"לא מחליטים עלינו בלעדינו" כך אמרה ציטטה לורה ורטון, יו"ר הוועדה לשוויון מגדרי בעיריית ירושלים, בוועדה שעסקה בנושאים: "נשים חרדיות פניהן לאן?" ו "פגיעות מיניות בחברה החרדית" בחודש ינואר האחרון . זו בדיוק הסיבה שבגינה התכנסנו נציגות ארגון נבחרות סביב שולחן הישיבות (וגם בזום), יחד עם נציגות ארגונים חרדיים נוספים.
אם בעבר דיונים הנוגעים לנשים החרדיות היו מתקבלים ללא נציגות נשית חרדית או ללא נציגות חרדית בכלל (שהרי נבחרי הציבור שלנו עסוקים בעניינים ברומו של עולם וזו ציפייה "מופרזת" לדרוש מהם להשתתף בוועדות שעוסקות ברווחתן של נשים), הרי שכיום כחלק הפעילות האינטנסיבית שלנו, נציגות נבחרות משתתפות בישיבות, ובוועדות משמעותיות על מנת להביא לשיח את הצרכים והסוגיות שמעסיקות את האישה החרדית.
בוועדה תארנו את כברת הדרך שעשינו מאז הקמתה של תנועתה נבחרות, תיארנו את הזירות השונות שבהן פועלת התנועה על מנת לקדם קול ייצוג ושוויון לנשים חרדיות והצגנו את האתגרים והחסמים הפנימיים והחיצונים האופיינים לנו כנשים חרדיות כשאחת מהבעיות הקשות אפס ייצוג של נשים חרדיות בשלטון המוניצפלי והארצי. היעדרן של נשים חרדיות משולחן קבלת ההחלטות מהווה פגיעה משמעותית ביכולת להביא לשיח סוגייות אשר מעסיקות נשים חרדיות באשר הן, ואת באנו לשנות.
לאחרונה, יותר ויותר מתחדדת ההבנה כי אי אפשר לקחת את הנשים החרדיות כמובנות מאליהן. אין גם צורך לדברר אותן בקול גברי. צריך רק לאפשר לשבת סביב שולחן מקבלי ההחלטות, ובעיקר להקשיב.
