Category - מהתקשורת

יקי אדמקר: "נשים חרדיות שהולכות לפוליטיקה, אינן חרדיות"

אסתי שושן

הזדמנות להאזין לשני שדרנים ברדיו "קול ברמה" הדנים קרא עוד...

הזדמנות להאזין לשני שדרנים ברדיו "קול ברמה" הדנים בסוגיית שילוב נשים בפוליטיקה.
הכתב החרדי יקי אדמקר טוען בתוקף שנשים שהולכות לפוליטיקה אינן באמת חרדיות.
שבוע שעבר במסגרת סיור של "הנבחרת", קבוצת המנהיגות של "נבחרות" ותנועת ויצו, פגשנו את אדמקר באקראי בכנסת ונוצרה הזדמנות להעמידו על טעותו. כל אישה הביטה בו ושאלה "אז גם אני לא חרדית?" ואני? ואני?" אין ספק, חיזיון משעשע.
בנבחרת, פעילות חברתיות חרדיות מכל רחבי הארץ שבוער בהן רצון לשינוי והן מבינות שהכנסת והעיריות הם המקומות בהם ניתן לפעול לטובת הציבור.
אנו שמחות שהשדרן השני דודי שוומנפלד לא נפל לבור הצפוי של התלהמות והקטנה ודיבר בכבוד על התופעה.
המהפכה בדרך.
מוזמנות ומוזמנים להאזין.


לא נבחרות, לא בוחרות

Two ultra-Orthodox feminists challenge Israel’s political landscape

אסתי שושן

Ruth Eglash, Washington Post

MODIIN, Israel — They are ultra-Orthodox feminists and liken their group to the suffragist movement.

Esty Shushan and Estee Rieder-Indursky have been fighting for the past five years for women’s rights within their strictly conservative ultra-Orthodox, or Haredi, community.

Now they are trying to draw worldwide attention.

“As Haredi women, we face many battles. It took me awhile to realize that fighting those battles starts up there,” said Shushan, sporting a stylish sheitel, Yiddish for the wig that married ultra-Orthodox women wear to cover their hair as a sign of modesty.

By “up there” she does not mean God, Rieder-Indursky explained, but rather the ultra-Orthodox decision-makers and leaders who do not allow women in the political sphere.

The two women lead a nonprofit organization called Nivcharot, or “the elected women.” Their goal is to pressure the Haredi leadership to give women a voice.

The fight sometimes gets ugly, they say.

During the last election, they lobbied against ultra-Orthodox parties, decrying their refusal to allow women to have a role. They handed out provocative fliers, asking women to refrain from voting until they were represented, and they clandestinely pasted posters on billboards in the most religious neighborhoods.

In one of the posters, they criticized women for asking for political representation, realizing that by attacking their own message they would raise curiosity and the posters probably would not be torn down.

More recently, they petitioned Israel’s Supreme Court, arguing a party that discriminates against women should not be afforded legitimacy in the political system.

Ultra-Orthodox Jews make up about 10 percent of Israeli society. Two political parties, Shas and United Torah Judaism, represent the population, with 13 Haredi members in Israel’s 120-seat parliament and three government ministers. None are women.

The parties are run along strict lines set by their spiritual leaders, and their positions on many issues are dictated by the Torah. The Haredi electorate votes for one of the two parties according to instructions from religious leaders, who have made clear that women should not be involved in politics.

Before the creation of Israel, ultra-Orthodox women stayed home and raised children while the men worked.

In recent years, however, as the community has struggled with poverty and many men spend their days studying the Torah, women have been allowed, even encouraged, by spiritual leaders to work outside the home.

Nurit Stadler, a professor of sociology and anthropology at the Hebrew University of Jerusalem, said the participation of women in the labor market laid the foundation for the debate about women’s rights in the community.

“There is a problem when women take on a role like that. They change the way they dress, they go out of the house and face an atmosphere of pollution. It’s a provocation,” Stadler said. Women are exposed to new ideas and suddenly start seeing the world in a different light.

That is what happened to Shushan and Rieder-Indursky.

Before becoming political activists, they worked for Haredi newspapers. Shushan was a columnist, and Rieder-Indursky was a political reporter.

Both used male pseudonyms.

“My editor was happy I wanted to write. He said my writing was good but asked me not to use my name because ‘You know, the men will not accept the opinions of a woman,’ ” Shushan said.

Working from home, she had no problem keeping her identity secret and was grateful to be earning an income while still being able to air her views.

For Rieder-Indursky, it was trickier. As a political reporter, she had to interview people, among them former Israeli prime ministers Ariel Sharon and Ehud Olmert.

“Whenever I would get to an interview, people were always shocked to discover that I was actually a woman,” she said. “One surprised foreign diplomat even told me: ‘I expected many things but never did I expect to meet the Haredi Claudia Schiffer.’ ”

For Shushan, the novelty of working without credit or recognition for her ideas wore off quickly. In 2012, she quit the newspaper and turned to the only platform where she felt free to express herself: Facebook.

She set up numerous groups that reached thousands in her community and turned a taboo subject of women in politics into a focal point of the 2015 general election.

Rieder-Indursky reached a similar conclusion soon after: “It took me longer to see, but now all I see is Haredi women’s voices silenced in our community.”

The two Haredi parties did not respond to phone calls and text messages seeking comment.

Although Shushan and Rieder-Indursky have succeeded in bringing the issue to the fore, they face immense social pressure to stop. Because they are often labeled troublemakers or crazies, their families also pay a price, they said.

Shushan, a mother of four, was forced to obtain a court order to keep her daughter in an ultra-Orthodox school that viewed her mother’s activities as undesirable.

Rieder-Indursky said her son often returns from his yeshiva begging her to stop.

Israel Cohen, a journalist and commentator for the Haredi website Kikar Shabat, said the women are seen as extreme by the Haredi mainstream.

“There are already Haredi women who are close to the decision-makers. They operate quietly and within the Haredi mainstream without being elected,” he said. “These women are coming and demanding change and in that way, there will be pushback and nothing will change.”

But the women are determined. “In my opinion, this change will happen, the question is just when?” Rieder-Indursky said. “How do I know it will happen? Because it has happened all over the world. It’s just a matter of time.”

Read the original article

24/7/17

אחרי 19 מערכות בחירות של הדרה, לנשים החרדיות נמאס לשתוק

אסתי שושן

תמר דרסלר, מעריב

"לא משנה אם את ש"סניקית, אגודאית, ליטאית, מזרחית או חסידית. אין לך ייצוג במפלגות החרדיות, לא  אין לך ייצוג במפלגות החרדיות, לא סופרים אותך! אפליה זו מעוגנת בתקנון המפלגות שלא מאפשר לנשים להיבחר לשורותיהן. את מוזמנת להכיר את פתק הבחירות החדש שלך- "לא נבחרות, לא בוחרת" כך נכתב בדף הפייסבוק שהקימה לפני כשנתיים לקראת הבחירות לכנסת ה-19, אסתי שושן, יוצרת קולנוע חרדית ואם לארבעה. אלא שמה שהתחיל אז כיוזמה של אישה יחידה, בודדה במערכה, צובר בימים אלה תאוצה עצומה במגזר החרדי והופך לתופעה המרתקת ביותר במערכת הבחירות שנפתחה לאחרונה.

מעל  3,000 גולשים וגולשות כבר הצטרפו לקמפיין המתחדש של קבוצת פעילות חרדיות “לא נבחרות – לא בוחרות”, הקורא לנשים חרדיות לא להצביע למפלגות החרדיות אם אלו לא ישלבו נשים בתוכן. בין התומכות בקמפיין נמצאת גם דבורה גרובייס, חסידת גור מבני ברק, בת 19, נשואה ואם לילד. היא בטוחה שלא תצביע בבחירות הקרובות למפלגה חרדית אם זו לא תשלב בקרבה נשים חרדיות. “אני רוצה מישהי שתייצג את החרדיות שלי, לא רק בפן

מעל  3,000 גולשים וגולשות כבר הצטרפו לקמפיין המתחדש של קבוצת פעילות חרדיות “לא נבחרות – לא בוחרות”, הקורא לנשים חרדיות לא להצביע למפלגות החרדיות אם אלו לא ישלבו נשים בתוכן. בין התומכות בקמפיין נמצאת גם דבורה גרובייס, חסידת גור מבני ברק, בת 19, נשואה ואם לילד. היא בטוחה שלא תצביע בבחירות הקרובות למפלגה חרדית אם זו לא תשלב בקרבה נשים חרדיות. “אני רוצה מישהי שתייצג את החרדיות שלי, לא רק בפן הפמיניסטי”, אומרת גרובייס. "יש לי חברה שעובדת ומפרנסת בזמן שבעלה לומד, כמו רבות מהחרדיות. היא אמרה לי שלמרות שאינה בטוחה עדיין איך תצביע בבחירות הקרובות, נמאס לה להיות 'שקופה' ואם סומכים עליה שתפרנס ותגדל את הילדים, צריך לסמוך עליה גם בהחלטות ציבוריות ושבמצב הנוכחי היא מרגישה כמו עובדת ניקיון שאין לה שום אמירה ציבורית. אני לא אופטימית שכבר בבחירות הנוכחיות תהיה אישה חרדית באחת המפלגות החרדיות, וייתכן שנצביע למפלגה אחרת שתשלב אישה חרדית אצלה”.

