המונח בחירות משמש גם כתזמון הטוב ביותר להשמיע קול. הוא מתעצם יותר כאשר כולם זקוקים וצריכים אותך, גם הקולות החלשים ביותר, אלו הזניחים שבימי ה"שגרה הפוליטית".כי לצעוק צריך לעורר מחאה ובפרובוקציה, ואז אתה מקסימום מקבל לייק בפייס. בבחירות, לעומת זאת, הכל בהרבה יותר פשוט: רק תגיד, תבקש יפה, בלי לצעוק ומיד קולך יישמע. במיוחד אם אתה חכם ועוטף את בקשתך בכל הסרטים האפשריים. חברתי, זניח, מופלא, עדתי, את זה שאף אחד לא טיפל בו עד כה והוא משליך על מגזר שלם.
אבל כאן, יש לנו מקרה דומה (שונה?). העיתוי שנבחר אמנם מתבקש, אבל מי שמכירה את הנפשות הפועלות יודעת שהן היו שם תקופה ארוכה קודם לכן וזוהי קריאתן:
"לא משנה אם את שסניקית אגודאית ליטאית מזרחית או חסידית. אין לך ייצוג במפלגות החרדיות, לא סופרים אותך! אפליה זו מעוגנת בתקנון המפלגות שלא מאפשר לנשים להיבחר בשורותיהן. את מוזמנת להכיר את פתק הבחירות החדש שלך – לא נבחרת, לא בוחרת!".
האם אביב חרדי בפתח?
בתרגום הטקסט המחאתי: נשים חרדיות שמאמינות בעצמן כי הן יכולות ורוצות, צריכות להיות במקום הזה. נשים חרדיות יכולות לתרום ולהניע תהלכים פוליטיים, האם אכן מקומן שם? ומהי הדרך הנכונה לפעול להשגת המטרה?
נקודת השוויון כאן זועקת, המערכת הפוליטית חייבת "תוסף תזונתי הכרחי", הרי יש שם נשים ממילא, למה שהן לא ייצגו את ציבור הנשים החרדיות בעצמן ולא על-ידי גבר או אישה שמיוצגת מטעם מגזר אחר? הן מכירות טוב יותר את ציבור הנשים החרדיות ומחוברות יותר לצורכי המגזר.
השאלות שצריכות להשאל הן: מיהי חרדית? (אם היא מעוניינת דווקא לייצג במפלגה חרדית, שהסבירות לכך בשלב הנוכחי כמעט אפסית),מהי דרכה החברתית? אילו פעילויות ויכולות היא תוכל לממש במרחב הפוליטי, על מנת להביא לשינוי ותועלת, והאם רצונה להשתלב הוא על מנת לייצג ולהועיל לציבור, ולא כצעד מחאתי בלבד? (שאלות מעין אלו אמור להשאל כל נציג ציבור לאו דווקא אישה).
יהיה מעניין לראות מי מהמפלגות החרדיות תוותר על האגו המפלגתי, תרים את הכפפה ללא פחד מתגובות מגזריות ותאפשר שילוב של נשים חרדיות במשכן הדמוקרטיה הישראלי. הנשים החרדיות נמצאות ומניעות תהליכים בכל מקום. האם מקומן גם שם? אם כן, כל היתר הוא עניין של זמן.
5.12.14
