ערוץ 7 – 30 ביולי 2018
מחר (שלישי) יתקיים דיון מכריע בבג"צ בשאלה האם לחייב את מפלגת "אגודת ישראל" החרדית לשנות סעיף בתקנון ומכוח השינוי לאפשר שילובן של נשים כמועמדות ברשימת המפלגה לכנסת לאלתר.
אסתי שושן, מייסדת ומנכ"לית משותפת ב'נבחרות', הארגון החרדי פמיניסטי שהקמפיין שלו הוביל בסופו של יום לעתירה, שוחחה איתנו ביומן ערוץ 7 על העתירה ועל הסיכוי לחולל שינוי דרמטי במבנה המפלגות החרדיות בישראל.
"שינוי הסעיף לא בהכרח יביא לשינוי המציאות, אבל הוא יכול להוות אמירה שבה המדינה תגיד שהדבר פסול", היא אומרת ומציינת כי העתירה שהוגשה מתמקדת בסעיף מסוים בחוקת מפלגת 'אגודת ישראל' ולפיו אישה אינה יכולה להתמודד על מקום ברשימת המפלגה לכנסת. "הסעיף אומר שכל איש יהודי מגיל 18 ומעלה יכול להצטרף לרשימה. במקביל נכתב שנשים מצטרפות לארגון שנקרא 'נשות אגודת ישראל', ארגון שלא ידוע על פעילות כלשהי שלו. הצירוף של שני הסעיפים הללו מבהיר שהמפלגה לא מאפשרת לנשים להתמודד".
לדברי שושן התשובות שנתנה המפלגה לעתירה אינן רציניות כלל ועיקר. "אגודת ישראל השיבה בכתבי תשובה מפורטים וארוכים. קראתי את התשובה וחיפשתי שם תשובה ניצחת שבה יהיה טיעון הלכתי כלשהו שיענה על הדבר הזה ומצאתי טיעונים שהם בושה לאינטליגנציה. לדוגמה, אחד הטיעונים הוא שכמו שלא רוצים שלילדים יהיה ייצוג בכנסת אין סיבה שיהיה לנשים. אלו תשובות רדודות ולא מספקות".
בדבריה מבהירה שושן כי לו היה עניין הלכתי כלשהו הרי שגם היא וחברותיה היו מצטרפות ומסכימות להתנהלות המפלגה, אך מאחר והיא מצויה בקשר עם רבנים ופסוקי הלכה שהבהירו לה שאין כל מניעה הלכתית לשילוב נשים ברשימה לכנסת, היא בחרה לצאת למאבק.
"גם הרב מזוז אמר על השאלה הזו שאין כאן עניין הלכתי, אבל הוא לא רוצה להיות הראשון שמחדש דבר כזה. כלומר, הוא לא רוצה להיות זה שישלם את המחיר האלקטוראלי במפלגה שלו 'יחד' על מהלך כזה", אומרת שושן ומעירה: "אין לח"כים החרדים בעיה לעבוד עם נשים. הם עובדים עם נשים חילוניות, נשים שלא עונות בהכרח לכל חוקי הצניעות. איזה טיעון הלכתי יכול להיות להם?".
שושן מציינת כי גם בתשובתה של המפלגה אין כל טיעון הלכתוי. "הם אומרים בפורש שיש דעות שונות בהלכה ואפילו לא מצטטים ולא מביאים מובאות כלשהן. ההלכה לא אסרה על דבר כזה", היא קובעת.
ואולי, שאלנו, גם אם ההלכה אינה אוסרת זאת, המנהג מונע זאת, ובמרוצת אלפיים שנה מעטות הן הנשים שקיבלו תפקידי הנהגה בקהילות ישראל, ואולי את המנהג הזה רוצים לשמר ב'אגודת ישראל'? על כך משיבה שושן בתזכורת למנהג אחר שאת מחיקתו דווקא קיבלה החברה החרדית בנפש חפצה: "המנהג שגבר יהודי מפרנס את אשתו התבטל, ונשים מפרנסות את הבית ואת הבעל, למרות שהבעל חתם על כתובה שבה הוא מצהיר אחרת. המציאות הרווחת השתנתה בהתאם לדור ולמה שקורה בעולם".