גרובייס אף זוכה לתמיכה נרחבת מבעלה בנושא. “אנחנו מעל מחצית המגזר החרדי, ואין לנו שום ייצוג”, היא אומרת, “אבל אני מאמינה שיהיה שינוי, אם לא בקדנציה הזו ולא בבאה, בוודאי בזו שאחריהן”.

גם מילכה, 31, גרושה ואם לשלושה מבני ברק, מתכוונת להילחם על ייצוג נשי במפלגות החרדיות, וגם היא טוענת כי לא תצביע להן אם לא ישולבו בהן נשים. “קחי לדוגמה את חבר הכנסת ליצמן, שהיה סגן שר הבריאות. לוועדות על בריאות האישה הוא לא הופיע. אני מבינה שקשה לגבר חרדי לשמוע על אחוזי סרטן השד הגבוהים בקרב נשים חרדיות, אבל זו דוגמה אחת מני רבות לכך שיש מקומות שבהם גברים חרדים לא יכולים לייצג נשים חרדיות, בעיקר בנושאי בריאות ועבודה. במשך שנים נשים חרדיות הן המטפלות והמפרנסות, הגיע הזמן שיהיה לנו ייצוג. אין שום מניעה הלכתית לאישה להיות בפוליטיקה. הם מפחדים משינוי מאזן הכוח. גם הטענה שהם חוזרים ומטיחים בנו לגבי מידת החרדיות שלנו היא טענה של הפחדה. שום חליפה ושטריימל או מגבעת לא הופך אותם ליותר חרדים מאיתנו”.

בבחירות הקודמות הצביעה מילכה ליהדות התורה, בעיקר בגלל בתה שהייתה אז אמנם רק בת 5, אך כבר ידעה לזהות את האותיות וידעה מה אמורים להצביע. “זו עוד דוגמה לנהירה העיוורת כמו עדר לקלפי, אין באמת בחירה במגזר שלנו”, מילכה טוענת כעת. “יהיה שינוי, שינוי לוקח זמן. גדל כאן דור חדש של נשים חרדיות, פמיניסטיות ומודעות. פעם אסרו עלינו ללמוד ולעבוד, היום הדברים השתנו, ולכן אני מאמינה שיום יבוא ויהיה לנו ייצוג בכנסת ישראל”.

הקול שלא נשמע

סקר שנערך עבור אתר האינטרנט החרדי "בחדרי חרדים", על בסיס משאל טלפוני על ידי חברת TRI, מעלה ממצאים מפתיעים. לפי תוצאות הסקר, בבחירות הקרובות ש"ס תזכה לעשרה מנדטים ויהדות התורה לשמונה מנדטים. 18 המנדטים המשוערים הללו הם ביטוי לכוחו העצום של המגזר החרדי בישראל שמהווה מעל 11% מכלל האוכלוסייה בישראל, קרוב ל-100,000 בתי אב שהם למעלה מ-800,000 נפש. כ-52% מהמגזר החרדי הם נשים.

שיעור הצמיחה במגזר החרדי הנו הגבוה ביותר בקרב האוכלוסייה היהודית. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שיעור הנשים החרדיות המועסקות בשוק העבודה בישראל עמד על 75.7% בשנת  2013, גבוה יותר משיעור ההעסקה של נשים מכלל האוכלוסייה, שעומד על 73.85%. היציאה המוגברת של נשים חרדיות לשוק העבודה בעשור האחרון נובעת מהמצוקה הכלכלית במגזר, מאז הקיצוץ בקצבאות הילדים על ידי ממשלת שרון-שינוי.

למרות היציאה לעבודה והעלייה באחוזי היציאה ללימודים, קולן הפוליטי של הנשים במגזר, המוערך ב-8-9 מנדטים, לא נשמע. ההצבעה שלהן ניתנת אוטומטית לאחת המפלגות החרדיות הגדולות, שבאף אחת מהן לא ישבה מעולם אישה. עכשיו באות הפעילות החרדיות ואומרות: "לא עוד! רוצים את הקול שלנו – שלבו אותנו!". ברשימת הנשים המובילות את הקמפיין ניתן למצוא את מיכל צ'רנוביצקי המתגוררת באלעד; רחלי איבנבוים, המתגוררת בשכונת מאה שערים בירושלים; אסתר רידראינדורסקי המתגוררת ברמת גן; ואסתי שושן, יוזמת הקמפיין המקורי ב-2012 המתגוררת בפתח תקווה. בשבוע האחרון שלחה הקבוצה מכתב לחברי הכנסת החרדים בדרישה לקבל ייצוג ברשימות לכנסת.

צ'רנוביצקי, 34, חרדית נשואה, אם לשלושה בנים שלומדים בתלמודי תורה באלעד, עוסקת בבדיקות תוכנה ופעילה ב"כוח לעובדים" ובעמותת "בת מלך" שמסייעת לנשים דתיות וחרדיות שסובלות מאלימות במשפחה, הקימה כבר בבחירות המוניציפליות באלעד שנערכו באוקטובר

2013 מפלגה בשם "עיר ואם" והתמודדה על מקום במועצת העיר, אך לא עברה את אחוז החסימה. "אי אפשר להשליך מההצבעה באלעד על ההצבעה הארצית", היא אומרת. "לא היינו מוכנים, התחלנו בקמפיין בשלב מאוחר, לא היינו מוכרות בעיר ופעלנו ללא תקציב כמעט, בניגוד למפלגות החרדיות שהוציאו על קמפיין הבחירות באלעד מיליוני שקלים. "קל יהיה להסיק מהמקרה שלי שנשים חרדיות לא מעוניינות בייצוג נשי, אבל לא כך הדבר. מאז הבחירות מצטרפים אלינו כל הזמן פעילות ופעילים חדשים, ובמועצה הבאה יהיה בעזרת השם ייצוג לנשים באלעד.

"נשים חרדיות וגם גברים חרדים שאני משוחחת איתם מעוניינים בהחלט לראות נשים במפלגות החרדיות בכנסת", אומרת צ'רנוביצקי. "אני מאמינה שלמרות ההצהרות של המפלגות החרדיות, השינוי יקרה. פנינו למפלגות החרדיות והכדור עכשיו בידיים שלהן, הן יבחרו אם לשלב נשים במפלגה או לשלוח חלק מהמצביעות החרדיות להצביע למפלגות אחרות שישלבו נשים חרדיות בתוכן. כך או כך, נשים חרדיות יישבו בכנסת. אומנם קשה לשנות עשרות שנים של אמונה ומסורת של הרגלי הצבעה, אבל אני מאמינה שהשינוי בוא יבוא".

שער העיתון ביום פרסום הכתבה"לא מייצג את הרוב"

אלא שאל מול הטענות הללו אומרים במפלגות החרדיות: “אין שום סיכוי לשינוי” ותוקפים את הנשים בשאלות לגבי מידת חרדיותן. כך, בימים האחרונים יצא הרב מרדכי בלוי, יו"ר "משמרת הקודש והחינוך" ומבכירי יהדות התורה, נגד היוזמה באתרי האינטרנט החרדיים “בחדרי חרדים”, “כיכר השבת” ו”לדעת”. "כל אישה שתתקרב למפלגה שלא בהנהגת גדולי ישראל – תצא בלא כתובה ואסור ללמוד במוסדות החינוך שלה, וכן לרכוש ממנה כל מוצר ומצווה להוציא את כל הצאצאים שלה מהמוסדות", כתב בלוי בפשקוויל שפרסם השבוע והוסיף: "אני ערב שכל מי שתעז לעשות זאת – תטופל בהתאם ותשלם על כך ביוקר".

גם סגן ראש העיר אלעד, צוריאל קריספל, הגיב באתר החרדי "בחדרי חרדים" וכתב: "קומץ נשים אלו ניסו את מזלן בבחירות באלעד כאשר הציבור החרדי אמר את דברו והדיר עצמו לגמרי מבחירתן"

בעקבות דבריו של הרב בלוי הודיעה עמותת חדו"ש לחופש דת ושוויון כי תפנה ליועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין בדרישה לפתוח בחקירה נגדו בחשד לשורה של עבירות חמורות של איומים וסחיטה באיומים נגד נשים חרדיות כדי למנוע מהן להשתתף בבחירות.

"מדובר בנשים חלוצות ואמיצות שמשלמות מחירים כבדים מול לחץ קהילתי עצום ואלים", אומר שחר אילן, סמנכ"ל עמותת חדו"ש. "לכאורה, מעמדה של האישה החרדית היה צריך להיות חזק יחסית מכיוון שהיא בדרך כלל המפרנסת. בפועל דואגת החברה החרדית שלנשים שלה לא יהיה קול. הן אינן רשאיות לייצג אותה בפוליטיקה, אינן רשאיות לדבר בכינוסים שיש בהם גברים ואינן רשאיות לכתוב בשמן בעיתונים שקוראים גברים (אם הן כותבות שם זה בשם בדוי). חשיבותה של הקבוצה החדשה אינה רק בכך שהיא פותחת את הדרך הארוכה לייצוג הנשים החרדיות ולסיום ההשתקה שלהן, אלא גם בכך שהיא מזימה את העמדה החרדית כאילו הנשים החרדיות משלימות עם המצב וטוב להן איתו".

