בחסות המדינה: מפלגות לגברים בלבד

כמובן שאין מדובר בחזיון תעתועים. שתיים מן המפלגות הותיקות ביותר בישראל, יהדות התורה (5 מנדטים בכנסת היוצאת) וש"ס (11 מנדטים) אינן מתירות לנשים להתמודד לכנסת, ולמרות שבמקרה של האחרונה, הוראת התקנון אינה גורפת, הפרקטיקה מוחלת בפועל ולראיה מאז יום היווסדן של יהדות התורה וש"ס לא כיהנו מטעמן נשים בכנסת.

היום, באורח תקדימי, פנתה אשת מפלגת מרצ, חברת מועצת עירית ירושלים, ד"ר לורה ורטון, ליו"ר ועדת הבחירות השופט אליקים רובינשטיין בבקשה לפסול את יהדות התורה ואת ש"ס כיוון שאינן מתירות לנשים להתמודד. בבקשה, המוגשת מטעמה של ורטון בליווי מספר ארגונים (ישראל חופשית, מתפקדות, לא מצונזרות, כ"ן-כוח נשים, קולך פורום נשים דתיות, השדולה הפלורליסטית, והתנועה הירושלמית למען ירושלים פלורליסטית) כותבת ורטון ששלילת הזכות להעמיד מועמדות לכנסת פוגעת באופי הדמוקרטי של הכנסת. "היא חוסמת בפני מחצית האוכלוסיה כל אפשרות ליטול חלק בגופים המייצגים במוסד המרכזי של השלטון. זאת, באופן מכוון, עם השלכות קשות הפוגעות במדינה ובאופיה הדמוקרטי. נוצר כיום מצב אבסורדי בו המדינה מממנת גופים המפלים נשים."

בשיחת טלפון אמרה ורטון שבדקה בקרב משפטנים ואישי ציבור ונודע לה, שעד היום לא הוגשה בקשת פסילת מפלגות על בסיס התקנונים המפלים. כמו כן, אין פסיקה תקדימית בנושא הזה, כי לא הוגשה עתירה נגד שתי המפלגות.

תקנון יהדות התורה כפי שנרשם ברשם המפלגות ב 1993 קובע: שחבר במפלגה יכול שיהיה "כל איש יהודי מבן שמונה עשרה ומעלה, שומר תורה ומצוות, הנמנה על החרדים לדבר ה' ומזדהה עם אגודת ישראל…", בהמשך אותו סעיף (6ד) מוחרגות הנשים ומצוין: "אשה תהיה זכאית להצטרף לתנועת 'נשי אגודת ישראל', אשר תהווה גוף נפרד- כמצוות ההלכה – הקשור ארגונית ורוחנית לאגודת ישראל."

סעיף 6 ד לעיל מזמין לכאורה נשים לפעילות פוליטית בתנועת 'נשי אגודת ישראל' בגוף נפרד, והמשמעות ברורה: נשים לא יכולות להיכלל בסעיף א' הפונה ל"איש יהודי" ובטח לא להיבחר לכנסת.

במפלגת ש"ס הדברים מעט שונים. מקורבים לראשי המפלגה אומרים שהתקנון שלהם אינו מפלה בשפתו. אני ביקשתי מן המפלגה לקבל לידי עותק של התקנון, אך עד לרגע פרסום הפוסט לא שלחו (במידה ואקבל אעלה את הסעיף הרלבנטי בהתאם). ורטון, שעיינה במסמך אומרת שמצוין שם כי תנועת ש"ס הקימה ארגון נשים, 'מרגלית אם בישראל', שתפקידו לקדם את ענייני הנשים בחברה הישראלית בתחומי השכלה, עבודה, רווחה, חינוך ומשפחה. "מיותר לציין שאין אף אישה במועצת החכמים שלהם, אף אישה בכנסת מטעמם בעשרים שנות קיומה של ש"ס ואף אישה בתפקיד ארגוני כלשהו במפלגה" אומרת ורטון. ורטון אף מספרת על אישה, מכרה שלה, שלפני מספר שבועות פנתה לש"ס בטלפון וביקשה להצטרף למפלגה. "הם לא ידעו מה לענות לה ובסוף לקחו מספר טלפון שלה ואמרו שיחזרו אליה. היא לא שמעה מהם מאז."

בש"ס נשים כן מעורבות מאחורי הקלעים. אחת הנשים המשפיעות והמעורכות ביותר היא עדינה בר שלום, בתו הבכורה של הרב עובדיה יוסף. היא חברת הנהלת אוניברסיטת בר אילן, מקימת המכללה החרדית ויש לה גם קול בנושא המדיני: באפריל האחרון נסעה לרמאללה להיפגש עם אבו מאזן, ושבה לירושלים עם בקשת אבו מאזן לפגוש את הרב עובדיה יוסף. מדוע במפלגה זו לא יכולה אישה, כבר-שלום ליטול חלק בהנהגה הפוליטית בתוך הכנסת?

איילת שקד, ממפלגת הבית היהודי (לשעבר מפד"ל) אישה חילונית, גברה על התקנונים ועל ההסתייגויות והתמודדה בפריימריס של מפלגה דתית תוך שהיא מדלגת בקלילות מעל לשריון לאישה ותופסת את המקום השני בדירוג הכללי (מספר שלוש ברשימה, בהתחשב בבחירתו של נפתלי בנט ליו"ר התנועה). שקד אמרה היום בשיחת טלפון: "כמי שעקפה את השריון ולא נזקקה לו אני יכולה להעיד שלא חשתי בפריימריס אפליה כלשהי, אלא ההפך. אני חושבת שאולי אין נשים בש"ס וביהדות התורה כי הן לא רוצות להתמודד. אני הייתי בעשרות חוגי בית, ופעם אחת לא הסתייגו ממני בשל היותי אישה. בנוגע למפלגות האחרות, חבל מאוד שאין שם נשים, כי יש נשים חרדיות מרשימות ומדהימות. אני מקווה שציבור הבוחרים לא יצביע למפלגות שאין בהן נשים. אני אמנם לא חסידת התערבות בג"צ או החלטות שיפוטיות בכל דבר ועניין וחושבת שהציבור צריך למחות על כך ולא להצביע להם."  שקד, אגב, משמיטה מתשובתה את העימות הפוליטי הראשון במהלך הפריימריס, ממנו הודרה.

תגובות:

ביהדות התורה, שלחו אותי בטלפונים מאחד לשני (לא פחות מחמישה אנשים). בסופו של דבר, נחתתי אצל חיים, עוזרו של חבר הכנסת ישראל אייכלר והוא טרם השיב לי.

בש"ס מסרו: "בשלב זה איננו מגיבים".

את הפוסט ניתן לקרוא גם בפלוג, באתר הארץ

לקריאת הכתבה במקור

תצלום: עמוס בן גרשום, לע"מ