההזנחה מצד משרד החינוך,כביכול במקומות שבהם אין לימודי ליבה מלאה, אין גם, לכאורה, עילה לדאוג לרווחת התלמידים ולצרכים הבסיסיים.
בימים כתיקונם איני מתיימרת להיות נביאת זעם, אך במקרה זה אני נדרשת להשמיע קול שפוי. לא נעים, קצת צורם, אבל מתבקש.
התעוררו, לפני שיהיה מאוחר מדי!
צפוף אצלינו זה בטוח, אבל גם מסוכן!!

הכותבת: רעיה מרי,מנהלת אדמניסטרטיבית באירגון נבחרות,אמא לתמר שלמה ואברהם.

נבחרות או לא להיות

מנהיגות חרדית נשית,יש חיה כזו?! -חשבתם פעם איפה המנהיגות קרא עוד...

מנהיגות חרדית נשית,יש חיה כזו?!

-חשבתם פעם איפה המנהיגות הנשית של הציבור החרדי ולמה אנחנו לא רואים אותן?

לחברה שלי יש חיידק שלא מוכן להרפות ממנה כבר כמה שנים,מה היא לא עשתה, למי היא לא הלכה והוא עדיין איתה. קוראים לו חיידק העשייה הפוליטית, והבעיה היא שהיא לא היחידה.

נשים רבות במגזר החרדי שואפות לחולל את השינוי, להיות בשורת מקבלי ההחלטות, לייצג את כלל הנשים  החרדיות במועצות המקומיות ובכנסת ישראל.

אז היכן הן אותן נשים? אם גם אתם תוהים על כך, אז התשובה היא שאתם לא לבד. לנשים מהמגזר החרדי יש חסמים רבים בדרכן אל העשייה הפוליטית. בנוסף להיותן נשים, הן גם חרדיות, ומוצבים בפניהן חסמים תרבותיים פנים מגזריים. בדיוק מסיבה זו, אסתי שושן, מנכ"לית נבחרות, הקימה לפני 4 שנים  את הנבחרת-עתודת מנהיגות חרדית.

הנבחרת הינה תוכנית המנהיגות היחידה עבור נשים חרדיות בישראל, ומטרתה להכשיר נשים מתוך המגזר החרדי לעשייה פוליטית וחברתית. הנשים המתקבלות לתוכנית הינן נשים מוכשרת בעלות פוטנציאל אדיר לחולל את המהפכה במצב הנשים החרדיות בפרט, ובחברה החרדית בכללותה. בתוכנית המשתתפות נפגשות עם ח"כיות, עיתונאיות ודמויות בולטות בציבוריות הישראלית והן רוכשות כלים מעשיים להשתלבות בעשייה הפוליטית בישראל.

במשך תקופת ההכשרה בתוכנית המנהיגות שאורכה ארבעה חודשים  אנו מקיימות מפגשים שבועיים וסדנאות הכוללים דיונים בנושאים חברתיים-מגדריים מהותיים. אנחנו דנות על אלימות במשפחה,על פגיעות מיניות, על מצב החינוך והתעסוקה במגזר החרדי,מעלות יוזמות מהשטח  וחותרות  בכל הכוח לשינוי.

הנשים המשתתפות בתוכנית המנהיגות, רוצות להיות שם,

למענך האישה החרדית שהזכויות שלך נרמסות במקום העבודה בו את עובדת כגננת או מורה.

בשבילך האימא החרדית עם הילד בעל הצרכים המיוחדים.

עבורך, תלמידה המתקשה להתקבל לסמינר. 

על מנת לסייע  לך המתמודדת עם  אלימות פיסית, מינית, כלכלית ורגשית

לצערנו, כיום אין אפילו אישה חרדית אחת בכנסת ישראל.אין נשים חרדיות בצמרת ההנהגה הציבורית ובשורת מקבלי ההחלטות. אין די נשים חרדיות במועצות המקומיות. הנשים החרדיות וצרכיהן נותרים שקופים בעוד קולן מושתק. אנו בנבחרות, דורשות ייצוג שוויוני לנשים חרדיות וקוראות לשילובן בכל הזירות הציבוריות ובמוקדי הכוח  הפוליטיים.

חשוב לציין שעל אף שהממחטות טרם יבשו מטקס הפרידה החגיגי של מחזור תשפ"א של הנבחרת שנערך בסוף חודש יוני האחרון, כבר הבוגרות מפתיעות אותנו ביוזמות ושיתופי  פעולה שהנצו מתוך התוכנית עצמה. (ספוילר: שיתוף פעולה בנושא מענה לנפגעי תקיפה מינית בחברה החרדית).

כי כמובן כל סיום הוא התחלה חדשה,

 אז לחיי התחלות חדשות…