"נפעל בכל דרך למנוע אפליית נשים חרדיות ונילחם בגזענות נגד עדות בכלל, ונשים בפרט", אומר גם יו"ר תנועת "עם שלם", הרב חיים אמסלם, בתגובה לאיומים של הרב בלוי. "הגיע הזמן שלנשים החרדיות יהיה ייצוג במפלגות החרדיות, ואם הדבר מתנגש באידיאולוגיה שלהן – עדיין לא ניתן למנוע מהן להתמודד ברשימות אחרות וכל שכן להחרימן ולבזותן. אעשה כל שבידי לקדם נשים חרדיות לכנסת כדי שיהיה להן ייצוג הולם בבית המחוקקים הישראלי. אני סמוך ובטוח כי מנהיגי הציבור החרדי מושכים את ידיהם מאב מירות מטופשות אלו, ואין זה מייצג את דעתו של רוב הציבור החרדי".

שאלת השאלות

מעבר לאלפי נשים שהצטרפו לעמוד הפייסבוק ולקבוצת הפעילות המונה כבר עשרות נשים, נשמעים עוד ועוד קולות במגזר החרדי והחילוני הקוראים להן לא לוותר למרות האיומים. "אנחב נו נמצאות בכל מקום, באקדמיה, בכנסת, רל"שיות, עורכת דין, פרסומאיות, אסטרטגיות", אומרת אסתר רידר אינדורסקי, 42, חוקרת פמיניזם דתי חרדית מהמרכז הבינתחומי וממובילות הקמפיין. "לא יעלה על הדעת שלא תהיה אישה חרדית בכנסת". רידר, שהב צביעה לדבריה עבור יהדות התורה בכל פעם שהתקיימו בחירות מאז היותה בת 18, הוסיפה ואמרה שהיא עצמה לא מבקשת להיבחר לכנסת, אלא לסלול את הדרך עבור נשים חרדיות ראויות.

ההתבטאות הברורה של הרב בלוי לא מפחידה אותך?

"אני מאוד מעריכה את מוטק'ה בלוי על האומץ שלו להצהיר בגלוי שהוא 'עובד עבורנו'. מאז שהתבטא כפי שהתבטא, קיבלנו רוח גבית ותמיכה מאנשים ונשים רבים שלא תמכו בנו קודם. תודה".

"מה שעומד מאחורי היוזמה המבורכת הזו, כמו כל רפורמה המתחוללת בתוך החברה החרדית, היא הצפת שאלת השאלות הנצחית: 'מיהו חרדי'", אומר ד"ר שלמה טיקוצ'ינסקי, חוקר ישיבות ליטא והחברה החרדית באוניברסיטה הפתוחה ובמכון ון ליר, שכיהן בעברו כמנהל האקדמי של הקמפוס החרדי במכון לנדר ותומך גם הוא בקמפיין.

"לפי ההלכה נשים גם לא בוחרות. לפי ההלכה של חוגים אחרים, אין להשתתף בבחירות כלל. לפי ההלכה של חוגים נוספים, אין להופיע בטלוויזיה כלל. לפי ההלכה מצווה מן התורה להצביע רק לפלוני החרדי ואיסור גמור להצביע עבור פלוני שאף הוא חרדי. ברור אפוא, שכשם שאין הלכה אחת ודעת תורה אחת, אין גם 'חרדיות' אחת. מה שהנשים הללו אומרות הוא בעצם שהחרדיות היא הגדרה סוציולוגית בלבד, הנתונה בידי כל מי שמגדיר את עצמו ככזה. איננו עוד בכיסו של אף אחד, עסקן או רב כזה או אחר".

בניגוד לשמועות על מימון חיצוני וגורמים העומדים מאחורי היוזמה, היוזמות מצהירות כי לא קיבלו מעולם תמיכה ואינן נתמכות על ידי שום גורם חיצוני. "אנו נשים חרדיות עצמאיות ממגזרים שונים באוכלוסייה החרדית, ומולנו עומדים חברי כנסת, מפלגות ועיתונים עם כיסים מספיק עמוקים בשביל להרוג כל יוזמה לשינוי. אנו מתכוונות להגיע פנימה לתוככי המגזר עם הקמפיין שלנו, לא רק בפייסבוק או ברשתות החברתיות", הן אומרות.

ממפלגת יהדות התורה לא התקבלה תגובה עד מועד פרסום הגיליון. עם זאת, גורם בכיר ביהדות התורה אמר ל”מעריב המגזין”: “יש להצטער על הדרך שבה בחרו הנשים היקרות האלו לנסות ולשנות. כל מי שמכיר את המגזר החרדי יודע שלא כך נעשים הדברים אצלנו. בדרך שלהן אין שום סיכוי לשינוי, גם לא בעשרות השנים הקרובות. אם היה ולו סיכוי קטן שהדבר ישתנה, העיסוק במדיה החילונית מוסס אותו. אין ספק שהתקשורת החילונית מתלהבת והנשים הללו זוכות לחיבוק חם.

“אין סיכוי לשילוב נשים חרדיות במפלגה, הגישה החרדית היא לא נישתית, אלא מבוססת על פלגים וסיעות. צורכי הציבור מאז ומתמיד יוצגו על ידי גברים. לא מדובר על שנאה או אפליית נשים. בעולם החרדי אנו מצביעים כמצווה, מכוח אמונתנו שיש לשמור על הגחלת ועל המסורת, וכמו שלא אפשרי שנשים יתפללו לפני העמוד, כך גם לא ניתן שישתלבו במפלגה. מדובר על שינוי שאינו שונה משינוי בהלכה”.

אותו גורם גם הוסיף שאינו חושש מהשפעתן של הפעילות על אחוזי ההצבעה בקרב הנשים החרדיות. לדבריו, “מדובר בשוליים שבשוליים של הציבור החרדי, אחוז קטן ולא משמעותי, איננו צופים לירידה בשיעור ההצבעה”.

ממפלגת ש"ס בחרו שלא להגיב.

פורסם: 9/12/14

לקריאת הכתבה במקור

 

אהה! הפמיניסטיות החרדיות תלו פשקווילים

אסתי שושן

קובי נחשוני, Ynet

"ולא יעלה על הדעת כי ייטלו לעצמן את הכבוד השמור לגברים מאז ימות עולם" (הפשקוויל)

הפמיניסטיות החרדיות לא עוצרות בדרך לחלום הכנסת. תומכים ומזדהים עם קמפיין הנשים החרדיות "לא נבחרות – לא בוחרות", תלו הלילה (אור ליום ה') ברחבי הארץ מודעות רחוב הומוריסטיות הלועגות להתנגדות עסקני המגזר הגברים לשילובן בעשייה הפוליטית. המודעות נוסחו כפרודיה לפשקווילים המכוונים נגדן-עצמן, עד שבכלי תקשורת חרדיים וברשתות החברתיות התייחסו לקמפיין בטעות ככזה. במודעות, שנתלו בארבע ערים חרדיות, נכתבה באותיות ענק זעקת השבר "אהה" ותוארו "חלחלה וחרדה בקרב היהדות הנאמנה" נוכח "נשים חצופות המבקשות להוציא את נשותינו הצדקניות מעם המטבח והקדירה… להתרועע אף הן בחברת נשים גלויות ראש, כמו שעושים כיום שלוחי דרבנן (נציגי הרבנים), חברי הכנסת שלנו".

עוד נכתב "נגד" אותן נשים, כי "הגדילו להחציף בטענות האומרות כי כבר היו מנהיגות ונביאות בישראל כדבורה ויעל בשעתן, ועוד הוסיפו חטא על פשע וטענו כי אין מניעה הלכתית בבחירת נשים… (אך) אין אנו מתחשבים בדעתן הקלה של נשים ואין חייבים אנו הסברים למחוצפות אלה".

על פי הפשקוויל ההומוריסטי, "נשות ישראל צנועות המה, ולכן ראויות הן לזון ולפרנס את בעליהן, להיות עורכות דינים, טועניות רבניות, אסטרטגיות, נשות פרסום עיתונאיות, עוזרות פרלמענטריות ומזכירות הכפופות לשלוחי רבנן, ולא יעלה על הדעת כי ייטלו לעצמן את הכבוד השמור לגברים מאז ימות עולם". כאמור, לא כולם בכלי התקשורת וברשתות החברתיות במגזר קראו את האותיות הקטנות, וחלקם טעו לחשוב כי מדובר בקמפיין נגדי ל"לא נבחרות – לא בוחרות". הבולט שבהם היה אתר "כיכר השבת", שפרסם הבוקר ידיעה חדשותית על "מודעות בבני ברק נגד יוזמת הנשים לח"כית חרדית".

