נבחרות היא עמותה רשומה, שמטרותיה הן קידום ייצוג דרישת שוויון והשמעת קול האשה החרדית, אשר הוקמה על ידי קבוצת נשים שבשתי מערכות הבחירות האחרונות לכנסת הובילו את קמפיין "לא נבחרות לא בוחרות". העמותה עוסקת בקידום ייצוג שוויוני לנשים בכנסת, ברשויות מוניציפאליות בגופים פנים חרדיים ציבוריים ממשלתיים ובכל מוקדי קבלת ההחלטות משם נעדרות נשים חרדיות. נבחרות פועלת בתוך המגזר החרדי באמצעות כנסים להעלאת מודעות ובאמצעות תוכניות להכשרת מנהיגות ונשות ציבור מקרב נשות המגזר החרדי. העמותה מאגדת נשים חרדיות ופועלת בראש ובראשונה בקרב הציבור החרדי, בשל עצם היותנו חרדיות, בשר מבשרה של הקהילה החרדית, ומתוך תפיסה שהקהילה החרדית תקבל טוב יותר תהליכים שצמחו מתוכה.
לאחר שנחשפנו למציאות של הקצנה ולמקרים הדרת נשים שאינם בתחום ההפרדה ההלכתית הידועה לנו והמקובלת עלינו, הבנו שאנו בעיצומו של מדרון חלקלק, וכי יש לכך קשר ישיר לעובדה שקולן של נשים חרדיות לא נשמע במוקדי קבלת ההחלטות והן אינן מיוצגות במפלגות להן הן מוסללות לבחור. הן בוחרות במשמעות של מצביעות, אך לא נבחרות. פניות חוזרות ונשנות למפלגות החרדיות לדאוג לייצוג נשי במפלגותיהן הושבו ריקם ואנחנו יצאנו בקמפיין מחאה תחת הכותרת "לא נבחרות לא בוחרות". עד כה נמנענו מפעולה כלשהי בערוצים משפטיים, מטעמים שעל מקצתם נעמוד בהמשך הדברים. אולם משהגיע לידיעתנו דבר ההליך המשפטי המתקיים בבית המשפט הגבוה לצדק בעניין התקנונים של מפלגות חרדיות, אשר מונעות מנשים להימנות על חבריהן, לא יכולנו עוד לעמוד מנגד וראינו הכרח להביע את עמדתנו בעניין.
בישראל חיות מאות אלפי נשים המשתייכות לציבור החרדי. מנשים אלו נמנעת האפשרות לאייש תפקידי מפתח במוסדות הציבור של החברה האזרחית החרדית, ובראשן המפלגות החרדיות. אנו סבורות, כי להיעדרן של נשים השלכות עמוקות ומרחיקות לכת, אשר משפיעות באופן מיידי על כלל הנשים החרדיות. במו עינינו ראינו כיצד, בעודנו יושבות בוועדות בכנסת שעסקו ברווחתן השכלתן בריאותן של נשים חרדיות, נפקד מקומם של חברי הכנסת החרדים. הביטויים להזנחת צרכיהן של נשים חרדיות הם נוספים ורבים. כך לדוגמה, אנו סבורות כי קיים קשר הדוק בין אי ייצוגן של נשים חרדיות במוסדות הציבור לבין הפגיעה האופיינית בזכויותיהן ובתנאי העסקתן של נשים רבות, אשר בעבודתן מכלכלות את משפחותיהן: בעוד נשים חרדיות עובדות בשיעור גבוה מן הממוצע התעסוקה הארצי בקרב נשים, הן מרוויחות שכר שהוא נמוך באופן משמעותי משכרה של האישה הממצעת בישראל (שאף הוא נמוך משכר הגברים. לכך צריך להוסיף כי למיטב ידיעתנו, משאבים ציבוריים המיועדים להגברת נגישותה של השכלה גבוהה לציבור החרדי פונים בעיקר לגברים. בעיות אופייניות נוספות קשורות לבריאות ולתחלואה, כגון שיעור תמותה גבוה מסרטן שד עקב גילוי מאוחר. מעבר לכך, התגברו בשנים האחרונות מגמות של הפרדה בין המינים במרחב הציבורי, המעמיקה בעקביות פגיעה בנשים והעדפה של גברים חרדים.
על רקע זה התחזקה הבנתנו, כי כדי לשנות את מעמדן של נשים חרדיות בקהילתן ועל מנת לקדם את זכויותיהן בבית פנימה, יש הכרח בהבטחת ייצוג נשים בתוך המוסדות הפוליטיים של החברה החרדית. . לפיכך התחלנו לקיים פעולות שונות על מנת להגביר את מודעותן של נשים בקרב הציבור החרדי לפגיעה היומיומית בזכויותיהן. נוהגים להשתמש בפסוק "כל כבודה בת מלך פנימה" כתירוץ הילכתי לשלילת הזכות להיבחר, אף על פי שרוב בנשים החרדית מזמן לא נמצאות "בבית פנימה". הנשים החרדיות מפרנסות ומאיישות מגוון רחב של משרות והן באות בציבור כנשות מקצוע. עובדה זו לבדה מבליטה עוד יותר את היעדרן מצמתי קבלת ההחלטות ושומטת את הבסיס מטיעונים הלכתיים המשמשים להצדקת ההפליה . למעשה, אין מניעה הילכתית לבחור בנשים. ל'קראת הבחירות לכנסת העשרים הפצנו קונטרס אשר דן בהיבטים ההלכתיים המסתעפים מפרשנות הרמב"ם לאיסור שום תשים עליך מלך – מלך ולא מלכה. הקונטרס עקב אחרי עמדות רבנים בעת פולמוס דומה שהתקיים בעת הקמת המדינה ומצא בבירור כי האיסור לא תקף לשיטת הבחירה הדמוקרטית הנהוגה בישראל. והנה אין זה למותר לומר, כי למרות חירופים וגידופים גם של רבנים, גדולי ישראל הנחשבים לפוסקי הדור לא השמיעו את קולם ביחס לפעילותינו. כמה מאיתנו אף נועץ ברבותיו ולא נאסרה עלינו הפעילות או ההתמודדות.