עוד היא מדגישה בדבריה כי בניגוד לתקופות בעבר בהן כדי לצאת לתפקידי הנהגה היה על נשים לצלוח מהמורת ענק הכוללת פער בידע, בעיסוק, בתודעה וביכולת, הרי שכיום נשים אינן זקוקות לקפיצה שכזו, "הן כמעט בכל מקום. איזו סיבה יכולה להיות שאישה לא תהיה חברה במועצת עיר או חברת כנסת?".
הוספנו ושאלנו את שושן מה תשיב לחברי המפלגה אם אלו יכריזו במפורש ובגלוי שזו עמדתה של המפלגה, עמדה הרוצה לראות בהנהגתה גברים בלבד, ובמידה ונשים מעוניינות לזכות במקום בכנסת יתכבדו להקים מפלגה אחרת או להשתלב במפלגה אחרת. לפי שעה הציבור שמצביע למפלגה זו מעוניין במפלגה שזה אופייה.
על כך היא משיבה ואומרת כי "אם זו הייתה מפלגה שמצהירה מראש שהיא מפלגת גברים היה בזה טיעון, אבל זו מפלגה שמצביעים לה גם גברים וגם נשים והיא טוענת שהיא נועדה לכולם. לחמישים אחוז הנשים אין ביטוי. יזמנו דיונים בכנסת בנושאים חברתיים חרדים שנוגעים לענייניהן של נשים והח"כים החרדים לא מגיעים. למה? זה לא אם בת או סבתא שלהם? הם לא מייצגים נכונה את העניינים של הנשים. הם לא רואים את הצרכים הללו כבוערים מאוד. הם עוסקים בצרכי ציבור באמונה. אין פרלמנטרים טובים מהם, אבל הם לא מייצגים נשים ולא חרדים שהצרכים שלהם התפתחו עם השנים".
"משהו קורה. הריבוי הטבעי לא בא לידי ביטוי בתוצאות בקלפי. יש ציבור גדול מאוד שאומר לא למפלגות הללו. יש הרבה חרדים עובדים, חרדים סטודנטים, כאלה שהצרכים שלהם השתנו מאז שנות השמונים והם לא באים לידי ביטוי", אומר שושן ומציגה דוגמה לדבריה: "היה בפתח תקווה רצון להקים בית ספר חרדי ממלכתי כי לא מקבלים את הילדות שלהם מטעמים שונים, עדתיים ואחרים. כל הניסיונות לקדם מהלך של הקמת בית ספר כזה נתקל בחסימה של המערכת החרדית המקומית".
ומה באשר למחיר שהיא עצמה וחברותיה משלמות ברחוב החרדי על קידום המהלך? לדבריה מדובר במחיר גבוה מאוד. "כשאישה חרדית או דתית מדברת על זכויות נשים, ייצוג וכל מה שמתפרש כעמדה פמיניסטית, מיד מוקיעים אותה כלא חרדית וגם בדברים גרועים יותר. המלחמה שלנו היא גם בתוך הקהילה החרדית להצמחת מנהיגות. השלמנו באחרונה תכנית משותפת עם ויצ"ו להכשרת מנהיגות נשית חברתית חרדית, אנחנו פועלות ליצירת מודעות להנהגת נשים שתבאנה את תפיסות העולם שלהם והמצוקות לגיבוש מדיניות ומהלכים להטבת המציאות שלהן".
לקראת תום הדברים תהינו אם עולה בראשה של שושן חשש שמא במידה ובג"ץ יכריע לטובת עמדתה שלה הדבר יוביל לקרע בחברה החרדית, למהומות והפגנות סוערות כפי שראינו בסוגיות אחרות. להערכתה התגובה ברחוב החרדי תהיה מתונה הרבה יותר. "הציבור החרדי מפגין על דברים שהם בליבת היהדות וההלכה. בעיניי זה לא אותו דבר. זה יותר דומה לכפייה של בג"ץ את ליצמן להיות שר ולא סגן שר, והציבור קיבל את זה. אני מאוד מקווה שזה יהיה משהו ברמה הזו. כל זה אמנם נראה מאוד פורץ דרך, אבל זה עניין שבעוד כמה שנים לא נבין איך זה היה יתכן בעבר".