 

פורסם ב-Ynet

25.12.14

"בטרם היו נשים בפרלמנט – לנשים לא היו זכויות על ילדיהן"

אסתי שושן

מלי אברהם, בחדרי חרדים

"גם היום, רק כשיהיה ייצוג נשי – יהיה מי שידאג לנשים", אסתי אינדורסקי, אקטיביסטית חברתית חרדית, מסבירה לנו על מה ולמה המהומה

שכר נמוך בשלושים אחוז מגברים, (שלושים אחוזים נוספים על אלו של אישה במגזר הכללי לעומת גברים), חוקים נוקשים בענייני פריון ואתם יודעים מה? אפילו הסיוט ששמו סמינרים!
כל אלו ועוד הם נושאים שאף נציג חרדי ולו יהיה אב לעשר בנות בעצמו, לא ידאג להם. מדוע? מכיוון שהם נושאים נשיים. וההיסטוריה הוכיחה. עד שלא נכנסו נשים למקום שבו מקבלים החלטות, לא היה מי שידאג להן. נקודה."במדינה מתוקנת ודמוקרטית שאנחנו גרים בה", אומרת אסתי אינדורסקי, ״העוולות מציקות וכואבות לי, אבל אינני מונעת מכעס, אלא מרצון להיטיב יותר לדור הצעיר מאשר לעצמי. היום אין אופק וזה עצוב לגדל ככה ילדות, ואני פה בשביל לתת להן אופק".

מה את עושה בשביל זה?
"ראשית, אני חברה יחד עם עוד נשים בארגון נבחרות, השואפות להכניס נשים מקבלות החלטות, ובכלל זה אני מארגנת גם חוגי בית ומסייעת לנשים חד הוריות שאין מי שיעזור להן".
אינדורסקי, לשעבר רידר רייכמן, הייתה עיתונאית מוכרת בעיתון משפחה, וכתבה טורים פוליטיים בשם ארי סלומון, כי בזמנו, לא היה מקובל שנשים תכתובנה פוליטיקה.

"מתוך שעברתי את המסע הקשה, המשפיל והעצוב של אם חד הורית שנים ארוכות – התרגשתי כשהילד שלי היה בן שבעה חדשים והתחתנתי בשנית כשהיה בר מצווה, (כיום הוא בן 19), אני מודעת וקרובה למצוקה שחוות נשים אלו. נשים שגורלן לא שפר עליהן ואין להן לאן ללכת עם הילדים בשבתות.

"לא קל לחנך לתורה בן, לבד, אבל אני הצלחתי למרות כל הקשיים והמכשולים. אספות הורים, תפילה בבית כנסת, לימוד, שילמתי במיטב כספי לאברכים. זה היה בנשמתי, שילמד, שיקנה תורה, על אף שאביו אינו בסביבה. שאלתי פעם את הרב לאו אם אני יכולה לשלם מכספי מעשרות, הוא ענה – זוהי שאלה מעולה. האבא מחויב בחינוך הבן ולא את, ולכן כל מה שאת עושה ונותנת זה צדקה. ובאמת, היו לו מורים ואברכים טובים. הייתי נוסעת לשבתות וחגים ושוכרת דירה ליד ישיבת עטרת ישראל, והצמדתי אותו לרבני הישיבה. הוא קיבל מהם הרבה, וברוך השם היום הוא בן תורה לתפארת.

"רק לכן הדבר שהכי כואב לי הוא שאומרים לא "את לא חרדית". אני חרדית והתאמצתי ועשיתי הכל בשביל התורה. אני מרגישה שגידלתי בן תורה. זה לא עומד בסתירה לכך שנשים צריכות להיות מיוצגות! גם לא ביקשתי אני לייצג – אין לי שאיפות פוליטיות. זה לא התחום שלי – אבל אני בטוחה שזה יקרה. אנחנו נמצאים בדמוקרטיה והקרקע צמאה לכך. אני רואה שנשים מבינות – נשים מהמיינסטרים, לא מודרניות, שמתחילות להבין שאין שום סיבה הלכתית ואחרת שלא יהיה ייצוג נשי. מדוע לבעלזא, לגור, לצאנז, לספרדים, לליטאים האלו, ולליטאים האחרים, צריך ייצוג נפרד ולאישה לא?

"נשים נפגעות יום יום מחוסר צדק. שכר נמוך, המוסדות עושקים גננות ומורות, והנציגים חרדיים לא דואגים להם. שום דבר לא ישתנה עד שלא תהיה אישה בין מקבלות ההחלטות".

ומה מבחינת ההלכה?
"יש לנו קונטרס הלכתי שמוכיח אין שום בעיה הלכתית – אין שום בעיה של שררה. ראש ישיבת מיר אמר על נשיא ארה"ב הוא עבד, לא מלך, הוא משרת את הציבור רק הנציגים החרדיים חושבים שזה עניין של שררה, ומעניין למה… גדולי ישראל לא אמרו מילה נגדנו מעולם. תמיד אמרנו, שאנחנו פועלות כל עוד גדולי ישראל לא יצאו נגד, והם לא יצאו! למה? כי אין עם זה בעיה הלכתית. מצידי שימנו אישה מבוגרת, מורה בסמינר. חברת כנסת שמתאימה להם. העיקר שתהיה אישה ותבין את הצרכים של אישה, שתשים את הצרכים הייעודיים של אישה נגד עיניה, לדוגמא – בריאות האישה, אגב, הסיבה שבגללה נכנסתי לסיפור הזה היא שב-2014, התקיימה ועדה בכנסת על מעמדן של נשים חרדיות. אף חבר כנסת חרדי לא הגיע, לא שלח את העוזר שלו, זלזול מוחלט".

היום בערב יתקיים במשכנות שאננים כנס של אקטיביסטים חרדיים בהשתתפות עדינה בר שלום, ח"כ שולי מועלם ופעילים נוספים, ובו ידברו על נושאים רבים כמו המחיר שנשים משלמות כשהן הולכות לעסוק בפוליטיקה – גם לא חרדית.

"אקטיביסטים חרדים משלמים מחיר על פעילותם" אומרת רידר, "כותבים עליהם, מנדים אותם, שכבת העסקנות החרדית שסבורה שתפקידה לנהל את העולם מתנגדת אליהם, אבל ההיסטוריה מוכיחה שאת כל החוקים לטובת נשים, חוקקו אך ורק נשים. רק נשים נשלחו לפרלמנט דאגו לכך שבעל לא יוכל לתקוף את אשתו, ושגברים לא יוכלו למכור את הילדים שלהם. גם כיום, רק כשהאישה החרדית יכנס לכנסת ולמועצת העיר, הן תדאגנה לנשים".

נשים חרדיות נמצאות בכל מקום, הן רל"שיות של נשיא המדינה, מנהלות הכל מאחורי הקלעים. אבל – עד גבול מסוים. והצדק הזה חייב להיעשות.

קישור לכתבה במקור

חרדיות בפוליטיקה – אפשרי? אסתי שושן: "לא נאמין איך יכולנו בלי"

אסתי שושן

מלי אברהם, בחדרי חרדים

"לפני הכל אני רק רוצה להזכיר לך, שלפני מאה שנה לא הייתה זכות בחירה לנשים בארצות הברית. למעשה, כשנשים ביקשו זכות בחירה, ענו להם בדיוק מה שעונים לנו היום", אומרת אסתי שושן. שושן, בת 39 ואם לארבעה, מתגוררת בפתח תקווה ובוגרת סמינר וולף, עוסקת בין שאר פעילותיה בפעילות פוליטית.

מתי התחלת להתעסק בפוליטיקה?
"אחרי שסיימתי את הסמינר התחלתי לעבוד בהוראה, כמו כולן. אחר כך עבדתי כמה שנים בארגון לקירוב רחוקים, ומשם התכלכלתי לעולם הפרסום והמדיה. תוך כדי זה התחלתי לכתוב בעיתונים ומקומונים. במשפחה היה לי טור פובלסיצטי קבוע, שנחתם בשם חסר המגדר: א. שושן.

"לאורך הדרך הבנתי שאנחנו, הנשים החרדיות, נמצאות בכל מקום. עושות דברים גדולים מאד, אבל תמיד יש תקרת זכוכית שחוסמת אותנו. רוחות של הקצנה משתיקות אותנו יותר ויותר – אין ציורים של ילדות יותר. תמונות של ילדות בנות שנתיים זה כבר אסור. כל זה נובע שזה מכך שיש מקום אחד שבו נופלות כל ההחלטות. ושם אנחנו לא נמצאות. והוא הכנסת.

"ברגע שנפל לי האסימון הזה, התחלתי את הקמפיין של לא בוחרות לא נבחרות, כשבאופן מתמיד מצטרפות אלי עוד נשים ואני מבינה שזה מפריע להרבה מאד נשים שפשוט לא מעזות לדבר".

שושן מתארת את התפתחות המאבק – "בהתחלה זה היה נשמע דרישה הזויה. מ'זתומרת אישה חרדית בפוליטיקה? בשלב הראשון התשובה של הפוליטיקאים הייתה: אין אף אישה חרדית שרוצה להיות בפוליטיקה. אחרי שהוכחנו להם באותות ובמופתים שיש, הם אמרו: 'הן לא חרדיות אמיתיות'.