חשוב לציין, כי חלק ניכר מהנשים השותפות עימנו לדרך פועלות בסתר, על רקע חששן מפגיעה בהן או בבני משפחותיהן, מסילוק ילדיהם ממוסדות החינוך ומנידוי קהילתי. אנו עצמנו ספגנו השפלות, ואיום על פגיעה בנו, בפרנסתנו ובבני משפחתנו. בעקבות מסענו הציבורי תחת הכותרת "לא נבחרות לא בוחרות" תקף אותנו רב ידוע, הנמנה על רשימת מפלגת יהדות התורה, ואיים כי "אשה שתתקרב למפלגה לא בהנהגת גדולי ישראל תצא בלא כתובה ואסור ללמוד במוסדות החינוך שלה, וכן אין לרכוש ממנה כל מוצר ומצווה להוציא את כל הצאצאים שלה מהמוסדות." רב אחר הצהיר באחת מדרשותיו אשר הופצו ברבים כי אנו "סכיזופרניות הזקוקות לטיפול פסיכיאטרי". עיתון חרדי כינה אחת מאיתנו "גרועה מאפוסטמוס שורף התורה" ומאמרי שיטנה התפרסמו נגדינו במגוון ערוצי התקשורת החרדים.
אנו חלק בלתי נפרד מן הציבור החרדי ורוצות להשפיע על פני החברה בה אנו חיות ובה חיים היקרים והיקרות לנו. אנו רוצות להציב אופק בפני הילדה החרדית הממוצעת, הרואה כיצד דמותה נמחקת ומושתקת ולאפשר לה להשתתף בהנהגתה ולהשפיע בכך על חייה. מתוך היכרותנו ולפי הערכתנו, חלק ניכר בציבור החרדי, נשים ואף גברים, מוכן לקבל שינוי זה, כפי שקיבל בסופו של דבר את זכותן של נשים להצביע עוד במסגרת מוסדות היישוב הישן בטרם הקמת המדינה, ואת זכותן של נשים להצביע בבחירות לכנסת. אך גם המסכימים והמוכנים חוששים מלהוביל את המאבק שגובה מחירים פנים קהילתיים רבים. כעת, שעה שהונחה שאלת חוקיות ההפליה על ידי המפלגות החרדיות על מפתן בית המשפט העליון, אנו חוששות כי הימנעות של כבוד בית המשפט מפסיקה מפורשת לטובת זכותנו השווה לבחור ולהיבחר ונגד ההפליה על ידי מוסדות הציבור החרדים, תנחית מכה ניצחת על מאמצינו להשמעת קולה של האשה החרדית. אנו שומעות את "משק כנפי ההיסטוריה" ושעה זו יכולה להיות רגע מפנה אשר יבטיח שינוי לבנותינו ולנכדותינו, או רגע שבו יינגפו ציפיותינו לצדק ושוויון ויהיה ברור לכל כי יד המאיימים המבקשים להשתיקנו ולהעלים את הנשים החרדיות מן המרחב הציבורי תוסיף להישאר על העליונה למשך זמן רב.
על רקע זה אנחנו מבקשות להביע במפורש את עמדתנו, כי יש לתת לנשים חרדיות להשמיע את קולן, ולהבטיח את זכותנו השווה להיבחר למוסדות הפוליטיים המייצגים את קהלנו. בבקשתנו זו אנו רואות נשים נערות וילדות שמודרות מכל מוקד קבלת החלטות, מחוקות מהמרחב הציבורי, מושתקות, נדחפות לירכתי האוטובוס האלגורי המוביל את המגזר והן מפחדות להשמיע את קולן. אנו נחושות להפסיק את ההקצנה הגוברת שאיננה הלכתית ולפעול לייצוג בצמתי קבלת ההחלטות בתקווה ליצור עולם שפוי יותר לקהלנו כולו ובייחוד לבנותינו, כלותינו, אחייניותינו ונכדותינו. אנחנו לא מחכות ליום שיקרה מאליו בעוד שנות דור, וכפי שבעקבות פסק הדין של בית המשפט העליון אישרה "מועצת גדולי התורה" את מינויו של חבר הכנסת יעקב ליצמן לשר בממשלת ישראל, אנו בטוחות כי אמירה נחרצת של בית המשפט תועיל ותתרום למאבקינו להשמעת קולה של האשה החרדית.
