על My stealthy freedom, נשים איראניות שמוחות בפומבי על חובת לבישת החיג׳אב כסמל לדיכוי נשי, דיווחתי כאן, מתוך סולידריות נשית.
באותו זמן, ממש קרוב לבית, מתנהל אירגון נשים לא פחות מהפכני ונועז. גם הוא יוצא חזיתית מול מוקדי הכח, גם הוא נלחם על זכות שנראית טרוויאלית, גם הוא מנוהל על ידי נשים שלוקחות על עצמן סיכונים לא פשוטים, הדורשות תיקון לסדר חברתי מדכא בחברה פטריאכלית.
בזכות ״לא נבחרות, לא בוחרות״ (ובקיצור ״לונילובו״), אלו הבחירות הראשונות שבהן לנשים חרדיות יש אלטרנטיבה. אף לפני שהוקמה מפלגת נשים חרדיות, נאספו כמה נשים אמיצות וקראו בפומבי לייצוג נשים במפלגות החרדיות הקיימות, והחרמת מפלגות שמסרבות לייצוג כזה.
נשים יכלו לסרב להצביע גם בעבר, אך זו הפעם הראשונה שהן מתאגדות בפומבי, דורשות ומחזקות אחת את השניה.
התקשורת שלנו נוטה לדווח על ביטויים של הקצנה שמרנית, וקצת פחות על שינויים בחברה החרדית המודרנית, לכיוון הפתיחות כלפי החברה הכללית, ובפרט – פמניזם חרדי.
שוחחתי עם אסתי שושן, יזמית ״לא נבחרות לא בוחרות״:
אתן מציבות מטרה של ייצוג נשי במפלגות הקיימות. מה עמדתכן לגבי מפלגה נשית חרדית נפרדת?
אני מאחלת בכל לב הצלחה למפלגת הנשים החרדיות. אך כיוון שאני מכירה את הלכי הרוח במגזר, אני יודעת שהפוליטיקה היא רק אחד הסימפטומים לבעיה עמוקה של יחס מזלזל ומקטין לנשים. של עיוות מוחלט בתפיסה היהודית הקלאסית בה היתה חלוקה ברורה של גבר מפרנס ואישה מוקדשת לטיפול בבית. כיום הנשים החרדיות צריכות לתפקד באופן מלא בשתי הזירות הבלתי האפשריות הללו, מה שיוצר קושי ועומס רב.
ההקצנה שחלה בשנים האחרונות, מובילה למחיקת נשים מיצוג ציבורי: העלמת דמויי נשים מספרי הילדים, מעמודי הקומיקס, מהעיתונים. אם עד היום התרגלנו להעדרן של תמונות, כיום יורדים בהדרגה הציורים של הנשים, אפילו צלליות ושמות.
לטעמנו המצאות נשים במוקדי הכוח המפלגתיים יהיה צעד ראשון והכרחי לעצור את ההידרדרות וההקצנה.
לטעמי מפלגת נשים הינו רעיון שאינו פמניסטי, הוא מקבע את הפערים ואי השוויון. הוא מגדר את הנשים בתחום נפרד (שם את הנשים “בלול” כמו שקראו לעברינו החבר’ה ביהדות התורה(1)).
נשים צריכות להיות חלק מהמרחב התרבותי הציבורי שלהן ולא נישה נפרדת.
האם אתן נוטות להמנע מהצבעה, או בוחרות במפלגות אחרות?
המלצתי לפעילות ולחברות להתמקד במפלגות השלטון, מאחר ששום מפלגת נישה לא מייצגת אותנו במאה אחוז. בסופו של דבר צריך להחליט מי ינהל את המדינה ובמצב הקיים שכולנו הומלסיות פוליטיות, זו בחירה שנראית בעיני נכונה.
כמובן שיש גיוון רב בדעות. יש שבחרו לעשות כך, אחרות מצביעות למפלגות אחרות בהתאם לנטיית ליבן, ויש שנמנעות מבחירה כלל.
מה גישתך לגבי קריאה בקרב פמניסטיות מזרחיות להצביע לש״ס?
כמזרחית אומר שזה מאוד פוגע בנו. ציפיתי מפמיניסטיות מזרחיות להבין שזו ההזדמנות לתת כתף למאבק הראשון של נשים חרדיות באפלייתן ובהדרתן. פתחתי את המאבק הזה ב 2013 ואני מזדהה מאוד עם המאבק המזרחי לא פחות.
הן טועות טעות אחת קריטית. ש”ס במבנה הנוכחי שלה מייצגת אג’נדה חרדית ליטאית קלאסית. אין בינה לבין המזרחיות האותנטית דבר וחצי דבר. רק מי שגדל בציבור החרדי מבין את זה. אריה דרעי מוכר להם הרבה הבטחות, כי הוא פשוט יכול. הן לא יכולות לשאול אותו את השאלות הנוקבות האמיתיות.
מאותה סיבה הוא לא נפגש איתנו, כי הוא יודע שאין לו תשובות באמת.
מה יחשב עבורכן הישג בבחירות הקרובות?
המפלגות החרדיות צריכות לקבל מכה בכנף כדי להבין שנגמר העידן של “שבו בלול”(1) של חלוקת שוקולד עם טיפים לניקיון בכנס בחירות של נשים. מכה שתבהיר להם שהם צריכים לתור אחר אסטרטגיות פעולה חדשות.
אבל ההישג האמיתי שלנו לא מתבטא בקלפי. אלא בדיונים הסוערים שעוררנו על שולחנות השבת, בקבוצות הנייעס (חדשות) החרדיות, בקבוצות, בפורומים, בתוך המגזר ומחוצה לו, קריאה שחצתה מגזרים ואף יבשות.
ודוקא מתוך ההתנגדויות החריפות, הבנו שפגענו בעצב חשוף. מתוך הקללות, וההשמצות השוביניסטיות הבנו שהצלחנו לשבור טאבו שתחתיו הסתתרו אינספור מעשי עוולה. זו ההצלחה שלנו – כי כל שינוי מתחיל במקום בו השתיקה נשברת.
פורסם: 15/03/2015