"אחרי שהוכחנו להם שהן כן, והצענו להם להכניס נשים מבוגרות בנות חמישים שישים עם לבוש ומראה מורתי וסמינרי שלא ניתן לטעון בו סרה, הם נשארו ללא תשובה".

טוב. עם הגברים כנראה אי אפשר לדבר על זה. אז מה את רוצה להגיד לנשים?
"לנשים אני רוצה להסביר שפוליטיקה זה לא דבר מלוכלך. זה המקום שבו מחליטים ברמה הארצית והמקומית. לאורך ההיסטוריה נוכחנו לדעת ששום חוק שקשור בהטבות וברווחה של נשים לא עבר ללא שנשים נכנסו לבית המחוקקים. קחי למשל את נושא השכר. נשים חרדיות מופלות לרעה עוד יותר מנשים במגזר הכללי.

"אם נשים במגזר הכללי מרויחות 30% פחות מגברים, נשים חרדיות מרוויחות עוד 30% נוספים פחות. כנשים אנחנו נמצאות בתחתית השכר – ואני מדברת על מורות, גננות, וגם עובדות במשרדי פרסום ובמקומות עבודה אחרים. יש משכורת אחת לגברים ואחרת לנשים. הדבר חורה בעיקר לנוכח העובדה שבמגזר שלנו, לנשים יש מיומנויות רבות משל גברים. אז למה?"

– הגברים במפלגות החרדיות אינם מזדהים עם נשותיהם ובנותיהם שללא ספק מצויות במערכת המפלה הזו?

"החכים שלנו מכירים רק את מנהלי המוסדות ואותם הם משרתים. בשום אופן לא את הלבל האחר של הנשים והעובדות, גם אם מדובר בבנותיהם ונשותיהם. את המלחמות הם משאירים לזירות אחרות. הם משרתים רק את הגברים. הנשים הן השכבה החלשה בחברה".

במה עוד היית רוצה שינוי?
"בכל הנושאים של חינוך, החל ממשכורות וכלה באפליה. אפילו מלגות להשכלה גבוהה מופנות היום בעיקר לגברים. ברגע שמבינים איפה, צריך לעבוד כדי לתקן את הבעיה – ייצוג קבלת החלטות ברמה העירונית והארצית".

ומה עם הטענה של "לא צנוע וכל כבודה"?
"כיום נשים עובדות בתקשורת, עו"ד, הוראה כללית, זה דבילי להגיד זה לא צנוע. המשרות של החממה הבית ספרית תפוסות למקורבים אשכנזים. כל השאר נאלצות למצוא את לחם חוקן במקומות עבודה אחרים".

בבחירות הבאות מה את צופה, תהיה אישה או לא?
"בשנה האחרונה הצטרפה ש"ס לקונגרס הציוני. באחד מהסעיפים, מחוייבים המצטרפים לייצוג נשים בועידות. מה עשתה ש"ס? שלחה נשים לוועידה! זה מחסום תרבותי. אבל זה לא מחסום הלכתי. בשנה שעברה נפגשתי עם נשים מאינדונזיה, המדינה המוסלמית הגדולה בעולם. נשים דתיות אדוקות ומאמינות. איך הן בפרלמנט? כי בפרלמנט האינדונזי יש חוק שמחייב 30% נשים. לפעמים צריך חוק כזה כדי שתרבות מסוימת תמשיך להתקדם.

"אנחנו כח פוליטי. וחשוב להדגיש שזה לא נגד היהדות זה לא נגד ההלכה, נשים רבות מתוך האצולה החרדית ממש, מורות בסמינר, חסידיות ושאינן, מסכימות בסתר לבבן עם הדברים. ולמה בסתר לבבן? כי הסנקציות החרדיות הן כל כך גדולות, שקשה מאד גרום לנשים להזדהות בפומבי. מי שמזדהה משלמת לעיתים מחיר כבד.

"את שואלת אותי מה אני צופה? אני צופה שזה יקרה. וכמו מאבק הנשים על זכות הבחירה במדינות נאורות, גם אנחנו עוד כמה שנים לא נאמין שהיה אפשר בלי".

קישור לכתבה במקור

כך נראית מהפכה: מנהיגות המאבקים שמטלטלים את סדר היום החרדי

אסתי שושן

אלי ביתאן, שיחה מקומית

מהתארגנויות עובדות, דרך ועדי הורים ועד הבנות המזרחיות בסמינרים – החברה החרדית חווה שינויים פנימיים עצומים, וכולם בהנהגה נשית. בכנס של תנועת "נבחרות" השבוע הן דיברו על המחירים האישיים ועל הסיכוי שנראה אותן בכנסת. ביום רביעי האחרון התקיים במשכנות שאננים בירושלים כנס "מגדר-מגזר" של נשות ארגון "נבחרות". לכנס הגיעו פעילות ופעילים חרדים, שיצאו לקראת הבחירות למאבק על זכותן של נשים חרדיות להיבחר במסגרת המפלגות החרדיות, תחת הססמה "לא נבחרות – לא בוחרות", ובקיצור שהפך לכינוי: "לונילובו".

כבר בחודשים שקדמו לכנס, שיועד בעיקר לפעילות ולפעילים הבולטים במאבקים חברתיים בחברה החרדית, אפשר היה לראות בבירור את פריצת הדרך שעשה המאבק, שמאז מערכת הבחירות האחרונה הוכרז שוב ושוב כחסר סיכוי, על ידי הגברים החרדים השולטים במפלגות החרדיות. מה שהחל כמאבק אזוטרי, שלא לומר קוריוז, הפך להיות אחד הדיונים הלוהטים במגזר החרדי.

מימין: אסתי רידר, אסתי ביטון-שושן, מיכל צ'רנוביצקי וטלי פרקש. הסופרג'סטיות החרדיות (נעם פיינר)

מימין: אסתי רידר, אסתי ביטון-שושן, מיכל צ'רנוביצקי וטלי פרקש. הסופרג'סטיות החרדיות (נעם פיינר)

במהלך השנתיים הללו הוקם ארגון "נבחרות", שבחר לו לסמל את שרה שנירר, מקימת רשת החינוך החרדית לבנות "בית יעקב", ומי שנחשבת למחנכת חרדית דגולה. שנירר גם מזוהה כאישה פורצת דרך לנשים חרדיות, חרף ההתנגדות אליה מצד עסקנים ורבנים, שהפכה רק בהמשך לתמיכה נלהבת. המיתוס החרדי בעניינה של שנירר זונח את השנים הראשונות, בהן נאבקה שנירר כמעט לבדה בממסד הרבני הגברי שלא ראה איתה עין בעין את הצורך בחינוך לנשים. במקום העבר הזה, נהוג להעלות על נס רק את התמיכה מקיר לקיר לה זכתה בהמשך. הבחירה בה כסמל המאבק של "נבחרות" מנסה להחזיר את אותן שנים ראשונות של מאבק לקדמת השיח: ככה גם שנירר התחילה, השאר יצטרפו בהמשך.

עתירה שהוגשה על ידי ארגוני נשים (בתמיכת "נבחרות", אך לא על ידן) נגד תקנון "אגודת ישראל" עדיין מתנהלת בבג"ץ. בית המשפט דרש תשובות מאגודת ישראל על סעיף התקנון האוסר על בחירת נשים למרכז המפלגה. אגודת ישראל היא רק מפלגה אחת מבין שלוש, לצד דגל התורה (שרצה עם אגודת ישראל תחת "יהדות התורה"), וש"ס – שהקימה לקראת הבחירות האחרונות את "מועצת הנשים" בראשות הרבנית עדינה בר שלום, בתו של הרב עובדיה יוסף. בר שלום הייתה הנואמת המרכזית בכנס השבוע, ובו הצהירה כי היא תתמודד לכנסת הבאה, מן הסתם לא בשורותיה של ש"ס.

שביתת פייסבוק

לצד העתירה לבג"ץ אפשר לשים לב למאבקים פנים חרדיים נוספים שקשורים בנשים וצוברים תאוצה: נגד הלנת שכר ובעד שיפור תנאי השכר למורות וגננות (ולעובדים חרדים בכלל), מלחמה בתוקפים מינית בחברה החרדית והקמת ארגונים חרדיים לשם כך, ארגוני נשים גרושות וגרושות שבדרך, מאבק נגד אפליית בנות מזרחיות בקבלה למוסדות לימוד, דרישה גוברת לחינוך ממלכתי חרדי ולמוסדות המלמדים ליבה (וישיבת "חכמי לב"), הקמת ועדי הורים בבתי ספר חרדים, הצפת האינטרסים של הסטודנט החרדי והקמת קהילות לחרדים "עובדים" (ואפילו מסגרות תורניות).

בחלק לא מבוטל מהמאבקים הללו המנהיגות הן נשים חרדיות, ובכולם הן שותפות שוות ומלאות. זה כבר לא קוריוז, זה סדר יום חברתי ונשי, שמציף את המגזר החרדי כולו מהרחוב ועד הרבנים. כבר לא ניתן להתעלם או לבטל אותו. בחודש האחרון אף הוקם התא החרדי במפלגת העבודה אליו מתפקדים מאות חרדים וחרדיות, והוא מונהג על ידי נשים חרדיות, השואפות להגיע לכנסת ולמועצות האזוריות (עמיר פרץ כבר התחייב לכך בפני כותב השורות).

