צילום: מארק ניומן לע"מ
ד"ר איתן רגב, המכון החרדי למחקרי מדיניות: "לא סביר שהאבות ימצאו עבודה בטווח כל כך קצר" | אסתי שושן, פעילה חברתית: "במקום לקצץ, עדיף לפתוח בתי ספר ממלכתיים חרדים"
"מדובר באימהות שיוצאות לעבוד כדי שהאבות יקיימו אורח חיים תורני", מסביר רגב. "האם המציאות הזו תוביל לכך שהאבות יעזבו את הכולל ויישארו עם הילדים בבית? קשה להעריך". לדבריו, החשש שלו הוא שרבות מהנשים הללו יפלטו משוק העבודה, או יחפשו פתרונות בלתי מפוקחים לילדים, שעשויים להיות פחות בטוחים ובלתי מקצועיים.
"ההצעה הזו בעייתית גם לטווח הארוך, גם אם יחליטו ליישם אותה רק בעוד שנתיים", מבהיר רגב. "אם המטרה הייתה לעודד יציאה לתעסוקה, יכול היה ליצור מודל שיוצר תמריצים לגברים, אך איננו פוגע בתמריץ הקיים לנשים לצאת לעבודה. למשל לבצע סבסוד מדורג – 50% אם האישה עובדת, ו-50% נוספים אם הבעל עובד. ההצעה הנוכחית פוגעת למעשה בתמריץ הקיים שדוחף נשים חרדיות היום לשוק העבודה".
"זה יוצר נסיגה, גם גורמים שרוצים לשנות לא יכולים לתמוך"
"לגופו של עניין אני חושב שהצעד הזה יש בו אלמנטים של צדק" אמר לדבר הרב בצלאל כהן, איש חינוך ויזם חברתי חרדי הפעיל מזה שנים ארוכות בתחום השתלבות החרדים בשוק העבודה ובלימודים האקדמיים. "אני בהחלט חושב שהסבסוד הנדיב למעונות במשפחות שהאבא בהן הוא אברך זה דבר לא פשוט. בעיקר כשיש טענה שזה מעודד אי תעסוקה משום שהסבסוד תלוי הכנסה למשפחה וזה יוצר לאברך תמריץ שלילי לעבודה, כי אם יעבוד ההנחה שהמשפחה מקבלת במעונות תקטן. מהבחינה הזו, אני בהחלט מבין את הביקורת על שיטת
"במקום לקצץ אפשר להקים בתי ספר ממלכתיים חרדים"
"ליברמן נותן להנהגה הפוליטית החרדית בדיוק את מה שהיא רצתה", אמרה לדבר הפעילה החרדית הפמיניסטית אסתי שושן, ממקימות תנועת 'נבחרות' לקידום השתלבותן של נשים ברשימות המפלגות החרדיות בכנסת. "הם רצו להציג את הממשלה הזו כרעה ומרעיבה – והנה. יש להם הוכחה, והפוליטיקאים החרדים יצטיירו כמי שבאמת דואג לאברכים ולמשפחותיהם, מה שבעיני הוא לא נכון היום".
הדרך לשילוב חרדים בתעסוקה לדבריה, עוברת קודם כל בפתיחת האופציות להשכלה ולחינוך, הן לחרדים בוגרים, אך בדגש על הדור הצעיר של החברה החרדית הלומד בבתי הספר. "הרבה מהאברכים החרדים יתקשו לעבוד גם במידה וירצו בכך – הם חסרים את הכלים והלימודים המתאימים לשוק העבודה".
"במקום לקצץ את מטה לחמן של משפחות שזקוקות לכסף הזה לאוכל, אפשר היה להקים עוד בתי ספר ממלכתיים חרדיים שמלמדים בהם לימודי ליבה" היא מדגישה. "יש לזה ביקוש בציבור החרדי. אנשים רוצים שהילדים שלהם ילמדו וירכשו כלים תעסוקתיים. אבל אין מספיק מסגרות חינוך כאלה. צריך לדאוג שלדור הבא יהיו יותר אפשרויות להשתלב בשוק התעסוקה, ממקום שמכיר בכישורים שלהם ובאורך החיים הייחודי שלהם, וזה קודם כל עובר דרך מערכת חינוך חרדי איכותית וטובה יותר שיש לה היום צורך וביקוש".
"זה באמת מצער אותי שהלכו על צעדים פופוליסטיים כאלו", מסכמת שושן. "להפוך אנשים לעניים יותר לא יעזור לשפר את הכלכלה בישראל, כי גם את המעט שיכלו להרשות לעצמם כבר לא יוכלו. זה רק מחזק את המצב הקיים ועשוי גם להחמיר אותו בעתיד עוד יותר".