מנהיגות ומנהיגי כל המאבקים הללו נכחו בכנס ביום רביעי, ומתחו קו ברור בין המאבקים הללו לדרישה לראות נשים במפלגות החרדיות המייצגות אותן. בדקתי, לא היה אחד שנעדר משם, גברים ונשים – כולם פעילים חברתיים ששילמו מחיר אישי משמעותי על בחירתם לצאת ולהיאבק. החיבור המוחלט בין המאבקים החרדיים שנצפה בערב הזה, בקהל ועל דוכן הנואמות והפאנל היה מרגש, והתחושה הייתה של היסטוריה בהתהוות.

אכן, מרכז השיח מתנהל בעיקר בקרב מה שמכונה "החרדים החדשים" (או הצעירים, "המודרנים" או "הישראלים"), כינוי שהודבק לפני שנים על ידי דוברי החרדיות הקלאסית לתאר את הקבוצה ההולכת ומתבססת, מגזרית ופוליטית, של חרדים וחרדיות בגרסה "רכה" יותר: כאלה שבודקים את גבולות המגזר, יוצאים לעבוד וללמוד באקדמיה, פעילים ברשתות החברתיות ושסדר יומם החברתי מורכב מסוגיות פוליטיות אחרות מזו של הדור הקודם. אך למרות זאת, אי אפשר שלא להבחין כיצד השיח מחלחל לכל כיוון.

 

הרבנית עדינה בר שלום בכנס "נבחרות" (נעם פיינר)

הרבנית עדינה בר שלום בכנס "נבחרות" (נעם פיינר)

בקבוצות הפייסבוק החרדיות, המונות אלפי חרדים, הדיונים סביב מקומן של נשים בפוליטיקה ובהנהגה הם הסוערים ביותר. באחת מהן, לאחר הודעה של אחד ממנהלי הקבוצה שפקפק בדרישת הנשים החרדיות, החליטו מאות הנשים על פעולת מחאה שקטה – והחרימו את הדיונים בקבוצה למשך יממה. האפקט היה מיידי, אותו מנהל חזר בו ובקבוצה הוכרזו גבולות דיון חדשים ושוויוניים יותר. לצד זה התחזק השיח בתחנות הרדיו ובאתרים החרדים, שהושפע רבות ממועמדותה של הילרי קלינטון, זאת להבדיל מהעיתונים, הנחשבים ממסדיים יותר, שעדיין שומרים על שתיקה רועמת, כמו הפוליטיקאים עצמם.

תודה למתקיפים

אסתי רידר ואסתי שושן, שתיים מתוך "הסופרג'סטיות החרדיות" (יחד עם טלי פרקש ומיכל צ'רנוביצקי), מספרות לשיחה מקומית על המקום בו נמצא המאבק כעת, ועל המטרות לטווח הקצר והארוך.

רידר: "הכנס נועד כדי להפגיש בין האקטיביסטים החרדים ולייצר רשת של שיתופי פעולה ביניהם. קודם כל כי אנחנו מאמינות בסולידריות של מאבקים – כל אקטיביסט ואקטיביסטית חרדית חטף וחוטף. אנחנו מקוות שנשים תבנה את זה ותקבלנה כוח כשהן יראו שבסך הכל זו השיטה, וזה לא נגדן דווקא. אנחנו גם רוצות לחזק את הנוכחות של נשים חרדיות בשיח על פוליטיקה ובצמתי קבלת החלטות בקרב החברה החרדית המתחדשת. אם תקום תנועה פוליטית חדשה, אנחנו רוצות שבתנועה הזו לא יעלה על הדעת לא לשלב נשים".

שושן: "רצינו גם להראות איך אמור להיראות כנס-שוויוני ומכבד. בפאנל חברים מספר שווה של גברים ונשים, יש ייצוג שווה למזרחים, יש קול גם לימין וגם לשמאל ויש גם דוברים לא חרדים ולא דתיים כדי לחזק את הטענה שלנו שלא מדובר במשהו שקורה בקהילה קטנה, סגורה ולא משפיעה. ההדרה מתרחשת במדינת ישראל, וההשפעה של שילוב נשים במוקדי קבלת ההלטות תהיה לא רק על נשים חרדיות אלא על החברה בישראל כולה".

מה הוביל לבחירה בשרה שנירר ללוגו של נבחרות?

רידר: "הבחירות האחרונות היו ביום השנה ה-80 לפטירתה. וככה ככל שהתקרב יום הבחירות ויום היארצייט שלה התחדדה לנו יותר הקרבה בינינו, וכשהפכנו לתנועה מסודרת זה כבר היה מובן מאיליו. אנחנו בנות בית יעקב, הלכנו ל'בתיה', תנועת הנוער של בית יעקב, שיננו בעל פה את הפסוקים שהיו שגורים בפיה של שרה שנירר.

"אמנם רק אחרי שיצאנו מגבולות בית יעקב למדנו שקצת ייפו את הביוגרפיה שלה כשלא סיפרו לנו שהיא הייתה גרושה, שכשאמרו לנו שהיא קבלה את תמיכת הרבנים זה היה בדיעבד ולא מלכתחילה. זה אך טבעי שנשתמש בדמותה. אשה אחת לבד כנגד כל הממסד עושה מעשה. 'מהאבנים שזורקים עלינו נבנה את בית יעקב' היא נהגה לומר לתלמידותיה – היום זה שיימינג ברשת ולא אבנים ממש, אבל גם אותו אנחנו מתעלות".

אתן מרגישות שינוי בקרב הנשים החרדיות?

שושן: "שינוי גדול. נשים שהתנגדו לנו נחרצות אומרות לנו היום 'אולי אנחנו לא מסכימות עם כל מה שאתן אומרות, אבל יש בזה משהו'. הייתי רוצה לזקוף לזכותי את כל הקרדיט אבל האמת שאת הפרחים צריך לשלוח לדב הלברטל, מרדכי בלוי (דוברי הממסד החרדי שתקפו את נבחרות בתקשורת, א"ב) ודומיהם. לאחר כל פעם שהלברטל מפרסם עוד מאמר שטנה נגד נשים – אנחנו מרגישות שגם הגדולות שבמתנגדות זעות בחוסר נוחות בכיסאן. כל פעם שאיזה מישהו מציע להושיב אותנו בכלוב או מסנן לעברינו 'שבי בלול' – גם כאלו שאולי לא ראו איתנו עין בעין מלכתחילה, פתאום זורקות איזו מילת עידוד".

רידר: "זו גם עבודה קשה שלנו. אנחנו מאמינות שאין הסברה שבה ריקם. אנחנו עושות חוגי בית. מנהלות שעות ויכוחים בווטסאפ ובפייסבוק ומרגישות תזוזה בשיח. צבא ענק מאחורינו לעולם לא יהיה. המחירים האישיים גבוהים מדי. אבל יש לנו נבחרת מובחרת ואיכותית – וזה כל מה שצריך כדי לחולל היסטוריה".

דאגו לפאנלים משותפים של גברים ונשים, ולא רק חרדים. כנס נבחרות (נעם פיינר)

דאגו לפאנלים משותפים של גברים ונשים, ולא רק חרדים. כנס נבחרות (נעם פיינר)

הסנקציות בחברה הצפופה

מיכל צ'רנוביצקי, יו"ר התא החרדי במפלגת העבודה ופעילה מזה שנים בכוח לעובדים, שסיפרה בכנס על המאבק שניהלה באלעד להקמת ועד הורים בבית הספר של ילדיה, הוסיפה היבט נוסף: "התכנסנו גם כדי לדבר על איך הפעילות החברתית משתלבת עם המשפחה והחברה. מחירים, רווחים, וכולי. אני חושבת שזה הנושא הכי משמעותי בפעילות פוליטית וציבורית. אי אפשר לעשות את זה בלי תמיכה והסכמה זוגית ומשפחתית.

"כמובן שמי שמשלם את המחיר הרבה פעמים זה דווקא בן הזוג – שיכול להיות שבכלל היה מעדיף להיות נחבא אל הכלים. ברור שהכל מתנקז הביתה. כמובן שגם הבחירה להימנע מעשיה, אם יש כזאת – בעקבות בקשה או וטו של בן הזוג, יכולה לאתגר את הנישואים.

"האם יש פה משהו מיוחד דווקא לחברה החרדית או שזה עניין חוצה תרבויות? לדעתי זה נושא שחוצה מגזרים. ברגע שמישהו משתתף במאבק, בן הזוג והילדים שם איתו לטוב ולמוטב. מה שכן ספציפי לחברה החרדית זה שאם את רוב המאבקים בעולם מובילים מה שנקרא 'הרווקים הצעירים' – אצלנו כמעט כולם קודם הקימו משפחה ורק אחר כך נכנסו לפעילות. כמובן שבציבור החרדי השאלה 'מה יגידו' מטרידה יותר מבמקומות אחרים, ולממסד יש דרכים להפעיל סנקציות יותר מבחברה החילונית. מעבר לזה, הפמיניזם החרדי הוא די חדש, וגם פה – זה מטיל את הבעלים שלנו לחזית המערכה".

מה יהיה בבחירות הקרובות?

שושן: "הבחירות הקרובות יהיו בחירות לרשויות מקומיות. אנחנו מקוות שתהיינה כמה וכמה נשים חרדיות שתרצינה להתמודד. אגב, בכל בחירות יש נשים – והן בסופו של דבר מתקפלות בשל איומים כאלה או אחרים. יש לנו תכנית מנהיגות שהשקנו בכנס, שנועדה לתת כלים מעשיים ותמיכה לנשים שתבחרנה לנסות להתמודד".

בכנסת הבאה נראה חברת כנסת חרדית?

רידר: "בכנסת הבאה נראה כנראה את מיכל צ'רנוביצקי חברה במפלגת העבודה, אולי את  הרבנית עדינה בר שלום שמחוזרת מאד על ידי כמה מפלגות ואולי חרדית נוספת – זה יהיה הישג יפה, הישג משמעותי ש'נבחרות' תזקוף גם לזכותה, אבל זה ממש לא יגרום לנו לקפל את הדגלים.

"נשים חרדיות מוסללות להצבעה למפלגות החרדיות. הן קוראות את הפשקווילים (מודעות רחוב, א"ב) שגדולי הדור חתומים עליהם המורים להצביע למפלגות החרדיות, הן רוצות להרגיש חלק מהקהילה והן בסך הכל רוצות שהמפלגה איתה הן מזדהות תייצג גם אותן. עד שלא תהיה שם אישה חרדית – כששם זה לא רק בכנסת, אלא בכל מוקדי קבלת ההחלטות: במנהלים הקהילתיים, במועצות המקומיות, וגם במפלגות החרדיות – אנחנו נמשיך להיאבק".

לקריאת הכתבה במקור

ימי התנועה הראשונים: שמות את הקלפי על השולחן

אסתי שושן

עקיבא נוביק, ידיעות אחרונות

יוזמה חדשה של חרדיות קוראת לנשים להימנע מהצבעה למפלגות שאוסרות על אישה לרוץ לכנסת. "אם מישהו חושב שאנחנו לא ראויות להיבחר, נישאר בבית להכין שניצלים ולא נצביע". בקרוב מהפכה? לא בטוח

אסתי שושן . "אין איסור הלכתי לאישה לכהן כחברת כנסת. זו הטעיה של הציבור"

אסתי שושן, עיתונאית חרדית, כמעט ירדה אתמול למחתרת. מפלס הלייקים בעמוד הפייסבוק שפתחה, המעודד נשים חרדיות שלא להצביע, זינק בבת אחת. הסיבה: המפלגות החרדיות, ש"ס ויהדות התורה, נדרשו להסביר למה אין נשים ברשימותיהן, והודיעו לוועדת הבחירות המרכזית כי "אין בחלוקת תפקידים זאת כדי הדרת נשים, כדי הפליית נשים, או כדי לטעון כי נשים פחותות מגברים". מי שהגישה הזו אינה מקובלת עליו, הבהירו, "יתכבד ולא יצביע למשיבות". בתגובה החליטו לא מעט גולשות וגולשים, שכנראה לא אהבו את התשובה, להתכבד ולא להצביע.

מספר המצטרפים לדף אמנם אינו גדול במונחים אלקטורליים — פחות מאלף נכון לאתמול בערב — אך הוא בהחלט מעיד על מגמה. לראשונה קוראות נשים חרדיות שלא להצביע למפלגות החרדיות הקלאסיות, כאקט של מחאה על אי שילוב נשים ברשימות.

שושן, אם לארבעה שקוראת בעצם תיגר על התפיסה שרואה בה קודם כל אם לארבעה, מכירה היטב את החברה החרדית ואת הציות המוחלט לרבנים המוגדרים "גדולי הדור" ולעסקניהם. ובכל זאת היא אופטימית. "אני שומעת המון נשים עם טענות מאוד רציניות על השיטה הקיימת, לצד הפחד ליזום", היא אומרת. "אני מקווה שהיוזמה תעודד אותן לעשות עם זה משהו, גם אם זה אומר לא לשים פתק מפלה בקלפי. גם על זכות ההצבעה לנשים היו בעבר לא מעט פשקווילים וחרמות, והיום דואגים לבייביסיטר כדי שהן יצביעו. הנשים החרדיות היום הן אקדמאיות, נשות עסקים עם קריירות מפוארות ורקורד של עשייה. ואם מישהו חושב שאנחנו לא ראויות להיבחר — אז נישאר בבית להכין שניצלים ולא נצביע, או שנצביע למי שחושב אחרת".

בראש העמוד שפתחה שושן, "לא נבחרות, לא בוחרות", מתנוסס ציור של קלפי ועליה איקס אדום גדול, יחד עם הסיסמה: "להצביע לכם? לא תודה, אני במטבח". וגם אם היקף הגולשים שסימן לייק לא מתקרב למנדט, זהו בהחלט הבהוב תיגר לא שגרתי בציבור החרדי. החברה החרדית עוברת אמנם מיני־מהפכה פמיניסטית, והמילים "מנכ"לית חרדית" או "עיתונאית חרדית" הן כבר לא אוקסימורונים, אבל הייצוג בכנסת נותר עדיין טאבו כבד. כבד כל כך, שגם הנשים החרדיות שפנינו אליהן — דמויות בולטות, שאם וכאשר ייפתחו שערי הפוליטיקה החרדית יהיו כנראה המועמדות הטבעיות להשתלב בה — לא ממש מתלהבות מהרעיון לרוץ. למעשה, כולן מביעות תמיכה בציות מוחלט לצו הרבנים.

עדינה בר שלום למשל, בתו הבכורה של הרב עובדיה יוסף ואחת ממחוללי המהפכה האקדמית בעולם החרדי, מגיבה בצחקוק לשאלה אם תיאות לרוץ לפוליטיקה. "אני נמנעת מלהגיב בכל עניין פוליטי", היא אומרת. "זו שאלה תורנית וצריך לשאול רבנים. מי אני שאענה במקומם? אותי לא הייתם רואים בכנסת, מפני שאני עוסקת בדבר שהוא מאה פעמים יותר חשוב מאשר להיות חבר כנסת".

גם יהודית יוסף, כלתו של הרב עובדיה והאישה החזקה בש"ס, המנהלת את בית הרב, הגיבה בגיחוך והסכימה רק לומר שהציבור החרדי מנוהל על ידי רבניו, "וטוב שכך", כדבריה.

"ההלכה פוסלת את זה, אין חוכמות", אומרת גם שלהבת חסדיאל, אשת עסקים ותקשורת חרדית. "אם וכשהרבנים יאשרו, אני אחשוב אם אני באמת יכולה לשנות שם משהו. אבל זה מאוד היפותטי ואני שלמה עם המצב".

אבל מנכ"לית ארגון "מאיר פנים" רחלי איבנבוים, 27, חסידת גור ואמא לשניים, מודה שהנושא מעניין אותה. "זו שאלה שעסקתי בה בעבר, אבל כיום אין לי חשק בגלל שאני מכירה את המערכת הפוליטית", היא אומרת. "מקובל עליי שכיום ש"ס ויהדות התורה לא יכולות להריץ נשים לכנסת. עם זאת הייתי מצפה מהן ליצור ועדה פנימית שתהיה מורכבת מנשים ותייצג את כולם, ובהצבעות הפנימיות הן בעצם תהיינה קול נשי שישפיע ויגיד את דבריו".

אז למה לא בפרונט?

"כי אם המפלגות רוצות שאנשים יראי שמיים יצביעו להן — זה לא יקרה. אבל כן ישנן דרכים ראויות ומכובדות לא פחות לשלב נשים במעגל קבלת ההחלטות. אין לי בעיה להיות בכזו ועדה. אם יציעו לי לרוץ לכנסת, אשקול את זה".

ובכל זאת, לאלף הלייקים ההם יש חשיבות בשל המצב הרגיש שבו נמצאת כיום הפוליטיקה החרדית. כי מאחורי הפרגוד בבחירות הקרבות יעמדו לרשות הבוחר החרדי לא פחות משישה פתקים: בנוסף למפלגות הקלאסיות, ש"ס ויהדות התורה, מתמודדות גם נצח (אשכנזים שפרשו מיהדות התורה), נ־נח (ברסלבים, חסרי סיכוי ריאלי), כוח להשפיע (אנשי אמנון יצחק) ועם שלם (של הרב אמסלם המתחרה בש"ס, שיעבור כנראה את אחוז החסימה). הריבוי הזה עשוי לגרוע מהמפלגות הוותיקות שניים ואפילו שלושה מנדטים שילכו לפח, ועל כן יוזמה כמו "לא בוחרות, לא נבחרות" מטרידה את העסקנים.

אבל לפי הפרשן החרדי הבכיר יוסי אליטוב, אין למפלגות סיבה ממשית לדאגה. "לנשים בחברה החרדית יש את התפקיד החשוב ביותר, וכך גם רובן המוחלט רואה את זה", הוא טוען. "האישה החרדית עוסקת לרוב בחינוך ובבניית המסגרת המשפחתית. מושג של קריירה לאישה החרדית אינו נפוץ, הקריירה שלה זה להיות מי שמגדלת את הדור הבא ומשמשת כדמות המרכזית של המשפחה. מאחר וזו התפיסה החרדית, לא סביר שהרבנים ישנו את זה".

שושן, מצידה, רחוקה מלוותר. אתמול, בעקבות תגובת המפלגות החרדיות, העלתה לעמוד הפייסבוק פוסט חריף. "המפלגות טוענות שמטעמי צניעות לא יאה שאישה תיבחר לכנסת", כתבה. "וכי יאה לה לעסוק בעריכת דין (כמו שהתפאר השבוע אחד הש"סניקים באשתו)? האם יאה לה לנהל בתי ספר, להיות עיתונאית, עורכת, פרסומאית, מנכ"לית? …כל אלה תפקידים שמחייבים את האישה לצאת ממטבחה, לעמוד בקשר עם הציבור, לתת לו שירות, לדבר, להתנסח. "יש למפלגות ולראשיהן אינטרס ברור להסתיר זאת מהנשים וגם מהגברים: אין שום איסור הלכתי לאישה לשמש כחברת כנסת. זו הטעיה של הציבור".

לקריאת הכתבה במקור

 

חרדיות נגד מוסכמות: לא נבחרות – לא בוחרות

אסתי שושן

קובי נחשוני, YNET

ש"ס ויהדות התורה איחדו כוחות אל מול העתירה נגדן לוועדת הבחירות המרכזית בגין הדרת נשים, אבל בציבור החרדי אין תמימות דעים כי זהו כורח ההלכה – כפי שטוענות המפלגות. קבוצת נשים מהמגזר קובעת כי מותר לאישה "לצאת ממטבחה", וכי התירוץ ההלכתי בעניין הוא "הטעיה של הציבור". מנגד, אומר מקורב לרב אלישיב כי טענות הנשים הן חלק מ"מהפכה דתית מסוכנת ביותר" המתחוללת במגזר הדתי לקראת הבחירות.

תחת הכותרת "לא נבחרות – לא בוחרות", התייחסו הנשים בדף פייסבוק שהן מפעילות, לתגובה שהגישו ש"ס ויהדות התורה לוועדת הבחירות, וטענו כי "אין שום איסור הלכתי לאישה לשמש כחברת כנסת". לדבריהן, "אנשים לא יודעים זאת, ויש למפלגות ולראשיהן אינטרס ברור להסתיר", אך "לנשים היום יש גישה למקורות" והן מסוגלות להתעמת עם הנימוקים ההלכתיים.

"המפלגות טוענות שמטעמי צניעות לא יאה שאישה תיבחר לכנסת", כתבו, "ואנו שואלות: וכי יאה לה לעסוק בעריכת דין (כמו שהתפאר השבוע אחד מהש"סניקים באשתו בפני גבי גזית)? האם יאה לה לנהל בתי ספר, להיות עיתונאית, עורכת, פרסומאית, מנכ"לית? כל אלה תפקידים שמחייבים את האישה לצאת ממטבחה, לעמוד בקשר עם הציבור, לתת לו שירות, לדבר, להתנסח".

מבנה חברתי 

הנשים מזכירות את דבורה הנביאה, שהייתה שופטת, מנהיגה ומצביאה, וקובעות כי "המקרה שלה הוא תקדים המאפשר לנשים לשמש במשרה ציבורית – במיוחד כאשר הציבור ממנה אותן לזה". עוד הן טוענות כי אף הרמב"ם הסתייג מכהונת אישה רק לעניין מלכות.

"כיום, כשנשים משמשות בכל כך הרבה תפקידים ציבוריים, מדוע ייגרע חלקן מהכנסת – מקום בו מתקבלות החלטות חשובות לגביהן עצמן, לגבי משפחתן וחייהן ולגבי האומה כולה? האם אותה צניעות לא חשובה כשדוחקים בהן לצאת ולפרנס אברך בן תורה?".

קבוצת הנשים מסכמות כי במפלגות החרדיות מנסים לשמר "מבנה חברתי פטרנליסטי שבו לאישה אין קול, שבו היא מושתקת באופן גורף, שבו היא מודרת מהצמתים החשובים בחייה, ובחיי העם והמדינה". הן הביעו תקווה כי הנציגים החרדים בכנסת יבינו שהם המפסידים העיקריים מהעדר נשים ברשימותיהם, והבהירו כי לא יועיל למפלגות החרדיות לבקש את קולן של הנשים, ומנגד – להשתיק אותו.

חלום הבלהות של גדולי ישראל

הרב עו"ד דב הלברטל, שבשנים האחרונות נודע בציבור החרדי כמקורבו של "פוסק הדור" המנוח, הרב יוסף שלום אלישיב, דחה את דברי הנשים והגדיר אותם "רטוריקה מתלהמת". לשיטתו, עצם הדרישה שלהן היא פריצת גדר – תולדה של "כל האווירה של הדרת הנשים". הוא הזכיר כי אף כהונת גברים חרדים בכנסת היא "בדיעבד".
"לצערי יש בזה משהו סוחף, וצריך לעמוד כחומה בצורה ובתוקף נגד המגמה הזו", אמר, "זה חלום הבלהות של גדולי ישראל". עוד טען כי "בבחירות האלה יש מהפכה דתית מסוכנת ביותר – החל מבנט, דרך אמסלם, אלעזר שטרן ושי פירון ועד לבקשה כזו. זו השחתה רוחנית שלנו".לגופם של דברים אמר הלברטל כי כהונה בכנסת שונה בתכלית מכל המקצועות שבהם משתלבות כיום נשים חרדיות. "זה תפקיד שכל מהותו הוא היחשפות, עמידה לאור הזרקורים. האישה מייצגת, האישה מדברת על הבימה, האישה יוצאת לפרהסיה. זו אי צניעות בהתגלמותה. לא מדובר בניהול בית ספר. זו פלנטה אחרת".

הוא הזכיר כי אף הרב אברהם יצחק הכהן קוק, מאבות הציונות הדתית, החמיר בעניין זה, ועוד יותר מהציבור החרדי כיום, כאשר התנגד אפילו למתן זכות בחירה לנשים.

נוגד את צניעות האישה

על פי הלברטל, העמדה לפיה נשים לא ישמשו בתפקיד ציבורי שכזה היא אחידה – "של כל גדולי הדור", והפולמוס הנוכחי בסוגיה מזכיר לו את המחלוקת סביב שילובה של אישה כחברה המועצה דתית. "אני זוכר את ההתנגדות הנחרצת של הרב אלישיב בזמנו – ולא רק משום שהיא הייתה רפורמית", אמר, "בכלל, צניעות – כמו השבת – הייתה עבורו ערך ראשון במעלה. בגללה הוא היה מבטל הפגנות נחוצות, כשחשש מעירוב בין גברים לנשים".

האפשרות היחידה שמוצא הלברטל לשילוב אישה ברשימה חרדית המתמודדת לכנסת היא "אם תהיה נחיצות גדולה כזו וגדולי הדור, בשיקול דעתם, יגידו שזה צורך השעה".

הוא אינו צופה כי השינויים שחלו במעמד האישה בציבור החרדי בשנים האחרונות יחלחלו גם לתחום זה.

הלברטל טוען כי ההשקפה החרדית בנוגע למעמד האישה מסתייגת גם ממקצועות אחרים – כולל כאלה שנהוגים כיום בחברה זו. הוא סיפר על אברך ששאל את הרב אלישיב האם מותר לאשתו לעבוד במקום שיקדם אותה כלכלית ומקצועית, אך שעובדים בו גם גברים, ונענה: "אם אתה לא רוצה שהיא תישאר אשתך – שלח אותה לשם".

"תחשוב על נשים ששואפות להיות יותר בבית, להתמסר לגידול הילדים – איזה דוגמה זה נותן להן?", סיכם הרב עו"ד הלברטל, "הדבר הזה לא מאפשר בשום אופן שאישה תשרת בחזית הציבורית. יש תכונות של עדינות ואצילות נפש בנשים היהודיות, וזה נוגד את הצניעות ואת מעמדה של האישה על פי התורה"

מ"עם שלם" נמסר בתגובה: "אנו תומכים בזכותן של נשים לבחור ולהיבחר לכנסת. עוד לפני שנים רבות פסק הרב הראשי, בן ציון מאיר חי עוזיאל, בניגוד לרבנים רבים, כי זכותן של נשים לבחור ולהיבחר. בשנת תשנ"ז הוציא הרב חיים אמסלם פסק הלכתי, האומר כי הנשים ראויות ומוכשרות לא פחות מגברים, ולעיתים אף יותר מהם. נשים נמצאות בכל השדרות הניהוליות, החברתיות והכלכליות ואין מניעה שתבחרנה". המפלגה אף מתהדרת בשלוש נשים שהוצבו בעשירייה הראשונה לכנסת.

לקריאת הכתבה במקור